נו איך היה אצל הפסיכולוג? יצא ממנו משהו? מה הוא אמר?
צריך לעשות כך וכך וכך אמר האבא
אני כבר לא יכולה אמרתי. אין לי כוח, אין לי כבר כח.
הוא אמר שהשוטר החליט מה שהחליט ומשרד הבריאות רשם את מה שהשוטר אמר לו. לא היה לו שום סיכוי לסוסון
ודאי שלא היה לו סיכוי. ידעתי כך מראש, כבר כשראיתי את התנהגותה של השוטרת ידעתי שאין לו סיכוי. היא התנהגה כאילו הוא הרג 10 אנשים, תפסה דג שמן. כבר אז לא היה לו סיכוי. אז מה אני יכולה לעשות עכשיו
תעשי כך וכך וכך
אין לי כוח, ומה איתך למה אתה לא עושה שום דבר? למה אף אחד לא עושה שום דבר? אני לא יכולה לבד. כל אחד חי לו את חייו נפלא, אתה חי לך באמריקה עם אשתך החדשה, המשפחה שלי לא עוזרת לי כלום, שמה לי רגלים, אין לי כוח.
את לא נתת לי להתקרב אליו את רצית לעשות הכל לבד
אני????
מה אני עשיתי? שוב אני לא בסדר?
כמה קל לו להאשים אותי
כמה קל בכלל להאשים אותי
הרי אני היחידה שלקחתי על עצמי את סוסון אחרי התאונה
האבא עזב את הבית ואמר: אין לי כסף לטיפולים
הוא עזב ברעש וצלצולים לא ככה בשקט.
הוא עזב כי היתה לו מישהי. מישהי אחרת לא מי שהיום אשתו.
נשארתי בלי עבודה, בגלל התאונה ובלי שום אמצעים לטפל בילד הפגוע.
באתי לכאן
משפחתי בהתחלה תמכה אחכ התנערה
הם אמרו הוא האבא שיטפל בבנו.
הוא בא לכאן הכיר את אשתו וחזר לאמריקה כולו זחוח
כשתבעתי ממנו כסף לטיפולים הוא שילם הרבה
לעורכת דין שתוציא אותו מזה
שנים אמרתי אתה עזבת את בנך על מיטת חוליו
פתאום הוא מאשים אותי בלי להניד עפעף
הילד הזה סיים תיכון
הילד הזה עשה צבא
הילד הזה עשה רישיון נהיגה
כשאני מטפלת בו לבד
אף אחד לא עזר לי
אבל להאשים זה הכי קל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: