ועדיין לא מרגישה טוב. מה קורה פה, לעזאזל?
אני כל היום טוחנת אוכל ושותה ועדיין יש לי כאבי ראש ובחילות וכאבי בטן. אולי זה עייפות. או שאני אוכלת יותר מידי. וגם בטח כי אני לא אוכלת בריא. וואטאבר.
יש לי מאבטח מזה חמוד במשרד.
עזבו את הרגישות שלי למדים, כן? הוא בכלל לא הסגנון שלי. אני בדר"כ אוהבת רזים שחומים ואתלטיים (כמו בן, החבר הכדורגלן שלי).
ישבתי עם המאבטח (נקרא לו נדב) כמה פעמים, סתם כדי להעביר לו ולי את הזמן. אני עושה את זה לפעמים, כשממש משעמם במשרד, אחר כך לא ראיתי אותו כמעט שבוע ובמשך השבוע הזה הוא, איך נגיד, עלה במחשבותי מספר פעמים. אתמול הוא חזר לעבודה ונתן לי נשיקה על הלחי (לשלום), ואני יכולה להישבע הרגשתי משהו. לא יכולה להסביר מה. אולי זה כי ביליתי איתו הרבה זמן והתגעגעתי... אבל זה נורמאלי? להרגיש געגוע למישהו שאת בקושי מכירה?
בלי קשר לזה, אתמול הבאתי לו את המס' טלפון שלי (לצורכי עבודה) ורק חיכיתי שהוא יתקשר אליי! גם בערב!!
מה שיותר מפחיד אותי זה שבלילה חלמתי עליו ממש חלמתי עליו. חלמתי שאנחנו ביחד בעמדה שלו והוא מנשק אותי.
אני יודעת שזה לא מבשר טובות ושאני חייבת להתרחק ממנו, הרי יש לי את בן. ואני דווקא בתקופה לא רעה עם בן. ז"א, הוא מעצבן אותי אבל זה נורמאלי ורגיל בקשר שלנו, ואנחנו דווקא די בסדר עכשיו. אין לי מושג מה לעשות כי כיף לי עם נדב אבל אני לא רוצה לזרוק את כל מה שיש לי עם בן.
כל זה בכלל לא היה מפריע לי, אם חברות שלי לא היו אומרות לי שנדב רוצה איתי קשר יותר מסתם ידידים, אחרת הייתי מתנהגת כאילו כלום לא קרה. אבל אם הוא באמת רוצה משהו יותר מסתם ידידים? לא שמתי לב לזה, עד שחברות שלי העירו אותי. כאילו, כן, הוא קורא לי אשתי לעתיד, אבל זה בצחוק. גמאני קוראת לו בעליוזה בצחוק. זה בצחוק, נכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
