לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

tokio ho-tale


היי,אני ניקי,היה לי בלוג בעבר אבל בגלל שלא עידכנתי הרבה, הוא מת.(בוהוו)החלטתי לפתוח אחד חדש,ולנסות לשים מינימום 2 פרקים בשבוע.אבל היות ואני בעונש תצטרכו להבין אותי כשאני לא אעדכן בימי שישבת,כי אז אמא שלי בבית...תהנו!!!

Avatarכינוי:  n.k

בת: 30

ICQ: 445152266 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

סיפור קצר||חלק 2(כנראה אני יעשה המשך,בעצם,אני יעשה בטוח עוד חלק או שניים)


חכו שנייה,אני הולכת לצפות בסימפסוניםXD אני מתה על הסדרה הזאת!!!

ראיתם את הסרט? האהבתי נורא את הקטע עם גרין דיי^^

בעיקר את הקטע שבילי(נראה לי שקוראים ככה לזה ששר עם השער השחור) שר 'דה דה דה דה דה' ועוד קרא את זה כאילו שהוא לא יודע את המילים XD

אוה,הנה זה מתחיל!!!אחזור עוד מעט^^

 

*חזרתי^^*

 

טוב הנה ההמשך של הסיפור שלי...לא לשים לב אם יש יותר מדי את המילה 'מסמיק,הסמיקה,'וכו'.תהנו!!ואל תשכחו להגיב!!

 

''אני עדיין לא מבינה איך זה אצלך!!!זה לא היה אמור להיות אצלך,אלא אצל טים!!''

 

אמרה שוב.הילד עם השיער השחור הרים את כתפיו ואמר:

 

''לא יודע,חשבתי שזה בישבילו,אז כל פעם שקיבלתי ממך הודעה,ישר העברתי לו את הפלאפון.כמעט מתנו כשקראנו את ההודעות שלך.אמא שלנו כבר חשבה שיש לנו בעיות באת-יודעת-מה בגלל שרצנו כלכך הרבה לשירותים.יש לך חתיכת חוש הומור!''אמר מחייך,נזכר ברגעים שישבו על המיטה שלו,התכתבו איתה ורצו לשירותים כל כמה דקות,מתפוצצים מצחוק.''אתם...אחים..?''שאלה בהפתעה.הם לא נראו כל כך דומה זה לזה.אבל אם להסתכל טוב,באמת איכשהו הם דומים...האף...הפה...העיניים...''כן,אנחנו אחים,תאומים,זהים.אנחנו כבר רגילים...הוא פשוט צבע את השיער,אני עשיתי ראסטות,והסגנון שלנו לא אותו הדבר.את לא הראשונה שאומרת את זה.''אמר הילד עם הראסטות בסתמיות,כאילו שכבר אמר את זה קרוב לאלפי פעמים.היא הרימה שוב גבה''אוקי...אז,רגע.מה הטלפון שלך?''פנתה לילד בשחור.הוא דיקלם את המספר.''אה...לחצתי במקום 9,6...ואז ישר שמרתי...אוי...הבנתי..''אמרה במבוכה.שקט.''בת כמה את?'' שאל הילד עם הראסטות.''16...ואתם?'',''גם,ואיך קוראים לך?''שאל''לא אמרתי כבר באסאםאסים?''הוא הניד בראשו לשלילה''כתבת רק'אני לא רוצה להגיד לך עדיין...' וזהו''היא אמרה:''''אוה..טוב..אז רגע,איך קוראים לכם?לך הבנתי שקוראים טום,כי כל הזמן תיקנת אותי שזה לא 'טים' אלא 'טום'..ומה איתך?''פנתה אל השני.וורוד חיוור נזרע על לחייו.היא חייכה.אלוהים,הוא כל כך חמוד ככה..חשבה לעצמה.''אהה...אני ב..ביל...''אמר וחייך,חיוך כזה רך שהיא רצתה לנשק אותו.'לאזעזל,אני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון.אז למה זה קורה לי?!' היא נזכרה שעכשיו תורה להגיד את השם''אהה...כן...אני לי...ן...לין...שם יפה ביל...''אמרה וחייכה,והרגישה איך שהיא מסמיקה.''אז,מי רוצה פיצה??'' שאל טום בקול.לין כמעט הייתה בטוחה שסדקה 2 צלעות כשהתאפקה שלא לצחוק כשהצבע חזר לפניו של ביל ישר אחרי המילה פיצה במהירות מדהימה.

הם הלכו לכיוון פיצרייה שהייתה שם,ובדרך לשם טום דאג לגרות אותם כשתיאר את הגבינה'החמה והרכה....'כמו שאמר,ואת הקולה 'הקפואה עם הלימון שחתוך בדיוק מדויק,עם הכמות הנכונה של התסיסה...'.

הוא הוביל אותם דרך מרכז הקניות,ולבסוף הם הגיעו.

אחרי שסיימו לאכול,הם סתם ישבו שם ודיברו.לבסוף לין העבירה את מבטה מטום לביל,במבט ממזרי ואמרה:''טוב...עכשיו כשאנחנו כבר לא צמאים ולא רעבים,הגיע הזמן לשחק במשהו....'' ביל שוב הסמיק ברכות'תפסיק להסמיק ככה או שאני מתנפלת עליך פה ועכשיו!'אמרה בליבה,בוחנת את ביל.מצא חן בעיניה איך שהוא הסתכל עליה,בלע כל מילה,מקשיב דרוך לכל מה שתגיד,מגיב בצורה הנכונה....היא ניערה מעט את ראשה'תפסיקי לחשוב על כמה שהוא חתיכי ומתוק ועד כמה שהוא חמוד ועד כמה שבא לך לקפוץ עליו ולנשק אותו...אוף,אני שוב עושה את זה.תפסיקי לין!!!'חשבה לעצמה.רק עכשיו שמה לב שטום מנופף מול עיניה בידו.היא הסתכלה עליו''יופי,חזרת אלינו.עכשיו,במה רצית לשחק?'' אמר לה טום.

היא הרימה גבה,ושוב העבירה את מבטה מטום לביל בממזריות''אתם בטוחים שתעמדו בזה?'' שאלה בשקט.טום חייך,ואמר''מה כבר לא נוכל לעמוד בזה?'' שאל,מנפח את חזהו.ביל סתם הסמיק יותר וחייך,מקשיב לה.

''טוב...אז ככה...''

 

טום פער את עיניו,וביל עשה כמוהו,מסמיק אף יותר.

''את מטורפת!!!''אמר טום עם חיוך.עיניו שיקפו את מחשבותיו.הוא היה להוט לנסות.

ביל הרים את ידיו אל הפה שלו,וכיסה אותו,הוא חשב שרק טום מסוגל לכאלה דברים.אבל הנה,ילדה שיושבת מולו אמרה את זה,גורמת לו לחזור בו.הוא חייך כשראה את החיוך והמבט הממזריים ששלחה לעברם.הוא קיווה שהיא תסתכל עליו,אבל ממקודם כשרק שאלה אותם אם הם רוצים לשחק,אז היא הסתכלה עליו למשך זמן מה,עיניה חולמניות,והיא מסמיקה קלות.כשנזכר במראה הזה הסמיק עוד יותר.

לין הסתכלה על ביל במבט שואל:''אתה משתתף או לא?'' שאלה.

ביל התנער מעט ואמר ''כ..בסדר...'' אמר עם חיוך.'כמה שהיא מזכירה לי את טום ברגע הזה...'חשב ביל.

 

טום שיפשף את ידיו,ואמר''הנתחיל?''

ליו חייכה,גם היא משפשפת את ידיה.טום אמר לביל''הנה רואה,אני לא המשוגע היחיד שאתה מכיר.''

''אזז....מי הנועז שיהיה ראשון?''

ביל אזר אומץ.הוא חייב להוכיח לטום שהוא לא פחדן.

הוא אמר:''אני אלך ראשון.''

לין וטום חייכו אליו,ואז טום אמר:''אתה בטוח?או שאני אתחיל?'' שאל טום

''אני בטוח''ענה לו ביל,גורם לעיניו להביע הפתעה.ביל תמיד היה התמים שביניהם.על כאלה דברים הוא אפילו לא היה מוכן לחשוב.'אני חייב לראות את זה..!' חשב לעצמו טום.

''טוב,אז ביל,אתה צריך לעשות את זה לאישה ההיא ששם.''אמרה לין בממזריות וחייכה אליו,מצביעה דרך החלון על אישה כבת 40,שהייתה לבושה בבגדים מוקפדים ומגוהצים.

ביל עשה פרצוף מזועזע''היא??נראה לי שהיא בכלל לא יודעת מה זה גבר לפי איך שהיא מתלבשת...!!''אמר ביל במחאה.טום צחק''גבר?אתה?'' ביל אמר''לא רק אני,בכלל!תסתכל על השמלה הזאת..!!''

''טוב,אתה צודק.נעשה לך קל יותר.מממ...'' לין בחנה את האנשים שעברו שם דרך החלון.

טום עבר למושב שלה,ונצמד אליה מאחורה,מסתכל גם הוא דרך החלון.

ביל רצה למות,או להרוג את טום.הוא ראה את לין לוחשת לו משהו,והוא לה בחזרה.

הוא הרגיש צביטה כזאת חזקה בלב עד שלרגע חשב שיורים בו.הוא רצה להקיא.הוא לא יכל להסתכל על טום שנצמד אל לין,למרות שידע שזה רק כדי להסתכל מהחלון.

לין הרגישה מוזר מאוד כשקפץ למושב שלה,ונצמד אליה מאחורה,מסתכל איתה דרך החלון.היא הרגישה את הגוף שלו על החלק האחורי של גופה,והרגישה את הנשימות שלו.היא לא רצתה שזה יהיה טום,אלא ביל.אבל זה היה טום.

היא לא התרכזה בלבחור לביל מישהי,אלא הסתכלה על ההשתקפות של ביל בחלון,שנראה קצת ירקרק,ועצב שרר בעיניו.זה היה איום,לין רצתה לחבק אותו,ושיפסיק להסתכל אליה אומלל כזה.

היא גם רצתה שטום יזוז קצת,ולא יצמד אליה כל כך חזק,גורם לה להצמד לקיר כשניסתה לזוז קצת קדימה,אבל הוא ניצמד אליה אפילו עוד יותר.היא לחשה לו:''טום,אני לא מצליחה לנשום..'' והוא לחש בחזרה''לא נורא..''היא עצמה מעט את עיניה,כדי לא לראות את ביל כזה מסכן.היא אפילו לא ידעה למה הוא ככה.היא לחשה שוב לטום''טום...'' הוא לחש בחזרה ''אהה?''כשזז קצת,כביכול כדי להסתכל טוב יותר,הרגישה איך שהוא נצמד אליה עוד יותר,וכשהעביר את ידו על הזכוכית,כביכול להעיף איזשהו זבוב מהצד השני,העביר את ידו עליה.היא לא רצתה שזה יהיה ככה.היא קיוותה בכל ליבה שביל יזיז אותו ממנה ויהיה במקומו.

ביל רק השפיל את מבטו.הוא לא יכל לעמוד בהרגשה הזאת.הוא הסתכל עליהם מספיק זמן,על טום ולין מתלחששים,על איך שזז כדי'לראות טוב יותר' או איך שהעביר את הידיים שלו עליה כדי' להעיף זבוב'.הוא הרגיש את הדמעות עולות בגרון שלו,והשתלט עליהן,מתאפק שלא לצעוק על טום ולהחליף אותו.'לין כנראה מאוד נהנית,היא לא עושה כלום נגד זה..הנה,רואה ביל?שוב אתה טועה בבחירות שלך'חשב לעצמו.

כשטום ראה שיש לו הזדמנות להתקרב אל לין,כשהיא הסתכלה דרך החלון,בוחרת לביל מישהי,אז הוא עלה על המושב שישבה עליו,וכעת עמדה עליו על הברכיים,הוא נעמד על הברכיים מאחוריה,ונצמד אליה,מרגיש איך שרעד עובר בה,הוא נצמד אליה הכי הרבה שיכל,דואג שלא תרגיש את הבליטה שהתעוררה במכנסיו(אני נקרעת מצחוק.אלוהים,מה הבלוג הזה עושה לי!בחיים לא כתבתי דברים כאלה!!נו טוב,תמיד יש פעם ראשונהXD).הוא הרגיש איך שהיא משלימה את המרחק בינה לבין הקיר,ונצמד אליה אף יותר.נשימותיו התגברו.הוא רצה לנשק אותה,רק שבסיטואציה הזו לא יכל.הוא ניצל כל אפשרות כדי לזוז עוד קצת,להעביר עליה יד או משהו.הוא שמע אותה לוחשת לו:''טום,אני לא מצליחה לנשום..''הלחישה גירתה אותו אפילו יותר והוא לחש לה''לא נורא..''.הוא היה מגורה ברמות מטורפות,אבל לא יכל לעשות כלום פה,באמצע פיצרייה תמימה.

כשלחשה לו ''טום..'' הוא ממש יכל להרגיש את האש שבו,והחזיר לה לחישה''אהה?''ונצמד אליה עוד יותר ממה שהיה,כביכול בוחן את הבנות שעוברות בחוץ.

ביל הרגיש נורא.הוא רצה שהאדמה תבלע אותו.הוא לא יכל להמשיך להסתכל על לין וטום המתחרמנים מולו.

הוא השפיל את מבטו,מתרכז ברצפה ,מנסה לחזור ולשלוט בדמעות שהיו תקועות לו בגרון.

לין לא יכלה יותר.ביל השפיל את מבטו,והיא בחיים לא ראתה מישהו כלכך מסכן כמוהו.

'הלוואי שטום ירד כבר.נמסא לי לראות ככה את ביל.למה בכלל המצאתי את זה מראש??טיפשה שכמותי!!!צריך להרוג אותי!!!למה ביל נראה ככה?בבקשה,אלוהים,תעשה שהוא יוריד ממני את טום..!!'חשבה בראשה,עוצמת עיניים ומנסה להתעלם מטום.היא לא הצליחה.היא אלחשה לו שוב:''טום'' הוא  לחש לה בחזרה''מה?''.היא השפילה את מבטה ולחשה לו ''אתה יכול להפסיק בבקשה?'' היא שאלה אותו,חסרת אונים.הוא התרחק קצת. היא נשמה בהקלה,וקיללה את עצמה בלב 'למה לאזעזל לא עשיתי את זה מקודם??'.היא לחשה לו''תודה.''והוא לחש לה בחזרה ''אין בעד מה''הם עדיין היו קרובים אחד לשני,אבל לא ברמות שהיא יכלה להרגיש את הגוף שלו על החלק האחורי של הגוף שלה.

ביל התאושש בצורה מדהימה במהירותה ברגע שטום התרחק קצת.הנשימה חזרה אליו,הכאב בלב נעלם,והצבע חזר ללחייו.הדמעות בגרון שלו נמסו,והוא הרגיש טוב.

לין הופתעה מהמהפך המהיר במראה של ביל.היא הודתה לאלוהים על זה שטום התרחק מעט,ועל זה שזה קרה לא שעה אלא רק שתי דקות.

טום היה מגורה בצורה שהפחידה אפילו אותו,ואז היא לחשה לו:''אתה יכול להפסיק בבקשה?'' הוא הרגיש את הכל נעלם,כאילו לא היה,כאילו שהם רק הכירו הרגע,כאילו שידיו לא איימו לקרוע מעליה את המכנס.היא לחשה לו''תודה'' והוא לחש לה ''אין בעד מה''.זהו,כלום לא קרה.אמרו בליבם שלושתם ביחד באותו הזמן.

לין אמרה''טוב,אז...אא....''

ביל נתן לטום מבט ארסי.טום לחש לו''מה קרה?'' וביל אמר לו ''כאילו שאתה לא יודע.'' טום הרים גבה,וביל לחש לו מהר''לא,זה כלום,רק שכמעט אנסת אותה,לא כלום,שומדבר באמת.''

לין במקרה שמעה את מה שביל אמר וכשהעבירה את מבטה אליו הוא השתתק ושוב הסמיק.

'דאמט,אני כל כך רציתי שזה תיהיה אתה ביל...הייתי שמחה אם אתה היית כמעט אונס אותי..'חשבה לעצמה ואז מיהרה לבטל את המחשבה הזאת'תפסיקי לין,את משתגעת.מעולם לא דיברת אל עצמך לפני הי....זהו,ששש,שקט.'חשבה לעצמה.היא פחדה שביל יידע מה מתחולל בה.היא לא רצתה להיראות בעיניו מסכנה.בכלל בכלל לא.היא הסתכלה על טום ואמרה:''למרות שאני לא מבינה מה קרה הרגע,''היא העבירה את מבטה לביל:''בחרתי לך אחת.ההיא שם,אתה רואה?''היא הצביעה דרך החלון.''לא,מי?'' הוא אמר.''בוא לפה רגע,אני אראה לך,''הוא עבר למושב שלה,הלב שלו כמעט קפץ לו מהפה כשהרגיש שהיא קרובה אליו,הוא הרגיש את הדפיקות בגרון.היא הצביעה בחלון,''מי?''ביל שאל.

טום לא התעניין בהם ובחן את הפיצרייה.

''נו,שם,אתה לא רואה?'' היא פחדה שהוא שומע את הלב שלה שכעת היא לא ידעה איך להשתלט עליו,ודפק בעוצמה שלה זה נשמע כמו משוגע שדופק על איזשהו מקרר.היא הרגישה את הריח שלו,וכשהתקרב קצת יותר,בעדינות כזאת,כאילו שואל אותה לגבי כל צעד יכלה להרגיש את הנשימות שלו,שמשום מה היו מהירות כמו של טום,באותו הרגע שהוא נצמד אליה.ביל הרגיש טוב כמו שלא הרגיש מעולם.(כדי שלא תחשבו שהוצאתי את טום מהסיפור:טום חשב באותו הרגע שביל התקרב אל עבר לין לאט:'אלוהים,כמה שומן יכול להכנס בבטן אחת?'כשהסתכל על אישה זקנה ושמנה במיוחד בולעת פיצות אחת אחרי השנייה)הוא רצה להיות צמוד אליה כמו שטום היה,אבל שהיא תרגיש בנוח ותרשה לו.הוא נצמד אליה מעט,בעדינות ששיגעה את לין.'תפסיקי להתנשם כל כך!הוא ידע שאת מטורפת עליו ממבט ראשון!'חשבה לעצמה לין.

 ביל ניסה להשתלט על חיוך,ללא הצלחה.לין חשבה'ההיא שבחרתי לו לא כזאת יפה.כנראה שהייתי צריכה לבחור אחת יותר מכוערת.אלוהים,ביל מתי תיסתכל עליי ככה?'חשבה לעצמה,מתפללת שהראש שלה לא יהפך לשקוף והמחשבות שלה יישפכו עליו.להפתעתה של לין ביל אמר:''אני לא רואה,על מה את מדברת?יש פה רק איזשהו איש עם חליפה..שום אישה.''

