אני שונא את החיים!!! נמאס לי כבר אני רק סובל די כבר!!!!
ככה נראה היום המסריח החיים המסריחים שלי
קם בבוקר לא רוצה ללכת לבית הספר אבל האמא הזאת מכריחה!! היא לא מבינה אותי שכולם שונאים אותי שם...
אני הולך לבית הספר וכל הילדים צוחקים עלי עם "אימו פריק" ונותנים לי כאפות בעיטות יורקים עלי וכו'.....אני 1 והם איזה 200 אני לא יכול! אני אומר להם "די תפסיקו רק כי אני אימו אתם נטפלים אלי?!?!!?" ואפילו בוכה לידם כי אני פשוט לא יכול...אף אחד לא אוהב אותי אף אחד לא רוצה אותי...גם כשאני כותב את הקטע הזה אני בוכה די כמה אני בוכה...נמאס לי כבר...
בשיעורים שורפים לי מחברות זורקים עלי ניירות...והמורה לא עושה כלום!!!!!! רק כי אני אימו אז היא לא באה לקראתי?!?!?! למה כולם כל כך נגד אימו????
אני יוצא מהשיעורים בבכי כי אני כבר לא יכול הם מצלצלים להורים אומרים שאני מפריע!??!
בהפסקות תמיד אני שם טוקיו הוטל כמובן הלהקה הכי טובה בעולם!!!!!! אבל מה???????????????
כל הערסים והפאקצות האלה נותנים לי מכות זורקים לי את הפלאפון לפח רק בגלל שאני לא שומע את המזרחית ואת הראפ הזה שלהם?!?!?!?!? אז פעם החזרתי לאחד וניסיתי לקחת לו את הפלאפון ולזרוק לפח..והוא הרביץ לי
ככה זה תמיד אני חוזר הביתה בוכה אני לא יכול יותר!!!!!!!!
אז אני מסתגר בחדר שומע טוקיו הוטל כל היום וחותך את עצמי ופשוט בוכה (אני רוצה למות!)
כל הידיים שלי חתכים וכל חתך מסמל עבורי בן אדם שפגע בי עד דמעות!
ואז אמא אומרת מה עשית לעצמך!?!?!? אני אומר שנמאס לי לחיות!!!!! ואז שלחו אותי לפסיכולוג שהלכתי אליו פעם אחת הוא שאל למה אני עושה את זה..אני אומר כי אני אימו וכולם שונאים אימואים אבל אני אוהב!!! ואני חייב לחתוך ורידים כדי להרגיש את הכאב שמזכיר לי את החיים הקשים!!!
הפסיכולוג לא מבין אותי ונתן לי איזה כדורים מוזרים...נראה לי פזורוק...משהו...ניסיתי לבלוע כמה כאלה שרציתי להתאבד!!! בסוף לא מתתי...אני זוכר שהקאתי מלא...כמה בכיתי...
ככה החיים שלי נראים! אף אחד לא אוהב אותי ואף אחד לא מבין! החברים שלי צוחקים עלי מאחורי הגב שאני אימו! החברה שלי זרקה אותי לא מזמן כי התחלתי לבכות לידה כשהיה לי רע והיא לא הבינה אותי וזרקה אותי...די זה היה יום כל כך רע...
גם עכשיו כשאני כותב את הקטע הזה אני מכאיב לעצמי ובוכה...אף אחד לא יבין אותי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אימו ששונא את החיים