זה מתחיל להראות כמו בלוג הנאצה נגד בעלי או במקרה הזה בלוג הנאצה נגד בני.
היי היי לא לזה התכוונתי אך באורח פלא זה מוליך אותי לשם.
איזו אמא אני שמדברת סרה בילדיה?
הרי כולנו אוהבות אותם ללא גבול מסניפות אותם
לא זה לא ככה
אומרים לנו לפעמים שהילד לא בחר להוולד
כך שמעתי מפי איזו חברה
זה נכון
אבל גם אנחנו לא בחרנו
בחרנו רק ללדת. לא בחרנו במי שיוולד לנו
לא בחרנו גם במהלך חייו.
אנחנו אוהבות עד בלי די את הילד המפגר או החריג שנולד לנו
אנחנו לא בחרנו בו.
לו יכולנו לבחור היינו בוחרות בילד הגאון של השכנה
אנחנו אוהבות עד בלי די את הילד שנפגע לנו במהלך חייו
לא בחרנו שייפגע
לא בחרנו בו כלל
גם את מראיהו לא בחרנו
ולא את אופיו
ולפעמים זה לא מתאים לנו
אנחנו יכולים לבחור את בני זוגינו
אנחנו לא יכולים לבחור את ילדינו
אנחנו יכולים להפרד מבני זוגינו
אנחנו לא יכולים להפרד מילדינו
גם אם הם בפנימיה
הם עדיין הילדים שלנו.
הם לא בחרו להוולד
אנחנו לא בחרנו בהם
אבל אנחנו משקיעים בהם
הם לא משקיעים בנו
אני כותבת כאן באהבה רבה על בני
אך גם בהמון תיסכול
כל חיי מלווים במאבקים בקשר אליו
אפילו לפני שנולד
לפעמים נראה שהמצב רגוע
לפעמים צריך להפעיל את המנוע
כדי להעמיד אותו שוב על רגליו
ואותי על רגלי
המצב היום לגמרי לא מזהיר
יש לי מטרות
יש לי יעדים
אני בדרך להגשמתם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: