למה אני כל כך מפחדת?
כי שנה הבאה אני מתחילה בצפר חדש, הבצפר נמצא בחיפה ואני גרה במושב ליד חדרה.
למה אני עושה את זה?
כי אני הולכת ללמוד שמה עיצוב אופנה, שזה חלום ילדות שמאז ומתמיד רציתי להגשים.
אמא אומרת שאולי אני אשקול את זה שוב, אולי אני אלך לבצפר אחר
אבל אני ארגיש הכי חרא בעולם עם אני לא אלך, אם אני אוותר
אני נכנעת בלי לנסות
וזה הכישלון הכי גדול שיכול להיות
אני אתבייש להודות בזה
כל האנשים שאמרו לי שזה קשה, ושאני לא אעמוד בזה
אני חייבת להוכיח שאני כן יכולה, להוכיח לעצמי שיש לי כוחות לזה
להוכיח למורה שלי למדעים שכל השנה ירדה עליי בגלל זה שאני מסוגלת ושזה לא טיפשי וסתם.
אמא אמרה לי היום שהיא תומכת בי בכל מה שאני אחליט, אבל היא רוצה שאני לא אתבייש להגיד עם קשה לי מידי.
אני לא יודעת מה יהיה.
מצד אחד- אני עשיתי הרבה דברים שהיו לי קשים וכשכבר לא היה כוח הפסקתי.
אבל מצד שני- אני חייבת להראות שאני מסוגלת, חייבת לצבור ניסיון וללמוד
חייבת להוכיח את עצמי לכולם!
אני יודעת שזה טיפשי, שאני רוצה לעשות את זה בשביל אחרים ולא בשביל עצמי רק, אבל זה יהיה צבוע עם אני אגיד אחרת.
אני הולכת על זה
אני אלמד שמה ואני אצטיין
אני אראה לכולם מי זאת בר אטיה ואיזה כוחות יש לה
אני בנאדם חזק! מוביל! ואני אסתדר. עברתי דברים קשים בחיים וכולם חישלו אותי והראו לי למה אני מסוגלת.
זה כמו המשפט- מה שלא הורג, מחשל. מה שהורג, מחשל את אמא. *חס וחלילה. טפו טפו. חמסה חמסה*
אמא אמרה היום שיש לי ראש בריא, ובמה זה מתבטא? בזה שאני אוכל כל מה שבאלי בלי נקיפות מצפון, בלי לחשוב כל הזמן על קלוריות ושומנים.
אני לא ילדה רזה, אני צריכה להוריד במשקל אבל זה ממש לא מעניין אותי.
אני אוהבת לאכול, אני נהנת מפסטות ושוקולדים ועוגות, ואני לא אתן לאפחד לקלקל לי את זה.
השנה הזאת אני החלטתי לאכול מה שבאלי ולעשות ספורט. זה מה שעשיתי- אכלתי בגדול ועשיתי 3 פעמים ספורט בשבוע.
ועוד איזה ספורט- פעמיים אירובי ופעם גלישה (גלים לא אינטרנט).
ורזיתי כמו שלא רזיתי אפעם. ורק בבטן וברגלייים ובידיים, לא בציצי כמו שקרה לי בכל הדיאטות שעשיתי.
יש לי ביטחון עצמי, קל לי להתחבר לאנשים, קל לי להיפתח לאנשים. אני מרגישה בנוח עם אנשים, אפילו כאלה שאני לא מכירה.
מה אני אעשה? כזאת אני.
אני חזקה, אני יודעת את זה מכל מיני סיטואציות.
השנה הייתה לי שנה מאוד קשה. עלה לי הביטחון,אבל נפגעתי בדרך.
בבצפר סבלתי מהמורים סבלתי מהילדים בכיתה שלי. היה לי מעגל חברים, וברגע שהם היו צריכים להוכיח כמה הם חברים טובים הם לא הוכיחו את זה. הילדה שהכי לא חשבתי שהיא חייבת לי משו, הוכיחה לי שהיא הכי לצידי גם ברגעים הקשים.
עברתי עליות ומורדות, רגעי חוזק ורגעי חולשה. אני פותחת את השנה החדשה חזקה מתמיד, מאושרת במעגל אנשים שיש מסביבי.
אני יודעת שהחברים שרכשתי לעצמי הם חברי אמת, אנשים שיהיו לצידי בכל זמן ולהכול. כמו שאני אהיה להם.
אני פותחת את השנה החדשה עם כוחות מחודשים, כוחות להצליח וכוחות להגשים. בתקווה שיהיה לי טוב ושאני לא אשבר.
בר אטיה
30.11.1993
בי"ס ויצו לאו-בק
חיפה
עולם- הנה אני באה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: