שלום שלום לכולם!

אז כן אני יודעת שלא עדכנתי כמה זמן,

אבל היום זה קורה. אני מפצה אותכם ובמקום פרק אחד

שמה 2 פרקים. אבל לפני כן קבלו בבקשה

במחיאות כפיים ציור שלי של ביל קאוליץ:

ציור די ישן, עוד פורסם בבלוגי הישן.

מקווה שתאהבו

מאירועים קודים של החלום שלא נגמר- פרק 4

"ראיתי את אנדרס", טום אמר לו.

"כן, כן אני יודע", אמר ביל בעצבנות.

"וראיתי גם את הבחורה ההיא שחלפה מולך", טום ניסה לעקוץ בביל.

"גם אותה ראיתי", אמר ביל ואחרי שניה הוסיף, "מה איתה?"

"לא יודע, ניראה שהיא חייכה אלייך וחשבתי שאולי קראת את התוית עם שמה", טום

המשיך מרים את ידיו אל כובעו ומיישר אותו ואז החזיר אותן אל כיסו.

"מריון", ביל הביט על טום שעל שפתיו היה חיוך קטן וסתמי.

החלום שלא נגמר- פרק 5

ביל שכב על מיטתו. ערב קר וגשום ירד על גרמניה. הוא הביט על התקרה

לא מנתק את המבט. ידיו היו מתחת לראשו ועל אוזניו נשכבו אוזניות ומהן

היה ניתן לשמוע את המוזיקה שהוא שמע. בדימיונו הוא צייר את פניה של אליס.

הוא לא הבין למה היא עשתה זאת לעצמה. הוא ניסה לקרוא אותה מבפנים.

אולי לשניות להבין מה קרה.

"את שונה ילדה, יותר מדי שונה", הוא אמר ופתח את עיניו.

טום עמד מעליו עם חיוך דבילי מרוח לו על הפנים. ביל הוריד את האוזניות.

"מה זה שיר חדש שהורדת?", גיחח טום למרות שידע שזה נושא רציני. הוא רק

ניסה לגרום לביל להרגיש יותר טוב, יותר בטוח מעצמו.

"סתום מפגר", אמר ביל נשען עם גבו לאחור. טום שהחליט לא להחזיר הפעם התיישב

מולו על כיסא המחשב.

"אתה יודע מה גליתי?" שאל טום.

"שאתה מפגר?!", ביל הרים גבה אחת מנסה לא להתפרץ מצחוק על הבעת הפנים של טום.

"לא את זה עוד לא גליתי", אמר טום.

"אז אתה בדרך אחי", ביל צחק לכמה שניות ואז נרגע.

"תהיה רציני לשניה", אמר טום וקם לעבר ביל מוציא מהכיס שלו תמונה ונותן אותה לביל.

"נו אתה עם בחורה, מעריצה. מה הבעיה, יש מליון כאלה", ביל הביט על טום.

"לא דאון סתכל יותר טוב, יותר לעומק, לא עליי על הבחורה", אמר טום והצביע

עם האצבע על התמונה.

"אני בכל זאת לא מבין מה אתה רוצה ממני!", אמר ביל נותן לטום בחזרה את התמונה.

"טוב אז אני יסביר", אמר טום והתיישב מתחיל להעיף את ידיו לכל הכיוונים, "כשחזרנו הביתה

חשבתי מאיפה אני מכיר את הבחורה הזאת, מה שמה?", שאל טום ועשה קליקים עם האצבעות

לעבר ביל.

"איזה בחורה?", ביל הרים גבה.

"נו זאתי שחייכה", טום חייך לפתע חיוך ענק מאוזן לאוזן.

"מריון", אמר ביל עדיין לא מבין. וניער את ראשו כך שהפוני הסתיר את עיניו.

"נו אז חשבתי מאיפה אני מכיר את המריון הזאת, וואלה גליתי", טום אמר ושוב הגיש

את התמונה לביל.

"אתה רוצה להגיד שזאת היא?", שאל ביל מתחיל לצחוק בחוזקה על כל הוילה שלהם.

"כן, כן.. סתכל יותר טוב, על העיניים!", צעק טום מצביע על התמונה יותר חזק, כמעט

קורע אותה.

"אוקיי זאת היא. מה אתה רוצה ממני?", שאל ביל זורק את התמונה על המיטה וקם.

