הבלוג של סוסון ים

הקנאה שוב מתעוררת, ואיתה כל מיני אי נעימויות.

כשהוא שומע את השם של אחשלו הוא מתפלץ. כאילו שהוא לא קיים

גם לקראת יום הולדתי המתקרב הוא מתחיל לעשות בעיות

לא קל איתו. לרוב אני לא עוסקת בו אך מידי פעם הוא מביא לי תזכורת

אני קיים, אני רע, אני עושה צרות.

כן, אני כבר התרגלתי לרוע הגזירה. הוא בבית , הוא ישאר בבית ושום דבר לא יצא ממנו

הוא יסבך אותי עם כל מיני דברים

ואני אסלח לו על כך

עם האצבע, עם אוראנג׳ , הוא חתום על הרבה דברים

על נזקים שהוא גרם ואני צריכה לשאת אותם

על דברים שהוא הסתבך ואני נקראתי לדגל להציל אותו

קשה קשה איתו, לרוב אני לא חושבת על זה.

חיים עם זה כמו עם מחלה כרונית

אבל לפעמים זה שוב מציק