על המסלול(:

ההלווו [:
מה שלומכם חברים ?
אני לא יודעת מה איתכם אבל אני כותבת את הסיפור ופרק חמש ? פרק ארוך ביותר..

אבל לפני הכל פרק 4 [:
קריאה נעימה ..

אוהבת המון 3>

בפרק הקודם : כזכור לכולם הוא נגמר בנשיקה של מאיה ורועי בקניון..
~~~~~~~~~~~~~~~~~

פרק 4[:

רועי: אני לא מתחרט.
מאיה: גם אני לא.
הטלפון שלי צלצל זאת הייתה נועה.

מאיה: הלו?
נועה: מאיוש איפה את.. אתם?
מאיה: ממ בפיצה למעלה.
נועה: טוב אפשר לבוא בלי להיות מציקה נדחפת כזאת.
מאיה: חח כן טיפשה בואי.
נועה: יאללה ביי..
מאיה: ביי.

=====
רועי: מי זה היה?
מאיה: נועה
רועי: אה.
הוא אמר את זה בפרצוף כל כך מאוכזב ולא ידעתי מה לעשות

מאיה: אתה בסדר..?
רועי:כן אל תדאגי.

הוא עדיין היה אם פרצוף מאוכזב לא יכולתי לראות אותו ככה הוא נעמד ולקח את המגש לפנות אותו.
רועי: אממ אני צריך לחזור.. שלא יכעסו אלי.
היינו שנינונבוכים ולא ידענו כל כך מה להגיד או מה לעשות אבל שנינו ידענו שזה לא יגמר כאן.
מאיה: הא..טוב
רועי: אז אממ.. ביי כן נדבר.
מאיה: כן נדבר.

התחשק לי לבכות כי חשבתי שזה בשבילו היה סתם למרות שזה לא היה נראה ככה אבל באמת שהרגשתי משהו שהוא נישק אותי ..

חזרתי הבייתה סידרתי את מה שקניתי החלפתי לבגדי בית כאלה בוקס וגופייה, הדלקתי את המזגן על קור, כיביתי את האור ונכנסתי למיטה..
כל הזמן הזה ששכבתי במיטה ניסיתי לחשוב מה קורה לי ומה מושך אותי עליו חוץ מהיופי שלו.
כל כך הרבה חשבתי עד שכבר נרדמתי.

קמתי בסביבות ארבע בצהריים רשמתי אוואי באיסיקיו וירדתי למטה
~
ממ נראלי שלא כאן.
נועה דברי איתי חיימשלי 3>
אוהבת או לא אוהבת זאת השאלה ..
~

ירדתי למטה לקחתי לי קולה ובמבה וחזרתי לחדר לראות טלווזיה.
אני זוכרת את היום הזה בתור יום "מחשבות" כל הזמן חשבתי על רועי ועל מה שבדיוק קורה בנינו אם בכלל.

נועה התקשרה אלי ואמרה לי שסתם יוצאים כזה החברה סתם להסתובב כזה.
בסביבות עשר נכנסתי למקלחת ושיצאתי עשיתי לי פן מקלות כזה.. לבשתי ג'ינס קצר וגופיה לבנה עם ירוק כזה משהו יפה שמתי את האולסטאר הלבנות שלי ..
נכנסתי שוב לאמבטיה שבחדר שלי שמתי קצת עיפרון שחור ליפגלוס מייק-אפ וזה.
לקחתי פלאפון ומפתחות וירדתי למטה..

אבי(אבא של מאיה): מאיה לאן את הולכת?
מאיה: סתם עם חברים וכזה.
אבי: צריכה הסעה משהו?
מאיה: ממ אולי טיפה כסף אבל אני הולכת לנועה אני לא צריכה הסעה תודה
אבא הוציא מהארנק שלו שטר של 100 שקל ונתן לי
אבי: תבלי
מאיה: תודה אבווש[:
אבי: ביי חמודה
מאיה: ביי אבא..

הלכתי לכיוון הבית של נועה ושמתי בפלאפון סתם שירים כאלה..
נועה בדיוק יצאה החוצה והלכנו לנו לאזור הרחבה כזה תמיד כולנו היינו הולכים לשמה סתם לשבת צחוקים וכזה..

אמרתי שלום לכולם והתיישבנו ליד הקיוסק..

שיר: שמעו שישי הזה יש מסיבה בואו יש לי כרטיסים וזה.
ירדן: וואלה יש מצב מתאים לי ככה מסיבה, אההו אחי בא לך?
ארז: כה אתן באות? והוא פנה אלי ואל נועה.
נועה: נראה עד יום שישי.. נדבר איתכם.
ארז: מאיוש כפרה מה יש לך ?
אפילו לא שמתי לב שאני יושבת לי בשקט ולא משתתפת בשיחות שלהם.
מאיה: סתם כלום.
אחרי כמה דקות בערך שכולם דיברו וצחקו ומדי פעם הקשבתי למה שהם דיברו אבל לא הייתי מרוכזת לא הפסקתי לחשוב על רועי ועל הנשיקה שלנו היום בקניון חשבתי שאם אני יצא זה יסיח את דעתי אבל זה לא ממש הצליח לי כי לא הפסקתי לחשוב עליו..

ואחרי כמה דקות הצרות של החיים שלי החליטו להופיע מולי. שובל במילה אחת.
שונאת אותה לא יודעת מה יש לה ממני.

שובל: היי חברים
שישרף לה כבר המוח מחימצון.
