לפניי הפפרק,
היה לי ל"ג בעעומר כל כך מדההים.. לא שתייתי לא עיישנתי למרות שכולם כן אבל אני ילדה טובה ולא נוגעת בדברים האלה (:
וגם דאגתי לאחרים.
איך היה שללכם ?
סוף שבוע נעים 3>
פפרק 6 [:
כעבור חצי שעה של סידורים וארגונים קלים רועי הגיע.
כשהוא נכנס הוא סקר בעניים שלו את הבית שלי ואותי ועוד פעם אותה ההתרגשות שתמיד מציפה אותי שאני רואה אותו, אותם פרפרים שבבטן רציתי שוב לקבל את הנשיקה שלו אבל רציתי להבהיר לעצמי את מה שקרה היום.
אחרי שהוא סקר את הבית ואותי הוא התקרב צעד אלי..
ולא האמנתי שהוא עשה את זה, הוא התקרב ונתן לי נשיקה ב..
___________________________________________________
ולא האמנת שהוא עשה את זה, הוא התקרב ונתן לי נשיקה בלחי ?!
לא הבנתי מה עובר עליו ומה נסגר איתו, רגע אחד הוא אומר שאני חברה שלו ונותן לי נשיקה בפה ורגע אחר הוא נותן לי נשיקה בלחי כאילו אני סתם עוד ידידה שלו?
זה גרם לי להתבלבל ולחשוב שכל מה שהיה היום היה בצחוק, שהנשיקה שלנו בקניון בכלל לא הייתה משמעותית בשבילו..
רועי: יש לך בית ממש יפה.
מאיה: תודה.
רועי: אז איפה החדר שלך ?
מאיה: למעלה בוא..
הובלתי אותו לחדר שלי בחוסר רצון ..
כשהוא נכנס וסקר גם את החדר שלי הוא התיישב על הכורסא הורודה שבפינת החדר.
לא רציתי לדחות את זה יותר מדי אז ניגשתי ישר לעניין.
מאיה: אנחנו צריכים לדבר.
רועי: כן אני יודע בשביל זה אני פה לא ?
מאיה: כן
רועי: אז את מתחילה או אני ?
מאיה: שיהיה אתה.
רועי : לא נו.. 'ליידי פירסט'
צחקתי ממש טיפה כי זה באמת הצחיק אותי אבל עדיין הייתה בי הרגשת בילבול.
מאיה: אוקי..
הסתכלתי עליו והוא עלי מחכה שאני יתחיל לדבר..
אחרי כמה דקות של חשיבה עם עצמי התחלתי.
מאיה: תראה רועי,אנחנו לא מכירים כל כך הרבה זמן ובאמת שאני שמחה שהכרתי אותך.. אבל הרבה אנשים תמיד נפגעים מאהבה ואני לא רוצה להיות גם בחלק הזה. ואני באמת מרגישה אליך דברים מיוחדים וכשאמרתי לך שאני לא מתחרטת על הנשיקה שלנו אז באמת התכוננתי לזה.
השפלתי את ראשי לא רציתי להיסתכל עליו פחדתי מהתגובה שלו אבל שמתי לב שהוא מקשיב לי בריכוז והמשכתי לדבר כשפני מופנות לריצפה.
"ואני רוצה להבין אם קורה משהו או לא.. נגיד עכשיו יש בי תחושת בילבול ענקית ואני רוצה לסדר את המחשבות והרגשות שלי.. אני רוצה להבין את מה שהיה היום בהפסקה שאמרת לחבר שלך שאני החברה שלך ובאת ונתת לי נשיקה בפה כאילו אני באמת חברה שלך, ועכשיו שנכנסת לפה נתת לי נשיקה בלחי כאילו אני סתם ידידה שלך.. ואני רק רוצה להבין מה קורה."
רועי התיישב על הריצפה מולי כשאני יושבת על המיטה הוא הרים את ראשי והסתכל בעייני כמה דקות.
רועי: מאיה
הוא אמר בקול כל כך שקט ועדין.
רועי: גם אני מרגיש אליך כול מיני דברים, ואני באמת לא מתחרט על כל מה שאמרתי לך ובטח ובטח שלא על הנשיקה שלנו.. וגם אם אנחנו לא מכירים הרבה זמן זה לא מה שמפריע לי להרגיש אליך את מה שאני מרגיש.
