הבלוג של סוסון ים

היום מתפרסמת ב-24 שעות של ידיעות כתבה על דר מיקי הלברטל ובתו הדס.

דמיון מפתיע מדהים ומצמרר לסיפור שלי עם סוסון.

דר מיקי עבד באותה עת בבית חולים בטורונטו.

בתו הדס היתה אז בת שנתיים כאשר נפגעה בראשה בתאונת דרכים.

היא נפגעה אנושות. היתה סכנה לחייה

כשהודיעו לו שקרה משהו הוא שאל מה כבר יכול להיות

וכשהגיע למקום אמרו עליו זה האבא.

כך הוא ראה את בתו מחוסרת הכרה

כאשר ראשה פגוע ויש סכנה לחייה

הוא לא האמין שהיא תחזיק מעמד

הרופאים אמרו שאין לה סיכוי

הוא אמר לא לוותר.

אשתו היתה אז בארץ והיה צריך להודיע לה.

הדס שכבה במחלקת טיפול נמרץ 18 יום

הקריאו לה סיפורים והיא לא זזה

רק לאחיה בן ה-7 היא התחילה להגיב.

היא שכבה במיטה מחוסרת הכרה

ילדה יפהפיה מחוברת להמון מכשירים מצפצפים

גופה שוכב כמו מלאך ללא פגיעה חיצונית.

לאמה מרלין לקח שנים להפנים את האסון.

זוהי ילדה אחרת. פגועת ראש. וצריך להאבק למענה

זוהי ילדה אחרת. הילדה הקודמת איננה

זה להתאבל על הילדה שהיא הביאה לעולם

זו הילדה שלה אבל לא אותה ילדה.

הילדה שנולדה איננה עוד.

את שיקום הילדה הם עברו בארץ

הילדה התחילה מאפס לא יכלה לעמוד, לשבת או לאכול בכוחות עצמה

הכל מתחיל מההתחלה.

הדס קיבלה טיפול מסור בביהח רמבם

לאחר מכן עברה לבית ספר אופקים. לחינוך מיוחד

האם החליטה לשלב אותה בחינוך הרגיל

כי שם יש ילדים שאפשר לצחוק אתם לצייר ולרקוד

כי שם יש דברים רגילים שיגרו אותה

כי שם יש חברה רגילה.

האם לקחה זאת על עצמה כי לא מצאה יד מכוונת

הילדה היום משולבת במסגרות רגילות

טענות רבות לאם כלפי מערכת החינוך

מערכת אטומה, נותנת תחושה של בדידות...

אותו סיפור. במקום הדס אפשר לכתוב סוסון או עומר.

הדס רק בת 12

עומר בן 26.

יש להם עוד הרבה מה לעבור.....

לפחות הם ביחד

אני עושה את זה לבד