:) A Killerpilze Story

פרק 3

הוא הסתובב לכיווני והסתכל בעיניי. השתתקתי והסמקתי מעט. הוא חייך והמשיך לדבר.
"זה באמת קורה לי?" חשבתי לעצמי. "וואו מי זאת? אף פעם לא נדלקתי כ'כ על מעריצה,"
חשב יו. באותו רגע ראיתי רק אותי ואותו. אני ואותו, והמוזיקה התנגנה לה ברקע.
כ'כ חשקתי בו, ועכשיו החשק היה חזק מתמיד. רציתי רק שההופעה כבר תיגמר,
שאני ילך כבר לפגוש אותם. כמה שאני אוהבת את כל השירים שלהם, ואת כל אחד בלהקה,
היה לי קשה להתרכז בהופעה, לא הייתי בפוקוס, הסתכלתי על יו , וחיכיתי לרגע
שאני סוף סוף יוכל לראות אותו ליות משניה בלי שמעריצות יסתירו לי. כל שיר שהם שרו,
הקשבתי לכל מילה ומילה, וכל רגע נקשרתי יותר ויותר לשירים. הגיע השיר האחרון של ההופעה.
הם התחילו לשיר את " Ich kann auch ohne dich". באמצע השיר הם הפסיקו לשיר ולנגן.
כל המעריצות ידעו מה זה אומר, הוא הולך להעלות מישהו לבמה. כל מעריצה קפצה וצעקה כדי שהוא יבחר בא.
אני אפילו לא טרחתי, הסיכויים שהוא יבחר בי אפילו לא קיימים. עמדתי שם והסתכלתי על כל המעריצות סיביבי.
הסתכלתי על הרצפה וחיכיתי שהוא יבחר כבר במישהי. לא יכולתי להתמודד עם הכאב. פשוט לא יכולתי.
הרמתי את הראש כדי להביט בו פעם אחרונה לפני שאתמודד עם הכאב, הכאב של לראות אותו עם מישהי אחרת.
הוא חייך אליי וסימן לי לעלות. הסתכלתי עליו המומה. הסתכלתי מסביבי, וחזרה עליו. הוא הנהן עם הראש
וסימן לי שוב לעלות. "הוא בחר בך! הוא בחר בך!" גס'יקה צעקה וחייכה.
ניגשו אליי שתי שומרים ועזרו לי לעלות על הבמה. "מה! לא אני לא יכולה!" צעקתי.
הסתכלתי על גס'יקה והסמקתי. יד אחזה בידי ואמרה , "ברור שאת יכולה," בצרפתית.
הלב שלי קפא. לא יכולתי לזוז. הפעימות הפסיקו לפעום. הסתובבתי, וראיתי את יו עומד שם עם
עוד מקרופון ומביא לי אותו. "ממ-ה? לא אנ.." גמגמתי. מקס ופאבי המשיכו לנגן את השיר.
יו התחיל לשיר והסתכלתי לו עמוק בעיניים, לאט לאט הפחד עבר, הוא עבר מרגע לרגע. הוא נתן לי ביטחון,
בישבילי? רק אני והוא היינו שם. הוא סימן לי להתחיל לשיר. ניהרתי את הראש מהר והסתכלתי עליו במבט
מפוחד. הוא החזיק לי את היד ואמר יחד איתי את המילים. סיימתי לשיר איתו את השיר.  הוא הסתכל
עליי והסמקתי מעט. "Commen tu t'appelle?(איך קוראים לך)" שאל אותי.
"מישל," עניתי וחייכתי חיוך תמים. "מישל, שם יפה בישביל בחורה יפה," הוא אמר וחייך. "תודה,"
חייכתי חיוך ענק. הוא צחק. "יש לך קול יפה, מישל, " הוא אמר. "תודה," אמרתי. חיבקתי אותו
חיבוק ארוך ושחררתי. מבטינו התנגשו ועיניינו נצצו. ירדתי מהבמה וחזרתי לגס'יקה. רציתי כל כך
לקפוץ ולחבק אותה, אבל במקום זה, עמדתי שם ובהיתי בו. גס'יקה חיבקה אותי כמה שניות אך
הפסיקה כדי לראות למה אני לא מחבקת חזרה. לפי המבט הזה, המבט שהיא ראתה כ'כ הרבה פעמים,
היא הבינה שאני שוב בוהה בו, חושבת עליו, חושקת בו. הוא ירד מהבמה. עקבתי אחרי
כל צעד וצעד שעשה. הוא הביט לאחור לשניה, וחזר לכיוונו. החיוך לא ירד מפני, האושר היה
חזק מתמיד. "אני כל כך שמחה בישבילך!" צעקה גס'יקה. הייתה הרבה מהומה. בנות
יצאו מהמקום וחילקו שם פוסטרים שלהם. גס'יקה ואני הלכנו לקחת, לקחנו להם כמעט את
כל הפוסטרים. "טוב בואי כבר! אני מתה לראות אותם סוף סוף הגיע הרגע!" גס'יקה צעקה.
כל גופי רעד, שוב אראה אותו, מה אגיד לא, כל  מיני שאלות הציפו אותי.
"בואי כבר!" אמרה גס'יקה ומשכה בידי. הגענו לשומרים וגס'יקה טיפלה בכרטיסים.
אני עמדתי שם וחשבתי. "מה יהיה? מה אגיד לו? האם זה באמת קורה?" חשבתי שוב ושוב.
עוד ועוד מחשבות הציפו אותי. "בואי, זה בסדר אנחנו נכנסות," אמרה גס'יקה ומשכה בידי.
"בטוחה? אני לא מוכנה! אולי לא?" אמרתי. "מיש', חיכינו כל חיינו לזה! זה סוף סוף
מגיע! אנחנו לא נוותר על זה!" גס'יקה אמרה לי. "בואי כבר אנחנו נכנסות!" משכה בידי
ונכנסו אל תוך החדר...