ויש לי רק שאלה אחת בשבילך..
מאיה: כן ?
רועי הוציא מהכיס שבמכנסיים שלו קופסא קטנה ופתח אותה ואמר לי "את רוצה להיות החברה שלי?"
לא ידעתי מה לעשות,מה להגיד הייתי כל כך מאושרת אין דרך לתאר את ההתרגשות שהציפה את כל גופי.
הוא חייך אלי את החיוך היפה שלו והוציא מתוך הקופסא את הטבעת שהייתה מונחת שמה.
זאת הייתה טבעת כסופה עם שני לבבות שאחת מסתיר את החצי לב השני ועל המסגרת של הלבבות היו יהלומים קטנים ורודים. זאת הייתה טבעת כל כך יפה.
רועי לקח את ידי ושם לי את הטבעת על אחת האצבעות וחזר על שאלתו "את רוצה להיות החברה שלי?"
היו לו פנים כל כך מסוקרנות .. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה כן כן כן ! בטח שאני רוצה.
וזה גם מה שאמרתי לו..
מאיה: כן בטח אין דבר שאני יותר רוצה מזה.
ואמרתי את זה שחיוך על פני ואני מביעה אושר..
הוא חיבק אותי חזק, כמו שהוא יודע שהוא מעניק את התחושת ביטחון תחושה של אף פעם אני לא יהיה לבד.
הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה קטנה בפה שנסחפה לנשיקה ארוכה וטעימה.
אחרי כמה דקות של התרגשות החלטנו לספר לנועה מעיין ותומר. את תומר פגשתי ביחד עם רועי בים.
השיחות היו נורא קצרות ומלוות בהמון צעקות מצד נועה ומעיין המון ברכות כמו "מזל טוב" "אתם כאלה חמודים ביחד" וכול מיני.. תומר גם הוא אמר לרועי מזל טוב ושיהיה לו בכייף..
אני ורועי החלטנו שאנחנו הולכים לחגוג רישמית את תחילת החברות שלנו וזה לא היה סתם תאריך זה היה ה-1 בספטמבר.
החלטנו שאנחנו הולכים למסעדה איטלקית בערב.
השעה הייתה כבר בסביבות ארבע אחר הצהריים לרגע לא עזבה אותי תחושת ההתרגשות והאושר רועי הלך ממני בסביבות שתיים בצהריים כי היה לו אימון כדורסל, בכלל לא ידעתי שהוא משחק כדורסל אבל שאני חושבת על זה, זה נורא מתאים לו הוא גבוהה ושרירי ועכשיו הוא גם שלי.
התיישבתי מול המחשב והתחברתיי לאיסקיו רשמתי אוואי..
~
כאן[:
היום הכי מאושר בחיים שלי.
תאומה אני אוהבת אותך הכי ( :
רועי ? אני אוהבת אותך 3>
~
מיד נשלחה אלי הודעה ממשתמש שלא ברשימה שלי.
אבל ראיתי שזאת מור.. ניסיתי להיזכר מי זאת ונזכרתי שזאת זאתי שהתיישבה ליד מעיין בכיתה .
מור: היי
מאיה: היי מה קורה מאמי ?
מור: הכול טוב מה איתך ?
מאיה: בסדר..
מור : מממ מי זה רועי?
מאיה: חבר שלי
מור: ממתי ? בבוקר לא היה לך חבר .. חחחחחחחח[:
מאיה: מלפני כמה שעות אבל הכרתי אותו בחופש.
מור: אהה מזל טוב , מאיפה הוא ?
מאיה: הוא בבצפר שלנו אבל הוא בי''א
מור: מגניב לך [:
מאיה: תודה
מור : טוב, אני צריכה ללכת היה נחמד לדבר איתך
מאיה: כן גם לי ביי מאמי
מור: ביי מאמי.
היא דווקא דיי חמודה לא נראלי שתיהיה לי בעיה איתה.
פתחתי את הטלוויזיה וזיפזפתי לי בין הערוצים לא היה ממש משהו מעניין.. אז סתם השארתי את הטלוויזיה על MTV והרגשתי שהשעמום תוקף אותי. אני שונאת לא לעשות כלום
אבל זה רק היום הראשון ללימודים אין שיעורים אין כלום.. אז אין מה שיתפוס לי את הזמן הפנוי.
