Kiss Me.

אני זוכרת שאמא הייתה מספרת לי סיפורים עלי כשהייתי תינוקת.

שהייתי פשוט קופצת עליה,

בלי לחשוב לפני.

ומחבקת אותה.

אהבתי אותה כאילו היא הייתה כל העולם שלי.

אני זוכרת שהיינו מצטלמות ביחד,

לא יכולה לשכוח את הניצוצות בעיניים שלה.

בעיניים שלי.

ועכשיו, כמו כל ילדה מתבגרת, אני מתרחקת מאמא שלי.

ורק אז, אני מבינה, מה היה קורה אם זו הייתה מישהי אחרת.

מה היה קורה אם הייתי מתרחקת לגמרי.

מה אם יקרה לה משהו, אני לא רוצה להשאר לבד.

אח שלי אמנם מבוגר,

אבל הוא צריך למצוא לו אישה,

לגדל ילד.

אני לא יכולה להתקע לו באמצע החיים.

אני לא רוצה לאבד אותה,

אני לא רוצה שיעלם הניצוץ הזה.

אני רוצה אותה לתמיד.

חבל שזה לא יקרה..

בלוג שני.

הבלוג השני הוצף בנאצה בגלל ילדים קנאים.

אז החלטתי לפתוח בלוג חדש, אנונימי.

השני יהיה בשימוש, אבל שם אני לא יכולה לשפוך את הלב.

כ"כ באלי לחזור לכתוב בחופשיות.

בלי החשש הזה שיחפשו אותי.

אז, אנונימית. D: