אז סיימתי ללמוד לפני כמעט שבוע...שישה ימים ליתר דיוק, ובואו אני אגיד לכם משהו, החיים פשוט כל כך מושלמים בלי בי"ס!

לקום בבוקר, בלי דאגות, בלי לחץ, להקלח, ללכת לג'ים, לעשות כסף, לראות סרט, לדבר עם חברים, לצאת עם חברים, להרוויח כסף, לאכול, לשתות, לצחוק, להנות והכל בלי לדעת שזה הולך להגמר באיזשהו שלב...שזה רק הולך להמשיך

מוזר טילים אבל זאת המציאות:)

נשבעת לכם, כל אלה שאומרים לכם ש"אתם עוד תתגעגעו לתיכון" עבדו עליכם בעיניים פקוחות- זה מדהיםםם כמה שאני לא הולכת להתגעגע לחרא הזה!

היום היה היום הראשון שבו הייתי בבי"ס מאז שהוא נגמר, באתי לקחת את התעודה, את הספר מחזור, ואת כל הדברים שמסביב.

בין כל הטיולים האלה ראיתי כמה ילדים מהשכבה (האמיתית שלי) והם כזה "הופההה אז החלטת לחזור? אה?" ואני כזה...אמממ...לא לא ממש האמת היא...רק באתי לקחת כמה דברים וכן...ביי

היום היה חם, מאוד חם, חם חם חם, כמעט נשרפתי. אבל היה מגניב, הביאו לנו פיצה ושתיה חינם ובזמן שישבנו על הדשא בחוץ וחתמו אחד לשני על הספרים הייתה מוזיקה והשמש רבצה על ראשינו זה פשוט הרגיש כל כך טוב...אח...החיים הטובים...

וגם קיבלנו את התלבושות למסיבת סיום...בדיוק כמו בסרטים, חלוק כחול ארוך כזה וכובע מכוער מרובע עם ברט שיורד ממנו מול האף שלי, מדדתי את זה רק כי לראות איך זה נראה ופפפפאאאקקק נקרררעעתייי זה אפילו לא מצחיק איך שזה נראה אני אשים תמנות ביום ראשון אחרי המסיבת סיום:)

ואי אני חופרת אחושקשוקה...

לא נורא...

זה בשבילי שאני לא אשכח:)

הדברים הבאים ברשימה:

מחר- מסיבת סיום SWS, יומולדת לאיה

יום שבת- נגמר מאי

יום ראשון- מסיבת סיום בי"ס ראשי, ארוחת ערב עם החברים של המשפחה

יום שני-שלישי- ניו יורק עם הדוד

יום שישי- מחנה קיץ

יום שבת SAT

יום ראשון- מחנה קיץ

יום שני- מסיבת סיום לכיתה ח'

ואני צריכה לעשות את הדברים הבאים

-לכתוב 5 פעולות

-לכתוב את כל תהליך ההבטחה

-3 זמני מדריך

-לסרטט תורן

-להזמין חולצות

-לתקשר עם החניכים אחרי כמה חודשים טובים...:\

צהריים טווווובים=)

שיר

אני מעדכנת:)

הרבה קרה מאז העידכון האחרון...

-אבא שלי טס לשבוע לקנדה וקנה לי פולל דברים

-לחברה שלי היה בית ריק ועשינו מליון שטויות

-מחנה קיץ בניו יורק! (פגשתי את עדןןן)

-משינה

-ארוחה לקבל תעודה של ההתעמלות קרקע

-דוד שלי בא

-סיימתי ללמוד

אז....כן...

מחנה קיץ היה ממש כייף, בעיקר כל הקטעים שעברנו כדי להגיע למחנה קיץ, אם זה הנסיעה שבמקום ארבע וחצי שעות ולקחה לנו 12, או כל הקטעים כדי לקבל אישור להגיע למחנה...

אבל פגשתי שם מליון אנשים, הרצתי צחוקים, סופסוף חלומי התגשם וראיתי את עדןP:

היה מצחיק ויש פול תמונות:) היה כייף.

משינה היה מדהים, את רוב השירים הכרתי הע"פ, כל השאר סתם הזזתי ת'שפתיים כדי לא לעשות פאדיחות...אמא שלי הזרימה לי קוקטיילים ואני הזרמתי לכל החברים, כל שנייה היה משהו מצחיק אחר ובקיצור הרגשתי בארץ לאיזה שעתיים.

כל שנה יש ארוחה בסוף השנה שמחלים בה תעודות לספורטאים מצטיינים, וצריך לקנות כרטיס (רושש לי תאמאמא 20$) וצריך לבוא יוקרתי (שמלה) ואוכלים כזה אוכל יוקרתי ובלה בלה קיצור משעמם מאווד וכל האחרוחה אני וחברה שלי צילמנו את עצמנו...גם מזה יש המון תמונות=)

סיימתיייי ללללמוווודדד!!!!!!

הייתם מאמינים?!?!?! כי אני לא!!!

