2 אירועים במהלך החג גרמו לי לראות את מה שאני לא רואה כל הזמן
ואולי אפקח כבר את העיניים
האירוע הראשון היה התקף אפילפטי
היה ערב נחמד הסתובבנו בין הדוכנים, הוא צילם חלק מהם.
אחכ נפרדנו, אני הלכתי להופעה והוא הסתובב
משנפגשנו חזרה היא נראה לא מרוצה
אין מה לעשות כאן הוא אמר.
ניגשנו לאיזה דוכן אוכל, אני קניתי תירס ומוקפץ תאילנדי, הוא קנה פיצה וקולה ולפתע תפס את הראש.
אמא אני מתרגש
הוא נשאר עומד. החזקתי אותו שלא ייפול. כעבור זמן מה זה חלף אך לא לגמרי
הוא לקח את הפיצה והקולה, החזיק את בקבוק הקולה הפוך והכל נשפך. הוא בכלל לא שם לב.
בוא הביתה אמרתי, בוא הביתה....
מה יהיה איתו? יהיה ממנו משהו?
אתמול הלכתי לסרט. לבד. הוא נשאר בבית. לא רצה לבוא.
חזרתי הביתה. הוא לא היה בבית.
הוא הלך לסרט אחר
קבענו להפגש בחוץ. לפגישה הוא לא הגיע. הוא חזר הביתה.
חזרתי הביתה כולו זועם
איפה היית? למה השארת אותי לבד
נתתי לו בראש
אני לא אשתך, תהיה קצת עצמאי, כשאתה הולך אני שמחה, אבל אתה לא נותן לי ללכת לבד לשום מקום תשחרר אותי. אני אישה זקנה ומלאתי כבר את חובת האימהות. תתחתן תעשה ילדים במקום לרדוף אותי ולפקח עלי....
השאלה אם הוא בכלל מסוגל להיות עצמאי. אני חוששת מאוד שלא.
כן, אני חיה באשליה שהכל יום אחד יסתדר
עד שבאה המציאות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: