היי =] הממ היום החלטתי לבזבז שעות שינה כדי לרשום פוסט על השפעה חברתית...ועל קונפורמיות בפרט. לרוב האנשים יש מושג דיי מעורפל של הדברים האלה, שמשפיעים עלינו כל כך הרבה ובכל כך הרבה דרכים..זה מסוג הדברים שקורים ללא מודעות כמעט, וזה גם דיי מעניין. אז אני אפסיק עם ההקדמה המיותרת ואתחיל ב-אז מה זה בעצם קונפורמיות?
הגדרה: קונפורמיות היא הנטייה לשנות את התנהגותנו, את אמונותינו ואת מחשבותינו כתוצאה מלחץ חברתי - אמיתי או מדומה.
ההנחה של ההתנהגות הקונפורמית היא שקונפורמיות נובעת מלחץ החברתי שהאדם חש. הלחץ יכול להיות אמיתי אך הוא יכול להיות גם מדומה.
למשל אם כולם מעשנים ובנאדם אחד לא מעשן ומעודדים אותו לעשות את זה, זה לחץ חברתי. הבנאדם יכול לעשן בגלל החשש שיצחקו עליו עם לא, וזה לחץ חברתי מדומה כי הם לא צוחקים עליו בפועל, הוא מעשן כדי למנוע מראש את הצחוקים שהוא צופה. רק אם באמת צוחקים עליו זהו לחץ חברתי אמיתי.
עד כה נשמע דיי מטומטם? תתפלאו כמה זה משפיע על רובנו. עוד דבר, בדר"כ מראים את זה בבי"ס אז יכול להיות שכבר נתקלתם בזה בגרסה כזאת או אחרת, זה ניסוי הקווים. בצד אחד יש קו באורך מסוים ובצד שני שלושה קווים, שרואים בהבדל ניכר איזה קו מהצד השני מתאים לצד הראשון [חח תיאור מעורפל למדיי, הנה תמונה לדוגמה]
אז מניחים את הקווים האלה מול קבוצת אנשים, ששתולים בתוכה כבר אנשים שיענו בכוונה את התשובה שברור שהיא לא נכונה. ומה שמדהים, שחלק מהאנשים ישנו את התשובות שלהם לדבר שזה פשוט ברור שהוא לא נכון, רק בגלל הצורך שלנו להביע קונפורמיות.
אז למה אנחנו מביעים קונפורמיות, בעצם?
יש שני גורמים, הראשון הוא הרצון להיות מקובל בחברה כדי שלא להידחות על ידיה, מה שלא באמת משנה את הדעה של מישו, הוא פשוט מתאים את עצמו חיצונית למה שאחרים חושבים [פוזרים, מוכר לכם?] והשני הוא התפיסה שהקבוצה צודקת, שזהו בעצם השינוי האמיתי בעמדה של מישו, שפשוט נוטה לעמדת הכלל.
מקובל להשתמש עם המונח קונפורמיות גם במושג "נורמה". נורמה מוגדרת כחוקים לא רשמיים המקובלים על ידי אנשים בחברה מסוימת. הנורמות הן אלו הגורמות לנו להביע קונפורמיות. אבל הייחוד בהתנהגות הקונפורמית הוא הויתור על אמונות/תפיסות וכשאין ויתור זוהי התנהגות נורמטיבית אך לא קונפורמית.
אז מצד אחד האדם מביע קונפורמיות משום שהיא מספקת צרכים שונים שלו אך מצד שני הדרישה להתנהגות קונפורמית מגבילה את הפרט.
עכשיו שני דברים קצת הפוכים ממה שדיברתי עליו עד עכשיו...נונקונפורמיות ואנטי קונפורמיות. נשמע דיי דומה, אבל יש הבדל גדול. המשותף היחיד הוא ההליכה נגד הלחץ החברתי והקונפורמיות שנובעת כתוצאה ממנו. אבל המניעים של שני הזרמים שונים.
הנונקונפורמיסט מאמין בצידקת דרכו ותפיסתו ולכן אינו מוכן לותר עליה ולהכנע לדעת הרוב. התנהגותו זו גורמת לעיתים לאחרים ללכת אחריו משום שהוא נתפס כבעל מחוייבות אמיתית לדרכו. בין מאפייני האישיות של אנשים אלו נמצא עצמאות בחשיבה, הערכה עצמית גבוהה, אינטלגנציה ומומחיות. הסיבה לאמונה ולסולידריות עם הנונקונפורמיסט נובעת מדרך החשיבה של "אם הוא מביע אנטי למרות שהוא יכול להפסיד הרבה סימן שיש אמת והגיון בתפיסתו..."
אך לא כל מי שמביע עמדה השונה לדעת הרוב הינו נונקונפורמיסט, חלק מהאנשים המביעים חוסר קונפורמיות הינם אנטי -קונפורמיסטים. זאת בעצם התנהגות של "דווקא". האנטיקונפורמיים מתנגדים לעמדת הרוב כדי להביע "דווקא" ולא כי הם מאמינים בתפיסתם. למעשה, האנטיקונפורמיסט מביע קונפורמיות ונכנע ללחץ קבוצתי של קבוצה אחרת אשר לוחצת עליו להביע כלפיה קונפורמיות ותוך כדי כך הוא מביע חוסר קונפורמיות כלפי רוב. בעצם סוג של "הפוך על הפוך" ממש אידיוטי. [הזכרתי כבר פוזרים, קודם?]
וול, לסיכום-מבעד לכל התיוקים וההגדרות ממש אפשר לראות את הדברים הללו ביומיום, אני רואה את זה בולט ממש בכל מיני אנשים..אישית אני מחשיבה את עצמי נונקונפורמיסטית בגלל הטבעונות וכל מיני דעות אחרות שלי ואני ממש יכולה להבין איך התחברתי לכל הקטע הזה ולמה, מתןך ההגדרה הזו..אז כדאי פשוט לכולם לפתוח את העיניים, להקשיב, להתערב, לחשוב קצת לפני שמאמצים ישר דעה בין אם היא של הרוב או של קומץ, להשתדל להתפתח אישית מחשבתית ולא להיות רק מושפעים, למרות שגם ההשפעה הזאת היא דבר חשוב ולא בהכרח רע. אז תחשבו על זה.
פוסט הבא-אנרכיה P; יאללה עד הפעם הבאה-
ליהי3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
] אז לפרטים נוספים אפשר להיכנס 