הבלוג של סוסון ים

כמה ימים שסוסון לא דיבר אתי מאז הזכרתי את אוסטרליה

הוא אפילו ארז תרמיל ונסע לתל אביב

בהתחלה אמרתי איזה יופי קצת שיחרור

אחכ התחלתי לדאוג

מה הקטע הזה עם אוסטרליה? למה הוא לא רוצה לנסוע לשם?

הרי הוא ככ אוהב נסיעות

גם לבולגריה הוא לא רצה לנסוע

מה קורה? מה עובר עליו?

התקשרתי לערן ותיארתי את הבעיה

ערן זרק לי פצצות

את אוהבת את הבן הקטן שלך יותר מאשר את סוסון

הבן הקטן נסע לאוסטרליה ואת מיד רצה אחריו

תשכחי מאוסטרליה תסעי למקום אחר

סוסון מרגיש שאת אוהבת את אחיו יותר

הוא נפגע בתאונה הוא נכה על כסא גלגלים

נכון שלא רואים את הנכות שלו

אבל אם הוא היה קטוע רגל זה היה יותר ברור

הוא מוגבל

הוא לא יכול ללמוד הוא לא יכול לעבוד

הוא לא יכול לקום ולנסוע לבד כמו אחיו

טיול מאורגן זה לא לקום ולנסוע לאוסטרליה

ואת, את כל החיים שלך תהיי אמא לילד נכה

לא תברחי מזה

בגיל 8 ימים עשינו לסוסון ברית

אני לא הייתי מעורבת בשום דבר

לא שכרתי אולם, לא הזמנתי אוכל, לא הזמנתי אנשים, לא הזמנתי צלם. אני לא יודעת מי כן עשה את זה

זה היה באולמי חיפה זכורים לטוב וזה היה אירוע נפלא

אני באתי לשם כאורחת כולי חבולה. שמנה, תפורה כואבת פיזית.

סוסון היה נראה נורא. כל העור שלו התקלף

אבל אכלנו, שתינו, שמחנו והמסכן הזה סבל.

הייתי מעלה תמונות מהאירוע אך הסורק שלי הלך. סיבה טובה לרוץ ולתקן או לקנות חדש...

הרבה אנשים כבר לא איתנו היום

אבא שלי, דוד שלי, אבא של בעלי, אמא שלו, שהיתה אז שמנה ומדושנת

אלה שנותרו בחיים גדלו, בגרו, חלקם השתנו לבלי הכר, אני לא בקשר עם אף אחד....