..just my life
חייה של ילדה מתוסבכת נפשית.. |
 כינוי:
.mia.k בת: 31 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
 עוד פעם.
התסכלתי עליו.
והוא שתק.
המשכתי לבהות בו.בתקווה שיגיד משו.
אבל הוא לא פתח את פיו.
עיניו העמוקות חדרו לתוכי וגרמו לי כאב.
כאב של הבנה.
בלי שאמר כלום,רק מלהסתכל בעיניו-
הרגשתי את כל הדברים שעברו עליו.
העיניים האלה,שמספרות הכל.
את כל העצב והפחד.כל השנאה והאכזבה.
ובין כל אלה-טיפה של אושר.טיפה של הבנה.טיפה של אהבה.
הרגשתי ריקה.
הוא עבר כל כך הרבה,ואני,אגויסטית שכמוני,רציתי ממנו עוד.
"למה אתה רשע? למה אתה מניאק כזה? למה אני אוהבת אותך?!"
ולו-אין תשובה.
רק המבט הזה,שמעיד על כל כך הרבה סבל-
גרם לי לשתוק.לשתוק ולהבין שהוא לא סתם אחד.
לשתוק ולהבין שגם לו,מאחורי הפרצוף היפה,
מסתתר סיפור שאפחד לא יודע.
ואולי....
אולי גם אפחד לא צריך לדעת.
אלה מפה שמלווים את הבלוג כבר מההתחלה-
יודעים שכבר כתבתי את הפוסט הזה פעם אחת.
אבל מה לעשות?
עוד פעם ההרגשה הזו.
ההרגשה שמבלבלת את הנפש וגורמת לך לחשוב עקום.
אז נכון,
זה לא על אותו בנאדם אבל ההרגשה דומה.
הכרנו,נדלקנו,זרמנו..
אז הייתה נשיקה.
הכל טוב ויפה.
אבל לנתק את הקשר אחרי זה?
למה?
ועכשיו אתה טס.
מי יודע מתי תיהיה הפעם הבאה שנדבר?
או שאולי לא נדבר עוד אפעם?
אני לא יודעת.
אני מקווה שאתה לא חושב ככה.
אני מקווה שעוד מעט אני ארים את הטלפון ואשמע את קולך.
אז אולי אנחנו לא מכירים כל כך הרבה וכל כך טוב..
אבל אני יודעת שמה שהיה שם הספיק בשבילי כדי להבין...
אני אוהבת אותך.
שמור
&amp;amp;nbsp;&amp;amp;nbsp;&amp;amp;nbsp;
בטל
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