שובל אמרה שלום לכולם ושמחתי מאוד שהיא דילגה אלי ואז היא הסתובבה והתחילה לדבר עם רותם סתם מישהי שנגררת אחרי שובל לא יודעת למה אבל גם לא ממש אכפת לי.

שובל: ווואי שמעי הייתי היום בקניון וזה והיה שם איזה אחד מזה חתייך.
רותם: וואלה? ומה עשית לו ?
שובל: את כל הטריקים האפשריים שלי
רותם צחקה כל כך חזק שכולם הסתכלו עליה ופנתה לשובל "נו ברצינות?"
שובל: סתם עזבי אחר כך ארוך כזה אבל קוראים לו רועי והוא מהממם והתחלתי לדבר אית..

הייתי בשוק קיוויתי שהיא לא מתכונת לרועי, לרועי שלי ובכלל לא הייתי בטוחה שהיא אמרה רועי..
מאיה: איך אמרת שקוראים לו?
שובל: רועי, מה את רוצה אהבלה מה את מקשיבה לשיחות שלא קשורות אליך?!
מאיה: סתמי טוב..
הסתכלתי על נועה ומעיין ושתיהן הסתכלו עלי . פאק ! כמה ששובל משיגה בנים בקלות לא את רועי שלי!
שובל: אהבלה, אניוואי .. אז סתם דיברתי איתו וזה, חמוד כזה אני הולכת מחר לקניון לפגוש אותו.
הדבר היחידי שעבר לי בראש היה: לא!!!!!!! אין מצב שאת הולכת לפגוש אותו. הוא שלי לא שלך. כל כך רציתי לצעוק לה את זה אבל לא אמרתי כלום בסופו של דבר.
מאיה: נועה מעיין בואו שיחה דחוף!
שובל: אמא מפחידה אותי זאת..
נועה: חמודה החמצן שלא מגיע לך למוח מפחיד אותי.
שובל: בואנה תזהרי במה שאת אומרת כן?!
נועה: למה מה תעשי לי? תביאי לי את העקב האכותי שלך מפלסטיק לראש?
שובל צחקה צחוק מזלזל כזה ואמרה לנועה "היית מתה לעקב כזה"
נועה: בטח.. מרוב שהוא נורא יקר לך דפקת אותו בחרא אה?
אף אחד לא הבין למה נועה התכוונה אבל כולם הסתכלו על הנעליים של שובל ואחת הרגליים שלה הייתה תקועה בחרא של כלב פשוט כולם התחילו לצחוק ..
שובל עוד רגע התחילה לבכות, אם יש משהו שהיא שנאה זה שמביכים אותה בפני אנשים היא שנאה את הרגעים האלה שאין לה מה להגיד והיא פתאום יורדת מההר שעליו היא טיפסה.

שובל: מה מצחיק אותכם פה בדיוק?!
היא אמרה את זה בקול הכי תוקפני שרק יכול להיות, כולם הפסיקו לצחוק היו עוד כמה שגיחחו להם אבל אני בטוחה שבתוך עצמם הם כל כך צחקו עליה.
שובל הביטה על נועה.
שובל: מטומטמת!
נועה: מה את רוצה ממני? חפשי לך מישהו אחר לדבר איתו ממני תרדי למה אני לא בקטע שלך כן?
יאללה מעיין מאיה הלכנו?
מעיין: כן יאללה בואו.
מאיה: יאללה.
פנינו לנו לדרכנו אבל שובל משכה את רותם איתה והם חתכו אותנו כל השיער המחומצן של שובל הצליף בי בפנים אבל זה לא ממש הפריע לי שיהיה לה בכיף אולי בעוד כמה זמן גם התא היחידי שלה במוח לא יהיה..

הלכנו שלושתנו לצד..
מאיה: שמעי אין מצב שהיא פוגשת אותו מחר!
נועה צחקה צחוק קליל כזה " למה ? התאהבת בו או משהו ? "
מאיה: לא יודעת .. אבל  יש לי משהו עליו לא רוצה שהוא יפגוש אותה ..
מעיין ישבה כזה בשקט ולא אמרה כלום..
נועה: אבל איך את בדיוק מונעת את זה?
מעיין: לי יש רעיון..
מאיה: מה ?
מעיין: חכי את מחר תדעי.. רק מחר ב-10 בבוקר בערך אנחנו בקניון גם כי הפרחה לא תקים את עצמה מוקדם כל כך..
מאיה: שיאו עכשיו אני סקרנית אבל אין בעיה.
נועה צחקה.
נועה: מעיין אני לא רוצה לדעת על מה את חושבת.
מעיין רק חייכה חיוך זדוני.
עניין אותי ממש לדעת על מה היא חושבת, תמיד יש לה רעיונות מטורפים כאלה היא ילדה משוגעת כזאת
היא תמיד תחשוב על משהו שאף אחד לא יכול לחשוב עליו היא פשוט יכולה לגרום לבנאדם לרצות לקבור את עצמו באדמה וזה בכלל ל מצחיק לפעמים היא ניסחפת עם הרעיונות שלה והיא יכולה לגרום לבנאדם לדברים מאוד לא נעימי והיא גם עקשנית אם היא רוצה לעשות משהו אז היא תעשה אותו ואף אחד לא יצליח להוריד אותה מהרעיון שלה והיא תעשה אותו עד הסוף.