וזהו עד שלא תגיבו

אני לא ידע עם להמשיך

=\

אז בינתיים הפרק האחרון שאני יעלה.

פרק 2

ואז זה היה מתי שהתנגשתי בו. הוא היה כזה יפה, כזה חמוד, כל כך מושלם.
"אוי סליחה," הוא אמר וחייך חיוך מתוק במיוחד. פשוט עמדתי שם והסתכלתי עליו.
חייכתי חיוך מפגר והסמקתי מעט. הוא צחק. הרגע שאליו חיכיתי הגיע. סוף סוף ראיתי אותו.
סוף סוף ראיתי את יו, ולא בתמונות או פוסטרים, במו עיניי ראיתי אותו. התעלמתי מהצרחות של המעריצות.
הוא חתם למעריצות שניגשו אליו. לאט לאט הצטברו עוד מעריצות. השומר הרחיק אותם. יו אמר משהו
לשומר והוציא דף וחתם עליו. הסתכלתי מסביבי על כל המעריצות. והורדתי קצת את הראש. הוא הרים אותו
והביא לי את החתימה. חייכתי אליו והוא הלך להתארגן להופעה. חלק מהמעריצות התחילו לצעוק עליי, אבל לא התייחסתי
והלכתי לחפש את גס'יקה. "אני פה!" היא צעקה לי ורצתי לכיוונה. "כמה זמן לוקח ללכת לשירותים?" היא שאלה אותי
וצחקה.
"ראיתי אותו גס'יקה! ראיתי אותו והוא הביא לי חתימה!" אמרתי וחייכתי. "מה? את מי ראית! אני מבולבלת
לגמרי!" אמרה. "ראיתי את יו!" אמרתי וחייכתי חיוך דבילי."אויי זה חלום של כל אחת בת 16" אמרה גס'יקה וצחקה. "אני רצינית, ראיתי אותו! והוא הביא לי חתימה!" אמרתי ונהרתי אותה.  "מה? מתי! מה היה? אני רוצה
לדעת הכל," היא אמרה.
התחלתי לספר לה איך שהלכתי לשירותים ובדרך חזרה ניסיתי לעבור את השומרים. "ואחרי זה התנגשתי בו, אבל
בהתחלה לא ידעתי שזה הוא," אמרתי. "הוא אמר סליחה וחייכתי, עמדתי ופשוט הסתכלתי עליו כמו מפגרת
בלי לעשות משהו, ואז באו כל המעריצות וביקשו חתימה," המשכתי. "ומה קרה אחרי זה!" גס'יקה צעקה.
חלק מהמעריצות הסתובבו והסתכלו עלינו. "סליחה," גס'יקה אמרה וצחקה.
"נו אז מה היה אחרי זה!," היא לחשה. "אחרי זה השומר העיף אותנו לאחור כי באו עוד מעריצות,
ואז יו אמר לו משהו," אמרתי. "ו..?" גס'יקה שאלה.
"ואז אחרי שהוא אמר משהו לשומר הוא חתם על דף והוא הביא לי אותו!" אמרתי וחייכתי.
"וואי אני כל כך מקנא בך! אבל מגיע לך," אמרה גס'יקה וחיבקנו אחת את השניה.
"וראית את פאבי? הוא היה שם? הוא כזה מושלם," אמרה גס'יקה ושתינו נמסנו.
כל המעריצות התחלנו לצעוק "KILLERPILZE!KILLERPILZE!"
אחרי 20 דקות של צעקות פאבי עלה על הבמה והתחיל לנגן. אחרי זה מקס הצטרף.
שמענו את יו שר ואחרי כמה דקות הוא עלה. הם שרו את LIEBMICHHASSMICH.
"Lieb mich oder hass mich Wenn du mich schl?gst find' ich das fantastisch" שרנו כל המעריצות. אחרי שהשיר הסתיים, יו התחיל לדבר
עם המעריצים ומעריצות. היו מלא בנות שצעקו דברים כמו "MAX FICK MICH!" או "JO ICH LIEBE DICH!".
גם אני וגס'יקה צעקנו. "FABI LIEBE DICH!" גס'יקה צעקה. פאבי הסתכל עליה וחייך. "הוא חייך אליי!
הוא חייך אליי!" צעקה גס'יקה וחיבקה אותי. חייכתי. גס'יקה הסתכלה שוב על פאבי והוא צחק.
היא עשתה לו שלום והוא חייך. "איזה חיוך מתוק!" צעקה גס'יקה. "תצעקי גם את משהו ליו!" גס'יקה אמרה.
"JO LIE..." התחלתי להגיד. הוא הסתובב לכיווני ו...

