המרדף אחר השלמות

הראש שלי לא מסכים לשחרר. לפעמים אני מקללת את הזיכרון הטוב שלי.. אולי אז הייתי זוכרת פחות פרטים.

אבל אני זוכרת הכל כאילו זה קורה כאן ממש עכשיו.

אני צריכה חבר... או חברה.. אני מעדיפה חבר אבל סך הכל אם אני אמצא מישהי אז בכיף אני אנסה עם זה משהו. פשוט כל כך חסר לי כל ה... הכל.

אני לא אגיד שאני צריכה סקס (למרות שתכלס אם היה לי מישהו/מישהי שאני אוהבת אז אולי גם זה...). אני פשוט צריכה להרגיש שרוצים אותי, שאוהבים אותי. אני רוצה מישהו שינשק אותי בפה, בצוואר, באוזניים (!), שיחבק אותי, שאני אוכל לשמוע את הנשימות שלו מתגברות כשאני מתקרבת, להרגיש את הלב שלו פועם כנגד העור שלי. מישהו שסתם ישכב איתי כפיות וילטף לי את השיער.

אוף עם זה.

מעניין אם תהיה לי חברה איך אנשים יגיבו לזה.. מעניין אם מישהו יקח אותי באמת ברצינות.. תכלס אם אני מדמיינת שאני שוכבת עם בן ואם אני מדמיינת שאני עם בת, איכשהו עם בחורה זה נראה לי יותר הגיוני..>< כנראה בגלל שאני יותר רגילה לאיברים של בנות.

מה שמעצבן אותי, זה שכמעט כל הבנות בגיל הזה, וזה נכון, רוצות להתנסות עם בנות אחרות. זה שאני בין היחידות שמודות בזה לא אומר שצריך לזלזל בי או להתרחק ממני או לא יודעת מה... נמאס לי שתמיד אני מודה בהכל ולא מתביישת בכלום, בזמן שהשאר מסתירים דברים אפילו מעצמם.

לפעמים הייתי רוצה לחזור לקשר עם נדר.. או לולי.. לפעמים אני מגיעה למצב (כן כן זה קרה פעם אחת) שאני אומרת לעצמי למה לא התמזמזתי עם סתיו כשהיא הציעה לי.. אבל מהר מאוד אני נזכרת למה.

לחשוב כמה רציתי כל כך הרבה אנשים והדחקתי את זה..

שהרגשתי משהו לתמר (בתאוריה כן?), ולא דיברתי איתה כמעט.. שרציתי את אביב כל כך אבל לא עשיתי גם עם זה כלום.. שרציתי ליצור קשר עם נדר שאני עדיין מתגעגעת אליו נורא למרות שהוא בטח לא זוכר אותי כבר (אני מתארת לעצמי שהוא זוכר, אבל הוא כבר לא רוצה אותי זה בטוח.. אוף למה הוא כזה יפה><), שלא יכולתי לסבול את זה שלולי היה גם עם אחרות וזה בסוף די הרס... אפילו שתכלס אם הייתי איתו בקשר עכשיו לא נראה לי שזה היה מפריע לי. לא נראה לי שכלום היה מפריע לי.

אוף ועכשיו אני מרגישה משהו קטן למישהו ולמישהי שאני אף פעם לא אוכל להגיד לאף אחד ולעשות עם זה משהו...

אני סתם שמה כמה תמונות שעשו לי שמח היום..

מורן המקסימה (המורה שלי להיפ הופ, עם הסטייל הכי מגניב בהיסטוריה של היקום הזה..). סתם כי היא מגניבה.

ליז הנפלאה שלי... סתם כי תמיד היא עושה לי חיוך.

סתם בגלל שאני נראית פה שמחה...

סתם בגלל שהיא יפה כל כך, ונתנה לי את ה- חיבוק היום.

רואה מולי ילדה,

ששיער ראשה מגולח

זיק שובב בעיניה העצובות,

ריס נופל על לחייה.

היא לא נוגעת בו,

כי אין לה דבר לבקש.

הייתי מבקשת בשבילה,

אם היה לי את האומץ,

והזמן היה עובר.

רואה מולי נער,

קורא לי בדממה.

חיוך מתנוסס על שפתיו היפות,

עיניו מתחננות שאגע בו.

אני צועדת לעברו, והוא מתרחק,

אני נוגעת בו והוא נעלם.

הייתי נותנת לו את עצמי,

אם היה לי את האומץ,

והייתי יכולה להחזיר את הזמן.

רואה מולי בחורה יפיפייה,

עורה לבן כשלג,

ועיניה רואות דרכי.

אני כל כך רוצה אותה,

אבל היא רק צוחקת.

היא לוחשת לי סוד.

הייתי בוכה,

אם לא הייתה רואה אותי,

והזמן היה עוצר.

רואה מולי נערה,

חסרת אונים ומיוסרת.

מסתכלת בה בזעם,

רוצה לשים קץ לסבלה.

מכל עבר היא מוקפת,

בחורות חסרות בושה,

ובחורים חסרי הבעה,

וילדה עם ריס על הלחי,

ונער שקורא לה,

ובחורה שקוראת אותה.