כוכבים נופלים .
|
| 5/2008
הדרך אל האושר . הדרך אל האושר, רצופה מכשולים, בורות, אבנים. כוכך הרבה דלתות, כוכך הרבה מנעולים. דרך מפותלת, שבילים ארוכים. לא רואים את הסוף- זה אומר שאני רק בהתחלה. צרחות משתיקות נשמעות באוויר. הכל חשוך, אין טיפת אור. הולכת לאט לאט, מכשול אחרי מכשול. מתייאשת, ממשיכה, מתייאשת ממשיכה- איזה דרך קשה. כבר טובעת בדמעות של עצמי. הדרך אל האושר, שנימצא אי-שם. הדרך אל האושר, שלא רואים מכאן. אולי לעבור נתיב, אולי לחצות את השביל. אולי. אולי פשוט להגיע לגן עדן? איפה הצחוק? איפה האושר? הכל נבלע, נעלם באחד הבורות בדרך. כמו הכל. כמו כולם. אז איפה גן העדן?
אפריל3> שפשוט נמאס לה לחיות.
עריכה: לאט לאט הכל מתבהר, מתחילה להרגיש טוב יותר, אני מקווה שישתפר.
| |
|