"דפקתי אותה!", צעק טום וקם פותח את ידיו לרווחה.

"ו... אני לא מבין את הנקודה שלך", ביל צעד לעבר המיטבח וטום אחריו.

"אני רוצה לדפוק אותה שוב", טום עקף את ביל והביט עליו. חיוך דפוק המשיך

להימרח על פניו ואף גדל משניה לשניה.

"אוקיי, אז אתה רוצה להשתמש בי כפיתיון", אמר ביל מוציא את החלב מהמקרר

ושופך למיכל מתכת כדי להקציף אותו במכונת הקפה.

"לא, היא הרי תזכור אותי. הדבר היחיד שאני צריך זאת סיבה להיות שם,

והסיבה שלי זה אתה", אמר טום והצביע על ביל בגאווה.

"אני לא ישתמש באליס בשביל שתשיג לעצמך זיון טום!", אמר ביל

"אני לא רוצה שתשתמש בה, פשוט תלך לבקר אותה מחר ואני יבוא איתך",

טום ליקק את שפתיו מתחיל לשחק עם הסיידליפ מזיז אותו מצד לצד.

ביל לגם מהקפה ונאנח. הוא באמת היה חייב לבקר את אליס, לדבר איתה שוב.

אך מצד שני הוא הרגיש שזה כבר לא יהיה שווה דבר.

"נו אז מה אתה אומר?", שבר טום את השתיקה אחרי כמה דקות.

"מחר בעשר תהיה מוכן", ביל סיים לשתות את הקפה וחזר לחדרו.

"אני אוהב אותך", צעק לו טום מקפץ בהתרגשות.

פרק 6

בוקר למחורת טום כבר ישב על הספה בסלון בוילה אשר ביל והוא קנו לא מזמן.

ביל יצא לבוש בבוקסר, זוחל באיטיות ובהליכה מתנדנדת לתוך האמבטיה.

פותח את המים הוא עשה מיקלחת קצרה, שטף את פניו ולאחר שניקה את פיו

יצא החוצה. מתקדם לעבר הסלון הוא פתח את המקרר והוציא בקבוק קולה.

 לוקח ממנו לגימה ארוכה הוא הדליק בדרך את הקומקום. מכין לעצמו חביתה הוא הרגיש

על גופו את מבטו של טום זועם מעט ולחוץ.

טום אשר ישב על הספה עקב אחרי כל צעד ותנועה שביל עשה.

שם את החביתה על הצלחת הוא התיישב על שולחן הבר שלהם שנמשך לאורך

כל המיטבח ואכל. לועס בעדינות ובאיטיות את החביתה עם מזלג וסכין.

 מסיים הוא מזג לעצמו כוס קפה שחור. לוגם ממנו הוא שילב את ידיו על החזה.

"אתה מוכן להפסיק להיסתכל עלי!", אמר ביל בעצבנות יתר.

"לא", אמר טום בשקט רב ששרק תנועת פיו ענתה על בקשתו של ביל.

על פרצופו של טום נמרח חיוך ניצחון וגאווה. ביל הרגיש לשניה כי הולך לאבד

את שפיותו אך גם זה לא קרה. לוקח את כוס הקפה הוא צעד לחדרו.

זורק על טום מבט אחרון.

טום דפק את רגלו בעצבנות על הריצפה. מביט על השעון שהראה עשרים לעשר

הוא התחיל להישתגע. 'תהיה מוכן בעשר, תהיה מוכן בעשר' הוא חשב לעצמו על

דבריו של ביל. אבל לפני שהתחיל לחשוב על משהו אחר ביל יצא מחדרו לבוש בחולצה

אדומה, ג'קט בצבע שחור-לבן אשר עשוי מעור, ג'ינס צמוד אשר ממנו בלט חצי מהבוקסר.

הולך כאשר ידיו בכיסים הוא לקח כובע שהיה על השולחן. מרים את ידיו ומסדר את שיערו

לאחור הוא לבש אותו. טום קם ונעמד ליד ביל לוקח את המפתחות של הבית.

פותח את הדלת ביל יצא.

"נו אתה בא...", צעק לו ביל מהמדרכה.

"אתה לא מתכוון לתפוס מונית נכון?!", שאל טום והרים את ידיו.

