יום העצמאות שמח לכולם!

ובגלל שחג, ובכלל לרגל החג שנכנס קבלו מתנה כפתור שעיצבתי!

[אני אישית נורא אהבתי אותו]

ומי שלוקח תביאו קרדיט בכל זאת!

מאירועי הפרק הקודם של החלום שלא נגמר:

"כן הוא בא לבקר כאן מישהי, אבל כניראה שלא כל כך יצא לו", ביל גיחח כמעט לעצמו.

אליס אשר הבינה את הרמז העלתה לראשונה חיוך דק וקטן על פניה.

היא הרגישה מאושרת ליד ביל. אפילו אם ניראה כי הוא הבן אדם הכי רחוק.

"זזים?", שאל ביל מרים את התיק שבו נמצאו חפצייה. אליס הנידה בראשה לחיוב.

יוצאים מבית החולים הם מצאו את עצמם הולכים לכיוון ביתו של אנדרס.

החלום שלא נגמר- פרק 8

טום נכנס לאוטו עצבני מעט. מתניע אותו הוא שם את ידיו על ההגה.

'אני לא מאמין עליה' הוא חשב על מריון. נעצר וקופא במקומו בראשו רצו הרבה

מחשבות. מביט על השעה הוא ראה שכבר היה 11 וחצי. חושב על הרעיון שהמשמרת

עוד מעט נגמרת הוא כיבה את המנוע ויצא מהאוטו. מסדר את הקאפוצ'ון והכובע

הוא נכנס לבית החולים רואה  מעבר לכביש את ביל ואליס נכנסים למונית.

'למה הוא אף פעם לא מסתבך?' הוא שאל את עצמו חוזר למיון. נעמד בכניסה

הוא חקר עם עיניו את חלל החדר אשר נפרס מולו.

"סליחה, איפה מריון?", הוא שאל רופא אשר חלף על פניו.

"מי?", הרופא הזיז את ראשו והביט על טום.

"מריון, בחורה בעלת שיער חום גולש ועיניים ירוקות, היא עובדת במיון", אמר טום

מצפה לתשובה.

"מצטער, אני לא יודע על מה אתה מדבר", הרופא המשיך בדרכו וטום בעצבנות הכה על

אחת הקירות.

"מריון, אם אתה מחפש אותה היא כרגע סיימה את המשמרת. ייתכן והיא

עכשיו בשירותי העובדים בקומה האחרונה", אמרה לו בחורה שסידרה את חלוקה.

טום חייך חיוך קטן ורץ לעבר המעלית. מחכה לה הוא נכנס פנימה לוחץ הרבה

פעמים, אולי אפילו ללא הפסקה על הכפתור שעליו היה חרוט מס' 22.

"נו קדימה!", היתעצבן טום והדלת ניסגרה. סופר כל קומה וקומה לאחר מספר

דקות הוא הגיע לקומה מספר 22. יוצא ומחפש את שירותי הנשים הוא מצא אותם

בסוף המסדרון. נכנס בשקט הוא שמע מים אשר זרמו. סוגר את הדלת על המנעול אחריו.

צועד לאט לאט נחשפו לפניו המראות ומספר קולבים שעליהם היה תלוי חלוק עם תוית ושמה של מריון

עליו. חוצה את חדרי השירותים נפתחו לפניו שישה תאים, שלושה בכל צד.

ומהתא האחרון יצאו אדים רבים. הוא ראה את גופה של מריון. עור לבן וזוהר היה לה.

היא סגרה את עיניה מתמזגת עם זרם המים אשר הכה בגופה.

טום היתקרב עוד קצת. מלקק את שפתיו הוא הוציא מגרונו קול של שיעול קל.

מריון אשר קפצה ממקומה היסתובבה עליו. עיניה נפתחו לרווחה והיא סגרה

את גופה עם המגבת.

