יש עכשיו את פרק 7
ויותר מאוחר אני יעלה את פרק 8
3>>
והחלטי להקדיש את הפרק הזה לאחת המגיבות שלי (=
מאי^^?
אני אוהבת אותך 
פרק 7
"חכי שניה, יש לך משהו בשיער," יו אמר והתקרב אליי.
"מה? איפה?" אמרתי והתחלתי לחפש.
"פה," הוא אמר, ליטף את שיערי ונישק אותי.
התנשקנו נשיקה סוערת וחושנית. עצרתי אותו ואמרתי ,"אני צריכה ללכת."
"לא! על תלכי," הוא אמר ומשך בידי. "מישל תוציאי את זה מהראש שלך!
זה לא באמת קורה!," אמרתי לעצמי. הוא בא לנשק אותי ועצרתי אותו.
"תודה שליוות אותי," אמרתי ונכנסתי לתוך ביתי. "זה באמת קרה?" חשבתי לעצמי וחייכתי.
התקשרתי לגסי'קה אבל לא הייתה תשובה. נפלתי על מיטתי ובהיתי בתקרה.
זה לא באמת קורה. לא האמנתי שזה קורה. ניסיתי להירדם למרות שהיה מוקדם.
יו עשה את דרכו חזרה לקניון, בדרכו מלא מעריצות רצו וביקשו חתימות, צלמים צילמו תמונות.
הוא הגיע לקניון וראה את פאבי ומקס. "צריך ללכת," הוא אמר להם. "טוב תן לנו 5 דקות," פאבי אמר
והם הלכו להיפרד מיוליה וגסי'קה. המאבטחים ליוו אותם לבחוץ והלימוזינה הגיעה. הם עלו והיו בדרכם
חזרה למלון. כל הדרך חזרה יו חשב לעצמו. "היא סתם עוד מעריצה, אז למה אני רואה בה
משהו כל כך מיוחד?" יו אמר לעצמו. הוא התחיל להיזכר בנשיקה.
"יו מה יש לך?" פאבי אמר והסתכל עליו במבט חשדני. "כלום אני סתם עייף," הוא ענה.
"כמו כולנו אבל יש לנו עוד דברים לעשות עד שנוכל לנוח," מקס ענה. "נכון, צריך להתחיל
להתארגן להופעה של מחר," הוסיף פאבי. "כן, אנחנו מופיעים בצרפת כל כך הרבה,
המעריצים ממש מעריצים אמיתיים," מקס אמר. "מעניין עם היא תבוא להופעה של מחר," יו חשב.
הוא נכנס למקלחת להתקלח. הוא יצא והחליף בגדים והלך לנוח. הוא היה מוטש מכל העבודה שהייתה להם היום.
הטלפון שלי צלצל. התעלמתי וניסיתי לחזור לישון. הצלצול חזר על עצמו שוב ושוב.
"הלו!" עניתי עצבנית. "מה יש לך?" שמעתי את קולה של גס'יקה. "סתם הייתי עייפה," עניתי.
"מה קרה?" שאלתי אותה. "חזרתי מהקניון הסתובבתי קצת עם יוליה, קשה לי לחשוב שבאמת ראינו אותם ודיברנו איתם, אבל
עוד יותר קשה לי להתרגל לרעיון שאחרי שבילינו איתם לא נראה אותם יותר,"גס'יקה אמרה.
"כן, זה התחיל להיות הרגל," אמרתי ולקחתי נשימה ארוכה. "מה היה איתך ועם יו?" היא שאלה.
"מה זאת אומרת היה איתי ועם יו? לא היה כלום למה היה צריך להיות משהו?" שאלתי אותה בקול לחוץ.
"את לחוצה, תדברי מה היה!" היא אמרה. "לא היה כלום הוא ליווה אותי לבית," אמרתי לה. "ו..?" היא שאלה.
"לא היה כלום," אמרתי. "לא היה כלום? בטוחה?" היא אמרה. "כן בטוחה," אמרתי. "אני לא מאמינה לך," היא אמרה. "טוב את מכירה אותי הכי טוב, הייתה נשיקה," אמרתי לה. שמעתי צעקה ברקע. "למה לצעוק?" שאלתי וצחקתי.
"את רצינית? כל כך כיף לך הלוואי שלי היה מזל כזה עם פאבי אבל פאבי אפילו לא מסתכל לכיווני," גס'יקה אמרה. "טוב זה היה חד פעמי, אני בכלל לא מאמינה שזה קרה, חוץ מזה אנחנו בכלל לא נראה אותם שוב," אמרתי. "טוב אני זזה להתקלח אני ידבר
איתך אחרי זה , ביי מיש'י," גס'יקה אמרה וניתקה. השעה הייתה 8 ועשרים. הדלקתי טלויזיה והיא נפתחה בתוכנית "בובספוג מכנס מרובע". "אוי כמה זמן לא ראיתי את זה," חשבתי לעצמי. "לא יזיק לי לראות את זה שוב," צחקתי והמשכתי לראות.
נשמע צלצול בדלת. ירדתי לראות מי זה. "מי זה?" שאלתי.לא הייתה תשובה."מי זה," שאלתי.שוב לא הייתה תשובה.פתחתי את הדלת ו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
