אותה הנערה שכולנו מכירים ,

יושבת היא בין שמיים וארץ ,

מעלייה השמיים כחולים ,

השמש מאירה את עינייה ,

הרוח מלטפת את גופה ,

כל חייה היא חייכה ,

כולם שמעו רק את צחוקה ,

אך לפתע מרגישה משו מוזר ,

מגע לא מוכר ,

טיפת גשם קטנה ושברירית ,

נופלת על פנייה ,

שוטפת את כל המסכה ,

המסכה שסחבה איתה כל חייה ,

מתחת למסכה מתגלה האמת ,

לאחר כל כך הרבה שנים ,

שאנשים שמעו רק את צחוקה ,

פורצת היא בבכי עז ,

קולה נשמע למרחקים ,

הנערה נותרה באותו המקום ,

יושבת היא בין שמיים וארץ ,

אך השמיים כבר אינם כחולים ,

השמש כבר אינה זורחת ,

רק הגשם יורד לו אט אט .