לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Writing desperation through heartache and joyful smiles

Avatarכינוי:  Misa Amane

בת: 33

MSN:  ASK AWAY :))

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2009


הטיול השנתי שהתחיל בנזונה ונגמר במוות ו2 אמבולנסים.

לא הייתי מאחלת לאף בנאדם לחוות כזה טיול אכזרי.

התחיל כלכך מושלם, מצחיק, כיפי, אופוריה רצינית

וביום השני בערב נתנאל איראני ז"ל טבע למוות בבריכה בחמי טבריה מתוך רשלנות המצילים.

תחשבו לכם..

באמצע מסיבה המנהל מפסיק הכל ואומר ברמקול שחבר שלכם טבע למוות.

כלכך נורא.. אכזרי.. לא מתעכל, פשוט לא.

שכבת י' ויא' ממכללת אורט יצאו באותו הזמן ל2 מקומות שונים..

הם יצאו לחמי טבריה ביום השני ואנחנו היינו אמורים לצאת ביום השלישי.

אנחנו אמרנו למורים שאנחנו לא מוכנים להמשיך בטיול ושאנחנו רוצים לחזור הביתה.

באותו יום חברה שלי נשלחה באמבולנס לביתחולים בגלל התקף אפילפסיה.

וידיד שלי נשלח גם הוא בגלל התייבשות רצינית (3 עירויים לא עזרו)

אחרי ששמענו מה שבאמת קרה לנתנאל ז"ל

זה כלכך לא פייר, כלכך רשעי.

מי שלא קרא או שמע חדשות, זה מה שקרה וזה על נתנאל ז"ל עצמו (תעשו פליי באמצע.)



נתנאל איראני ז"ל, תנצבה, יהי זכרו ברוך.

כלכך קשה לעיכול.

נכתב על ידי Misa Amane , 28/3/2009 02:11  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מחר טיול שנתי(:
אני אחזור רק בחמישי וישר יורדת לעיר ליומולדת של נטלי

Try not to miss me so much :P


גרמניה♥ בדרך לברלין
גרמניה3> ברכבת בדרך לברלין*-*
נכתב על ידי Misa Amane , 23/3/2009 23:22  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מחר.
מחר זה היום הכי קשה שעובר עליי בכל שנה.
מאז שהוא הלך.
הוא?
הגיבור שלי. הבנאדם הכי יקר לי. הבנאדם שהכי אהבתי.
הבנאדם שהבין אותי ועזר לי. הבנאדם שבאמת היה לו אכפת.
הבנאדם שידע אותי. הגיבור שלי.
כל שנה אותו כאב, אותו סבל, מאז שהוא הלך.
מדי פעם שעלינו לקבר שלו, הייתי כותבת לו מכתב מתומצת כמה שאני יכולה
עם כל הרגשות שלי בפנים.. זה היה מאוד קשה.
השנה החלטתי לעשות את זה אחרת.
לעשות את זה בדבר שדיי מחפה על אי קיומו.
וזאת המוזיקה.
המוזיקה מילאה לי את כל החלל הריק שהוא התיר מאחור.
והשנה החלטתי פשוט לשבת עם גיטרה. ולשיר לו.

אמא לא רוצה שאביא את הגיטרה. היא טוענת שנעשה את זה בעוד חודשיים. אני מקווה.

אני מתגעגעת אלייך כלכך. אתה לא מבין אפילו עד כמה.
אני אוהבת אותך, ולעולם לא אפסיק.

זה השיר המתוכנן:


Flogging Molly


If I ever leave this world alive
I'll thank for all the things you did in my life
If I ever leave this world alive
I'll come back down and sit beside your
feet tonight
Wherever I am you'll always be
More than just a memory
If I ever leave this world alive

If I ever leave this world alive
I'll take on all the sadness
That I left behind
If I ever leave this world alive
The madness that you feel will soon subside
So in a word don't shed a tear
I'll be here when it all gets weird
If I ever leave this world alive

So when in doubt just call my name
Just before you go insane
If I ever leave this world
Hey I may never leave this world
But if I ever leave this world alive

She says I'm okay; I'm alright
Though you have gone from my life
You said that it would
Now everything should be all right


נכתב על ידי Misa Amane , 22/3/2009 18:37  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 







הגעתי לעיר, כרגיל הייתי במדרחוב/אמריקאים עם כולם
ואז נשארה חצי שעה אחרונה להפי אוור באולדפרינד
אז הלכתי לשם עם טליה ואילן
טליה נטשה מוקדם>:
אחרי איזה שעה שגיא, זליגמן, אייל ותום הגיעו לאולד
שתינו בירות, צילמנו תמונות, ואיך אפשר בלי פלוגינג מולי?D:
יצאנו מהאולד, אכלנו בפורטבלו והלכו לאייל
והיה אחלה(:
אה וגנבתי לאייל את החולצה שהוא קיבל לסיינט פטריקס דיי^^
למרות שייחלתי לגנוב את החולצה של שגיא/זליגמן/תום כי הן היו יפות>:
אך ללא הצלחה חחח

זליגמן, אתה חולה נפש. XD


אה כן וכנראה שאני מקורקעת-.-
נחמד לדעת שעושים את זה עדיין חחחח
נקווה שלא ושאוכל לצאת בחמישי ולמסיבה בשישי<:

- - - - - -

עריכה: מצאתי שאלון אישיות באיזה אתר
התוצאה יצאה כלכך נכונה.