"זה בסדר, כבר ראיתי את זה", הוא אמר וחיוך קטן על על שפתיו, "אין לך מה להסתיר,

וגם אף פעם לא יהיה", המשיך טום עוקץ אותה ומנסה להחזיר לה על דבריה

בתוך המעלית.

מריון שלא היה בכוונותה לענות יצאה בעצבנות מהתא מתקדמת לעבר חפציה.

אך טום חסם את דרכה נחוש בדעתו.

"אני מבקשת ממך לזוז, אם לא, אני הפעם לא יהיה כל כך עדינה", היא אמרה מביטה

לעיניו מחזיקה את המגבת. טום אשר רק גיחח בתגובה צעד לעברה צעד קטן.

מריון הרגישה את נשימתו על עורה החשוף.

'קשוח' היא אמרה לעצמה וחייכה חיוך קטן. היא נהנתה מהמשחק אשר שיחקה

איתו, המשחק שפגע בו ולה גרם לגאווה רבה יותר.

"אני לא רוצה לזוז", טום היתכופף לעבר פניה של מריון עם שפתיו, לוחש זאת לאוזנה.

נוגע מעט בגבה ותופס בצווארה הוא דחף אותה בכוח לאחד התאים של המקלחות.

"טום עזוב אותי!", צרחה מריון כמעט בשקט מתחרפנת לאט לאט, כאשר כל נשימה

ולחישה של טום מעבירה זרם של צמרמורת נעים בגופה.

"אז את כן זוכרת איך קוראים לי", טום גיחח מעט.

"טום עזוב!", המשיכה מריון בועטת בין רגליו של טום ומשחחרת את האחיזה שלו.

טום אשר הישתעל מעט ונפל על ברכיו היתקפל מכאב. מריון עברה לידו מורידה את המגבת מגופה

היא לבשה את בגדיה. אורזת הכל במהירות היא רצה לעבר הדלת מנסה לפתוח אותה.

"לא שכחת משהו?", אמר טום קם וחוזר לעצמו. בידו הוא החזיק את המפתח אשר

איתו נעל את הדלת וחיוך של ניצחון עלה על שפתיו.

"יא בן זונה!", צעקה מריון רצה לעברו חוטפת לו סתירה ומנסה להגיע למפתח.

"פעם שניה את עושה לי את זה כבר", צרח טום.

"זה מגיע לך!", צעקה עליו מריון חזרה. אך בתגובה טום פרץ בצחוק חזק.

צועד אל מריון, מריון זזה לאחור נצמדת לשולחן שיש של השירותים.

נושמת בעצבנות ובעייפות היא הביטה על טום מתקדם לעברה. נצמד עליה

עם גופו. המפתח לא נמצא בידו.

"אם את עושה את זה, את יוצאת מפה", שפתיו של טום נמצאו מול שפתייה

של מריון. היא הביטה עליהן בלחץ כאשר טום בתענוג ליקק את שפתיו.

"עושה מה?!", היא שאלה מחזירה את מבטה אל עיניו החומות של טום.

עיניה רעדו, לרגע היא הפסיקה לנשום.

המשך יבוא...

ספויילרים לפרק הבא:

בזמן הקרוב העלת הפרקים תמשך יותר זמן,

כי עוד מעט סוף השנה ואני בהחלט לא מרוצה מהמוצע הלימודי שלי

[תודה לאל שהוא עובר את 80] וכמובן גם הבגרויות שצריך להשקיע לא פחות.

אז תמתינו בסבלנות.

אגב עכשיו אני נתקעתי על כתיבת הפרק ה 11. ובהחלט איך שאני מרגישה

הסיפור הזה לא יהיה ארוך.

הודעה!

תעשו מנוי לבלוגי, כי הפרק הבא [פרק 9] הולך להישלח לכל המנויים בבלוג הזה.

פרק מותח וחם במיוחד. אז כדאי לכם מאוד!

מקווה שתאהבו

Cristin