הקטע נורא אינטימי אך בין כה וכה אף אחד לא קורא כאן חוץ ממני.
ובכן ההריון היה תקין עד החודש החמישי
בחודש החמישי אובחנה מחיקת צואר
עברתי ניתוח תפירה
פגשתי בבית חולים את הרופא ההוא שאמר לי להפיל והסתכלתי בו במבט מתנשא ומלגלג.
הנה אני כאן
כמעט כל החולות ששהו איתי בחדר היו שם כתוצאה מפשלה רפואית
איזה מן רופאים יש לנו.
לאחר התפירה הייתי צריכה לקבל הורמונים
אני לא יודעת אם זה בגלל זה אך הבטן שלי צמחה למימדים מטורפים.
מישהי אמרה לי לא לגרד את הבטן
אך יום אחד היא נורא גרדה לי ואני גרדתי וגרדתי
הבטן התפוצצה לי
עד היום היא מדולדלת כזאת
הדרך הישנה היא אם כן
א. לא להכנע
ב. לא להשמע למומחים
אך האם היא הדרך הנכונה?