טוב, אני אמשיך עם הדיכאון. בשביל מה אני כותבת אם לא לפרוק את זה?
אתמול פגשתי את אמא של דורון
דורון למד בכיתה עם סוסון שנה אחת לפני התאונה.
דורון וסוסון היו חברים והם למדו פחות או יותר באותה רמה
היתה איזו בעית למידה לדורון. איזה ליקוי למידה קטן.
לא נורא
היום היא מספרת דורון כבר סיים תואר ראשון בהצטיינות
הוא כבר מתחיל תואר שני
וכמובן הזכירה את ליקוי הלמידה של דורון
אחרת לא הייתי זוכרת את זה בכלל
היא רק רצתה לציין שהם התגברו על קושי
כי היא תמכה בו
ואילו אני לא מתגברת על קשייו של סוסון
כי אני לא תומכת מספיק.
כך היא אומרת
כן, היא כבר חזרה לעצמה
היא לא היתה חוסכת את שבטה ממני
רק כאשר היא נכנסה לדיכאון קליני
היא נרגעה קצת.
עכשיו כאשר אני רואה אותה ברחוב
צריך לברוח ממנה.