זהו אין יותר תיכוןןןן!!! נגממרר!!!

דיי זה כזה הזוי...זה פשוט משהו שמחכים לו כל כך הרבה זמן וכשהוא מגיע פשוט אין מושג מאיפה זה בא...פאק..

אבל זה כייף לא להתעורר בבוקר עם כולם ולמשיך לישון,

זה כייף לא להגיד "אני לא יכולה יש לי שיעורי בית"

זה כייף לדעת שאין שומדבר מחר...כאילו אשקרה אין לי שומדבר.

אח...הקיץ מתחיל עכשיו. הגיע הזמן לעשות כייף חיים.

ואני חייבת לציין שעידכנתי רק בזכות עדן^^

אבל זה מרגיש ממש טוב לעדכן...

הדברים הבאים ברשימה:

יום רביעי- בייביסיטר

יום חמישי- סניור דיי, באים לביצפר לקבל ייר בוקס ולעשות חזרות למסיבת סיום

יום שישי- לאיה יש יומולדת

יום ראשון- יוני (!!) מצעד ישראל ביו יורק (לא הולכת), מסיבת סיום!!+קבלת דיפלומה!

יום שלישי-רביעי- ניו יורק עם הדוד יואב

יום שישי- מחנה קיץ

יום שבת- SATs- מעדכנים בבלוג הישן טילים

יום ראשון- מחנה קיץ

וזה מה שיש לי, בטוח זה ישתנה והכל, אבל בכל זאת כייף לדעת מה יש ולעשות "צ'אק" על מה שכבר קרה:)

ורווב הסיכויים שאני אטוס לארץ רק בסוף אוגוסט כי הנפש בנפש המזדיינים האלה רוצים שאני אשאר פה עד ה24 באוגוסט...בלעכס.

לא נורא, מושכל מצאה לי עבודה ומקרה הכי גרוע אני אלך לעבוד עם עדן ככה שלפחות כסף יהיה לי:):)

לילה טוב לאנשים בבוסטון, ובשאר אמריקה...ובוקר טוב לישראלים שגרים בארץ הקודש

שיר

שם: שיר

גיל: 17

עיר: ברוקליין

מדינה: מאסאצ'וסאטס

מדינה אמיתית: ארצות הברית

יבשת: אמריקה הצפונית

כדור: הארץ

גלקסיה: שביל החלב

טאוב חפרתי.

קוראים לי שיר ואני גרה בברוקליין, לא, אני לא קרה בברוקלין (עם י' אחת) אלא בברקליין (שתי י') שנמצאת ארבע שעות בערך מניו יורק (או מהברוקלין שכולם מכירים) ונמצאת חמש שניות מבוסטון.

מי שמכיר, או מתעניין, הראד סוקס (בייסבול) הם שלנו, הסלטיקס (כדורסל) הם גם שלנו, וכמובן שהפטריוטס (פוטבול) הם שלנו. אנחנו פשוט מדהימים בספורט...

עברתי לכאן לפני שלוש שנים ותשעה חודשים בדיוק, אבא שלי החליט שהוא רוצה לעשות התמחות בארצות הברית ברפואה, ועברנו איתו.

כעיקרון כל המסע הזה היה אמור להיגמר אחרי שנה, אבל אבא שלי החליט לחתום על איזה חוזה, ונשארנו פה בידיעה של שלוש שנים.

ומובן ששנה שעברה הוא החליט שהוא נשאר פה לעוד שנה "והזמין" אותנו להצטרף אליו...כייף חיים!

אבל האמת היא שזה לא כזה נורא...אני סתם מתלוננת כי אני מתגעגעת לכל החברים שלי בארץ:)

אין על הארץ, ולכל מי שיש לו בעי, נראה אותכם שבוע בחו"ל בלי להגיד "ואיי איך בא לי....אבל כמו בארץ!" זה קשה אחושרמוטה! תאמינו לי...מנסיון!

במקור אני מרחובות, חבצלת, למי שמכיר...אני באה לבקר כל קיץ וכל שנה החודשיים בקיץ שבהם אני מבקרת הם פשוט גן עדן (חח עדן) ובשנייה שאני חוזרת לבוסטון אני מתחילה לספור את הימים עד החזרה לארץ, שוב...

[אם אתם מעוניינים לדעת עוד כמה זמן נשאר לי, אז נשארו לי עוד 77 ימים, או חודשיים וחצי, מה שנשמע יותר טוב הולך, עד שאני חוזרת לארץ, אבל לתמיד!]

וזהו, לפוסט הראשון אני חושבת..

אני ממש משועממת לאחרונה, אז אם אני אעדכן יותר מפעם אחת ביום אני לא אתבייש בזה כי תאכלס, אין לי משהו יותר טוב לעשות חוץ מלשפוך את מחשבותי אל תוך האינטרנט

לילה טוב לכם, וצהריים טובים לי:)

ויום העצמאות שמח!!! מזל טוב ישראל בת 60!

שיר