"יש אופציה אחרת?", ביל הרים את הגבה מחייך חיוך עקום. טום הוציא מכיס

הג'ינס שלו מפתחות לקאדילק וצעד נחוש כל כך בדעתו סוגר אחריו את הדלת.

'הינה זה שוב מתחיל 'ביל חשב לעצמו והיתיישב בתוך האוטו. טום התיישב לידו, על

פניו חיוך גדול עוד יותר כי הוא ידע שאחיו לא אוהב זאת. חוגר את החגורה

ומתניע את האוטו הוא הדליק את הדיסק עם המוזיקה אשר עמד בתוך הנגן

והגביר אותה. שם את משקפי השמש שלו הוא נע ממקומו. ברקע התנגן

שיר של טארק ג'י וביל הוריד את כובעו עוד יותר. לאחר נסיע של 15 דקות שניהם

נעצרו ליד בית החולים ביל אשר יצא מהאוטו חיכה לטום.

"אני רואה שנהנת", אמר טום בציוניות וגיחח.

"סתום אידיוט, אני לא מאמין שנתנו לך רישיון", ביל גילגל את עיניו.

"שתוק לך בכלל אין!", אמר טום והרים את ראשו בגאווה.

"לפחות ממני עמודי החשמל לא תופסים את הרגליים ובורחים", ביל לא יכל

להיתאפק ופרץ בצחוק נכנס לתוך בית החולים ועולה למחלקה של אליס.

טום אשר חתך לתוך המיון הלך באיטיות מביט מסביב. רואה את אותה הבחורה

שראה אתמול אשר ישבה ורשמה פרטים בדף. מרימה את עיניה היא פגשה את

מבטו של טום ושוב הורידה את המבט. קמה והולכת לעבר חדרו של המנהל טום הלך אחריה.

"תגידי אנחנו לא מכירים מאיפשהו?", שאל טום בסקרנות והביט על גופה.

"לא ניראה לי", ענתה לו הבחורה בלי להיסתכל עליו מגבירה את קצב ההליכה

כאשר שיערה הארוך זז עימו.

"אני דווקא חושב אחרת", ענה טום ממשיך לרוץ אחריה ונכנס לתוך המעלית

אשר הייתה ריקה מכל נפש. מביט על החזה אשר התגלה לעיניו ממחשוף קטן

אשר נוצר מהחלוק הוא היתקרב אליה עוד יותר.

עושה צעד לאחור ונצמדת כמעט לקיר של המעלית טום היתקרב עוד יותר.

משחק עם הסיידליפ ולא מנתק את מבטו ממנה. מריון הקישה עם רגלה בעצבנות

מביטה על המספרים. 'למה הוא חייב להיות בקומה הכי אחרונה?' היא שאלה

והביטה על טום לשניה. עוד רגע היא חשבה שהולכת להיחנק. ליבה פועם במהירות.

"אתה מוכן לזוז?", היא לבסוף הוציאה מפיה ודחפה את טום לאחור

אשר תפס את ידה. טום דחף אותה לקיר במהירות. מצמיד אותה עם האגן שלו

בחוזקה.

"ואם לא, מה תעשי מריון?", הוא שאל מתקרב אליה עם שפתיו באיטיות ולוחץ על הכפתור 'עצור'

של המעלית.

המשך יבוא...

ספויילרים לפרק הבא:

"אני לא יתן לאף אחד לפגוע בך, שמעת אותי?"

"מגיע לך!"

"זה לא היה שווה בפעם הראשונה"

"שמע טום אני נוסע עכשיו לאנדרס, אל תחכה לי"

הודעה קטנה:

הפרקים הולכים לרוץ פה עכשיו קצת. בכתיבה כבר הגעתי לפרק ה- 9

שישלח בתאריך מסויים למנויים ויתפרסם פה מאוחר יותר.

אז כדאי לעשות מנוי!

ודבר אחרון וקטן, אני לא בלוג פרסומות אז אל תפרסמו פה אתרים,

בלוגים והצבעות. אם הייתי רוצה את זה, הייתי עושה את זה בעצמי!

כל פרסומת, בקשת הצבעה בהמשך ימחקו. אז אל תתרחו אפילו.

ועוד משהו: מי שבקבועים שיגיד לי כדי שאני יעשה רשימה בצד, וגם ככה

לגבי המנויים, ומי שמתכוון לעשות אחד כזה.

מקווה שתאהבו,

Cristin.