Writing desperation through heartache and joyful smiles |
 כינוי:
Misa Amane בת: 33 MSN:
ASK AWAY :))תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2009
ידעתי שצריך להקשיב לאמא ולא לצאת בחמישי P:
בכלזאת יצאתי, ביליתי את רוב היציאה עם קושקוש, נטלי, אדי וטליה (וקצת ג'ניה><)
ישבנו כרגיל באולד, שתינו, נהננו.. הלכנו לאמריקאים
נטלי אומרת לי "יאללה בואי נוסעים לצור הדסה"
"מה? למה נראלך?חחחח"
"שגיא אמר שיש שם אוכל ובירות, זליגמן אמר שהוא רוצה שנבוא ושהוא יסיע אותנו"
"אההה"
"נו בואי מכפת לך, מסיעים אותנו וגם אמא שלי תסיע אותנו בבוקר!"
"הממ... טובנו.. ספונטניות?XD"
המשכנו לשבת באמריקאים (קושקוש כבר הלך הביתה>: )
אחרי כמה דקות נטלי באה אליי עם הפלא
"הלו? סO"
"היי רעות מנשמע?"
"אה זליגמן הכל סבבה.. מה מה נסגר?XD"
"אין לנו אוטו אז תבואו לבד"
"אה טוב אני אדבר עם נטלי._."
קיצר רצינו לוותר אבל אדי וגיא אמרו שהם עולים על 102 אז שהם יארחו לנו חברה
אני לא מכירה גם ת'מקום אז נשמע לי קצת מפחיד לסוע לשם
ועוד לטרמפים בגילהXD
אקיצר עלינו לאוטובוס
היה פשוט קורע, לא יכלתי לנשום!
ואז כזה נטלי אמרה לי "תקשרי תקשרי לזליגמן"
התקשרתי "נטלי אמרה לי לומר לך אנחנו על האוטובוס^.^"
"לאאאאאא לאאאאאאאא הם כולם כבר הלכוווווו לאאא תרדוווו"
חחחחחח ואנחנו מסתכלות אחת על השנייה O_O
ירדנו בשומקום בתלפיות
המשכנו ללכת.. נטלי ואדי מצאנו את הדרך לבית שלהם
ואני בכלל גרה רחוק בחור><
לישון אצל מישו לא יכולתי למה הייתי חייבת לחזור הביתה
הם אמרו לי איפה יש תחנה של האוטובוס שלי הביתה
הלכתי איזה חצי שעה, הגעתי לתחנה
בדרך כמעט אנסו אותי;;;;;
חיכיתי שם לאוטובוס 40 ד' ולבנתיים פשוט קפאתי מקור x_x
עד הגעתי הביתה גם גשם ירד עליי חחח
אקיצר - קיבלתי שפעת לפנים (כן, שוב אני חולה._.)
ישלי סיק עד יום רביעי לפחות(:
אחח חחח יהיה טוב יהיה טוב היו לי 7 חברים טובים. במהלך השנה איבדתי 4 שגרמו לי לכאב.
נשארתי עם 2 בנות מדהימות שאני אוהבת יותר מכל.שיחה עם בנאדם.. גרמה לי לפתוח את העיינים?
או משום מה.. לסגור אותן יותר?
אני לאדעת, כבר הגעתי למצב שלא אכפת לי מהשיחות ומה שנאמר שם.
אכפת לי לא לאבד את הידיד הטוב האחרון שנשאר לי.
גם אם כל זה נכון.. כבר לא אכפת לי מזה.
פשוט נמאס לי לאבד אנשים..
לא, זה לא לאבד אנשים.
אנשים פשוט עוזבים.
אנשים תמיד עוזבים.
עריכה: חוששני שכבר איבדתי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