החלטתי להתקשר למעיין..
אחרי כמה צילצולים היא ענתה..
מעיין: הלו?
מאיה: מעיינוש, מה קורה ?
מעיין: הכול טוב מה איתך ?
מאיה: בסדר..שמעי בא לך לצאת לסיבוב או משהו ? ממש משעמם לי.
מעיין: מממ אוקי.. אין בעיה.
מאיה: תודה.. אז את רוצה לבוא לכאן או שאני יבוא אליך ונצא ?
מעיין: מה שבא לך לא משנה לי.
מאיה: טוב אז אני באה אלייך.. חמש דקות אני אצלך.
מעיין: סבבה מחכה לך
מאיה: בייוש
מעיין: ביי..
לקחתי מפתחות של הבית קצת כסף ואת הפלאפון ירדתי למטבח לקחתי לי ארטיק לימון ויצאתי למעיין.
כל הדרך למעיין שהיא ממש לא דרך ארוכה אני חושבת על היום ההזוי הזה.
הוא התחיל בהתרגשות שלי מהבצפר החדש,חברים חדשים,מורים מורות הכול הכול חדש..
וההפסקה עם רועי שאני כן חברה שלו או לא חברה שלו.. כל התחושת בלבול שהייתה לי הפכה לתחושת אושר לדעת שאני ורועי עכשיו ביחד ושכול זה התחיל מסתם ספונטניות של נועה ללכת לים.
הגעתי למעיין ואמא שלה פתחה לי את הדלת
אני מכירה את אמא של מעיין היא חמודה מאוד.. אבל הפעם משהו היה נראה בה שונה בדרך כלל היא תמיד מטופחת ומתלבשת יפה והפעם היא הייתה מוזנחת ולבושה בצורה לא מחמיאה לה זה היה לי ממש מוזר אבל חשבתי שזה בטח סתם כי אני יודעת שאמא של מעיין עובדת קשה והרבה שעות אז אולי היא סתם עייפה.
שרית(אמא של מעיין): היי מאיוש, מה שלומך?
מאיה: בסדר..
שרית: בואי תיכנסי מעיין בחדר שלה.
מאיה: תודה..
נכנסתי לחדר של מעיין..
מעיין: היי מה קורה ?
מאיה: בסדר, קרה משהו לאמא שלך ?
מעיין: לא למה ?
מאיה: סתם לא יודעת היא נראית מוזר..
מעיין: באמת לא שמתי לב.
מאיה: אוקי..
מעיין: ממ חכי שניה אני הולכת להביא צמר גפן מהחדר שלה..
מאיה: סבבה.
מעיין הלכה לחדר של אמא שלה להביא את הצמר גפן וכשהיא פתחה את המגירה עם כל המגבונים והצמר גפן היו שתי שקיות קטנות מאוד עם משהו מוזר בפנים זה היה נראה חשוד הם יו מוחבאות מתחת להמון דברים בקצה המרוחק ביותר של המגירה וכמעט ולא היה אפשר לשים לב שהם בכלל שם.
כשהיא נכנסה לחדר היא הראתה לי את השקיות הקטנות שהיו מלאות במין אבקה כזאת.
מאיה: מה זה ?
מעיין: אני לא יודעת אבל זה נראה כמו..
לקחתי את השקית והרחתי טיפה.
מאיה: זה גם מריח כמו.
מעיין פתחה עניים גדולות והתיישבה על המיטה שהיא פשוט קורסת.
מעיין : אמא שלי ? עם הדבר הזה ?
העניים שלה לא נסגרו לרגע.. היא לא הבינה מה היא עושה ומה זה ולמה זה אצל אמא שלה .
מאיה: מעיין תרגעי בטוח יש לזה הסבר.
מעיין: כן..
מעיין לקחה נשימה עמוקה מאוד ואמרה " ההסבר היחידי שאני יכולה לחשוב עליו זה שאמא שלי משתמשת..
היא משתמשת ב...
מעיין לקחה עוד נשימה עמוקה ועוד אחד אחריה היא ניסתה להירגע אבל זה באמת היה לא קשה.
היא חזרה ואמרה " היא משתמשת .. בסמיים ?!"