לו הייתי רוטשילד...

אני יודעת שלא עדכנתי הרבה זמן כבר, אבל הנה אני מעדכנת

[בשבילך טלי!]

לא קורה איתי הרבה

אבל בכל זאת אני מותשת, הבי"ס סוחט ממני את כל הכוחות

אבל כיף שמה. נחמד.

אנשים לא מבינים, ההורים לא מבינים ולא מסנים להקל

זה לא נראה ככה לפחות

מעצבנים אותי בתנועה, אני כבר לא מאמינה בעקרונות שלהם וכל פעולה שאני לא באה או לא מעבירה זה ריגשי וחפירה של חצי שעה.

לא מתאים לי!

אני רואה את סיפור ארנון חוזר שוב=\

סיפור ארנון: ארנון המורה להיסטוריה התעלם ממני במשך השיעור, עשיתי בלאגן, הוא הוציא אותי ולקח אותי לשיחה. זה נגמר שביום הורים אבא שלי דיבר איתו ומאז הוא לא התעסק איתי. אני לא רוצה שזה יקרה ובמיוחד לא באנגלית (שמה זה עלול לקרות), אנגלית זה ה-מקצוע שלי וזה לא צחוק.

אני לא יודעת מה הולך איתי.

חלמתי חלום מפחיד ממש!

שיש עוד פעם שואה, ואני עם המשפחה שלי בזה. ובחלום הרגשתי כאילו זה אמיתי.

זה היה נורא מפחיד!

בדרך כלל חולמים הפוך ממה שיהיה לא?

חלמתי שהערבים עושים עלינו שואה, יהיה הפוך?

אולי באמת צריך דו קיום?

*אני עדיין נגד מסירת שטחים, ומפלגות ערביות בכנסת*

**אני גם חושבת שממשלת ימין זה אסון**

נראלי שזהו לבינתיים. לילה טוב

- וגלעד, שהגיב לי על הפסוט של הדו קיום, אני אשמח לדבר איתך, עם יש לך מסן אז תוסיף אותי [email protected]

    זה גם המייל שלי...