גיליתי עניין רב בתוכנית הטלוויזיה ״המפונקים״. למעשה חיכיתי לה בכליון עיניים.
הנה תוכנית ריאליטי שתוציא את סוסון מהבית סוף סוף.
כבר בגיל 26 כאשר פתחתי את הבלוג ידעתי שתהיה לי בעיה כזאת
אפילו בגיל 15 ידעתי שתהיה לי בעיה כזאת. ראיתי כמה הוא לא מוכן להיות עצמאי ודורש שאעשה בשבילו פעולות פשוטות.
פניתי לפסיכולוגים. הם הצדיקו אותו, אמרו שזה מובן שהוא רוצה שאמא תעשה דברים בשבילו
חרקתי שיניים ביקשתי דרשתי אבל כלום לא עזר
הילד גדל והתחזיות התאמתו. הילד בן 30 יש לו חום גבוה כך שרתי כשהיה בן 26 והיום אני עדיין שרה את השיר הזה
כשנסיתי לעשות משהו נתקלתי בתגובות זעם מצד סוסון
הילד זועם על שינוי סטנדרטים אמר הפסיכולוג
והנה תוכנית טלוויזיה שאומרת: את לא לבד. זוהי בכלל תופעה שהולכת וגוברת בעולם ולאנשים כאלה יש כבר שם
הפרומואים של התוכנית העלו בי פרצי צחוק. אני חייבת לראות את התוכנית הזאת
למרבה ההפתעה גם בסוסון העלו הפרומואים פרצי צחוק. ׳יש עוד כמוני׳ הוא אמר
טוב אז ראינו את התוכנית הראשונה. אף אחד מהמשתתפים בעצם לא דומה לסוסון וגם לא לי. אני כל הזמן אומרת לו צא מהבית אך הוא מסרב, זה בכלל לא בראש שלו. אני לא מוכנה להכין לו אוכל. תכין לבד לעצמך או תשאר רעב - אני אומרת. הוא כבר מחמם במיקרו או מזמין משלוחים. יש הרבה דברים שהוא עושה בעצמו. מוריד זבל, סוחב מצרכים..... אבל יש עוד המון מקום לשיפור. כביסה, תשלומים, הכל עלי. כל דבר הוא רוצה שאני אשלם. הוא אמנם מביא כסף הביתה אבל מעבר לזה אני די משרתת שלו.... בנוסף לזכור שכל משתתפי התוכנית הם אנשים נורמטיביים וסוסון לא לגמרי אבל זה לא תירוץ
בשבוע הבא הם יעברו טירונות מפונקים. נראה מה אפשר ללמוד מזה