"26 - 30 נקודות: אתה אדם מופנם מעט, יכול להיות שיש לך הרבה חברים, אך אתה יודע בפנים שזה לא זה. אתה אוהב להתבודד, את הלבד ולהעביר את הזמן בפעילות עצמית. יש לך זיקה למקצועות ההומנים ולעיתים עבודה במשרד לא תספק אותך. אתה מבין את חשיבות הכסף בחיים, אבל לא מאמין שזה הכל. אתה נוטה להתרגש לקראת אתגרים, דבר אשר עלול לפגוע בתפקוד שלך ולפעמים אף למנוע ממך להתקדם בחיים. אתה בעל מודעות גבוהה לגבי עצמך ויודע מה טוב בשבילך. בן זוג בעינך הוא הכל ואהבה היא מילה בעלת חשיבות רבה עבורך. אתה רומנטי בצורה קיצונית ולא חושב בהיגיון במערכות יחסים, דבר אשר יכול להביא לפריחה מצד אחד ולפעמים לקריסה כוללת שמכניסה אותך לפחדים עד לבן זוג הבא מצד שני. אתה לא משתגע על פעילויות ספורטיביות ובעיקר רוצה רוך, נועם ושקט בחייך. "

נכתב על ידי Misa Amane , 18/3/2009 18:17  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Misa Amane ב-21/3/2009 14:52
 




"בובונת מתוקונת שליייי3> שיהיה לך יום מדהים ומלא במצב רוח מעולה :]"

"זאת המטרה שלי, להעלות חיוך על הפנים שלך כל בוקר בתקווה שהוא לא יירד משם עד שתלכי לישון :]"

"נשמתי, מאיזו שעה את בעיר?"

"בכלל כל מה שקורה בזמן האחרון הוא הזוי וחסר היגיון"

"יא היפואית מקסימה P:"

"את שרה יפה^^"

-"באלי למות."

"אל תמותי, את תרגישי טוב בקרוב ותהי שמחה :]"

"בוקר טוב בובע, לאב יו הכי בעולם 3333333>"

"אני לא יכול לסבול לא לדבר איתך :/ אני אוהב אותך יותר מדי בשביל לריב איתך על שטות כזאת"

"מדהימה שלי, רק רציתי להזכיר לך כמה אני אוהב אותך לפני שאני נרדם.. אז שיהיה לך לילה מעולה ואוהב אותך כל כךךך3>"

"אוף נו אבל לא באלי לחכות עד הערב:/ מתי אפשר להתקשר?"

"לילה טוב בובונת, לאביו :] 3>"

לא מסוגלת להתנתק, להרפות, לשחרר ולמחוק. יש פשוט.. יותר מדי.

 

זוכרים שאמרתי שיש קטע

שאתם פשוט חייבים לעשות משו

אתם יודעים שלבטח תתחרטו ושזאת תהיה טעות גדולה..

אבל אתם פשוט חייבים?

 

כל יום שעבר גרם לי להבין כמה טיפשה אני.

איזו טעות ענקית עשיתי.

אני מבינה את עצמי למה עשיתי את זה..

האינסטינקט שלי הוא פשוט לברוח מאנשים שפוגעים בי (בייחוד ברמה כלכך כואבת)

למרות שהוא לא היה "אנשים".

גם כשאמרנו אחד לשני באותו יום חמישי שאנחנו אוהבים אחד ת'שני כלכך

פשוט לא יכולתי, כל הכאב והסבל הזה עבר לי בראש עם דמעות.

אבל ככה זה בחיים, יש אהבה וסבל, ונפגעים

ופשוט.. לא משנה מה.. אסור אסור אסור

להתנתק מהבנאדם שאתה הכי אוהב

שאתה מוכן לתת לו הכל

לעשות בשבילות הכל

עד המוות.

ואני עשיתי זאת כי נגרם לי כאב וסבל.

ועכשיו? כואב לי ואני סובלת פי 23462346 ממה שהייתי איתו.

חוויתי איתו הרבה יותר אושר, שמחה, ואהבה מאשר הסבל הזה.

הוא גרם לי להרגיש נאהבת, הפיח בי שמחת חיים, עשה הכל כדי שיהיה לי טוב

ואת כזאת מטומטמת שלא יכולה לזרוק ת'סבל הזה הצידה?

נכון שפגעו בך ברמות.. מטורפות, בייחוד באותה שיחה.

אבל היי, הוא יצא מחייך, למה לזזל את ככה?

כי הוא חלק ענק ובלתי נפרד לחלוטין מחייך, מליבך, מאושרך.

ואחרי שהוא יצא מחייך?

את רק סובלת

לא שמת לב?

אז מה עדיף לך יותר? לסבול ככה? עד סוף חייך אולי?

או להחזיר את החתיכה הזאת ללב שלך, להכניס אותו לחייך בחזרה

ולהיות שמחה, מאושרת, נאהבת..?

כל החיים שלך סבלת מדברים לא קטנים בכלל.

דברים שאנשים בכלל לא מתארים לעצמם.

אבל את זה? את פשוט לא מסוגלת לזרוק לפח.

כל יום זמזמת כמה שורות מהשירים בפוסטים שלך למטה, ונהיית עצובה.

מבינה עד כמה המצב שלך לא טוב כרגע.

אבל אין כבר דרך חזרה, עשית את הטעות שלך ואת תשלמי עליה.

וכרגע? את משלמת עליה. איך אומרים.. ביג טיים.

נכתב על ידי Misa Amane , 15/3/2009 14:21  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

11,675
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMisa Amane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Misa Amane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)