'אז אתה לא מחייך בגללה?אז בגלל מה אתה מחייך?אתה לא הומו.אני מזהה הומואים.אתה לא כזה.'חשבה לעצמה.ביל נעמד גבוהה יותר על המושב,נישען על לין.לין חשבה שהלב שלה עומד להתפוצץ.'למה אתה לא מתקרב יותר?אי רוצה שתתקרב יותר!'אמרה לין בליבה.להפתעתה הוא התקרב יותר.רק לא קרוב כמו טום.לין הציצה בטום.היא הצליחה להשתלט על צחוק לאחר שראתה את טום בוהה באישה שמנה בזיעזוע.

לין לחשה לעצמה''ביל,אם לא תתקרב יותר אני יורה בך.''ביל שמע שלין מלמלה משהו.הוא שמע שהיא לחשה ''תתקרב יותר אני יורה בך.''ביל נסוג מהר אחורה,הוא לא רצה להיות כמו טום.'ואם היא לא רוצה?? אידיוט!!בטח שהיא לא רוצה!!ממתי מישהי שאתה רוצה רוצה אותך בחזרה??' חשב לעצמו.לין הופתעה.היא לחשה לעצמה''לא,לא,לא,למה??'' ביל הסתכל עליה,הוא ראה אותה משפילה את מבטה הוא חשב'הנה רואה,כמעט אנסו אותה פעמיים באותו היום,ואתה אחד מה...' הוא לא סיים את המשפט בראשו ושמע אותה ממלמלת''לא,לא,לא,למה?'' ביל לא הבין את זה.זה יכל להתפרש לשתי משמעויות.

הוא חזר למושב שלו,וראה את לין לוחשת:''דאמט,מעצבן אחד,קרצייה,תלמד מאח שלך,למה לא התקרבת יותר??''

ביל הרים גבה.היא המשיכה למלמל''למה לא התקרבת יותר??הזהרתי אותך שאני יורה בך.לאזעזל.אלוהים,אתה עושה לי דווקא נכון??דווקא טום שאני לא רוצה אותו ,התקרב,אפילו התקרב יותר מדיי,והשני המעצבן,שאני רוצה יותר מהחיים שלי לא התקרב.מעצבןמעצבןקרצייהקקה.''היא הרימה את מבטה,וכשראתה שביל מסתכל עליה עם גבה מורמת,היא רצה מהפיצרייה.''שיט,עכשיו הוא בטח שונא אותי.שיט.שכחתי את הסווצ'ר שלי שם.שיט בריבוע.אני רוצה למות.''היא הגיעה לים:''וואט דה הל??איך הגעתי כל כך מהר לים??אוי,עכשיו אני לא אוכל לחזור הביתה,שיט שיט שיט.לא באמת התכוונתי שאני רוצה למות!!''צעקה,מקווה שאלוהים שומע.

צעדים,צעדים מהירים,מהר יותר,מישהו רץ לעברה.

היא הסתכלה לכיוון שמשם שמעה את הצעדים,

והסתובבה חזרה מקווה שהאדמה תבלע אותה.

''יופי.תזמון מעולה טום.''אמרה לעצמה.

 

-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*

אוקיי,זה הכל להיום,יש עוד חלק או שניים.

הידעתם שאילתרתי?איבדתי את המחברת שבה רשמתי את הסיפור,ועכשיו אני נזכרת שהסוף היה אמור להיות בכלל אחר,החלק הזה לא היה אמור להיות בכלל,ולא היה מתואר מה קרה בפיצרייה.

יש לי אילתורים טובים,אה?

תגיבו,כי עבדתי על זה קשה מאוד מאוד,וביום ראשון אני מבטיחה פרק,וגם ההמשך של הסיפור הזה אם יהיה יותר מ-10 תגובות.אל לא אז רק פרק...היום נראה לי כבר אין מקום בפוסט בשביל המלצות על בלוגים...מצטערת... :( אני הולכת לראות שוב את הסימפסונים הסרט...XD

ביי ביי^^בבקשה תגיבו!!אני רוצה כבר לשים את החלק השלישי!!!

נכתב על ידי n.k , 24/4/2008 13:49  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn.k אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n.k ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)