"את הכאב שלהם לא חשתי.
את הרעב לא טעמתי.
את ההשפלה לא הרגשתי.
להבין מה הם עברו לא אוכל,
אך תמיד אותם אזכור,
ולספר את סיפורם תמיד אספר.... "
אוקיי אז יש כמה נושאים שבהם אני שמה את הציניות בצד, זה אחד מהם
עד עכשיו הנושא הזה לא ממש נתפס אצלי.
כאילו שואה..
בסדר..
אבל כן אולי הבנתי הפעם..
הבנתי את הדבר הזה
את הדבר האיום הזה שנקרא שואה
שאנשים אשכרה עברו את זה
שאנשים נשרפו נחנקו וקפאו למוות
אנשים שלא כ'כ רחוקים מאיתנו
אנשים שהיו יכולים להיות סבתא וסבא שלנו
והכל מסיבה אחת
מהסיבה שהם יהודים
ילדים בורחים מיער ליער בלי לדעת מה יקרה
בלי לדעת אם הם ישרדו את הדקה הבאה
בתקווה שיהיה טוב
בתקווה שהם ינצלו
וזה לא סיוט
גם ל סרט רע
זאת המציאות
המציאות של לפני שישים שנה
המציאות שסבתא וסבא של חלקנו עברו
והעולם כולו -שותק
וכאן בארץ היפה שלנו, בישוב היהודי -שתיקה
את אף אחד זה לא עיניין-"לא כאן לא מזיק"
וזה כאוב
כואב שנתנו לאנשים למות ככה
כואב שהמדינה שאנחנו חיים בה בנוייה על דם הנירצחים
הנירצחים ההם..
"קטן, אך מלא ורדים הגן,
הולך לו בשביל
ילד קטן,
ילד חמוד, יפה כניצן,
אך כשיפרח הניצן,
לא יחיה כי ימות -
אותו ילד קטן."
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