הבטחתי פרק היום לא?

אז הנה הוא

והוא מוקדש לכל המעריצות (=

פרק 1

"מישל! קומי קומי! סוף סוף הגיע היום!" גס'יקה צעקה לי.
"מה! הוא כבר הגיע!" קמתי וצעקתי בהתרגשות.
חיבקנו אחת את השניה חזק חזק וצחקנו.
"מה השעה?" שאלתי את גס'יקה. "6 וחצי," היא ענתה.
"מה? צריך להתחיל להתארגן כדי שנהיה שם מאוד מוקדם," אמרתי וקמתי אל החלון.
הסתכלתי על רחבי צרפת. היא הייתה כל כך יפה.
גס'יקה נכנסה להתקלח ואני בינתיים הוצאתי את הבגדים שהתכוונתי ללבוש.
הסתכלתי על הסקיני ג'ינס האפור שלי והגופיה הנמתחת שהוצאתי. חיפשתי בין
חפצי את הסווצר שלי, זה עם הפסים בשחור לבן. הוצאתי מהתיק את נעליי הVANS
השובצות שלי. "כן, זאת בהחלט הולכת להיות הופעה שווה," חייכתי לעצמי.
גס'יקה יצאה מהשירותים והתחילה להתארגן. נכנסתי להתקלח. יצאתי מהמקלחת
עטופה במגבת וגס'יקה כבר הייתה לבושה בסקיני שחור וקפוצון לבן עם דמות של הHAPPY TREE FRIENDS
עליה.
היא התחילה להתאפר. לבשתי מהר את בגדי. "תביאי לפה את האיפור!" אמרתי ולקחתי
את העיפרון השחור. סיימתי להשים עיפרון, סומק וכל מה שביניהם. "איפה המסרק! לא
הסתרקתי!" צעקתי וחיפשתי אותו. מצאתי ואספתי את שיערי החלק והשחור לקוקו מתוח.
הוא הגיע לי עד מעל התחת. דאגתי להוציא את הפוני שלי וסירקתי אותו לצד. "תסיימי
להתארגן כבר אני בינתיים מסדרת את התיק!" אמרתי והתחלתי לסדר אותו. "זהו סיימתי,"
אמרה גס'יקה. "יופי מה השעה?" שאלתי אותה. "כבר 8!" היא צעקה.
"בואי כבר שנספיק לתפוס את האוטובוס," אמרתי ולקחתי את התיק המשובץ שלי.
בתיק היה בין היתר את הפלאפון שלי, שתיה , הכרטיס להופעה, ומלא שלטים.
יצאנו מהבית והתחלנו לצחקק. הלכנו הליכה קצרה של 10 דקות. הגענו לתחנה וראינו
את האוטובוס מגיע. "בואי רוצי! שנספיק להגיע," גס'יקה צעקה לי ורצנו.
"הספקתם לעלות," אמר הנהג וצחק. שילמנו לו כסף על הנסיעה והתיישבנו
איפה שהיה מקום פנוי.
אחרי נסיעה ארוכה של שעה, שעה וחצי הגענו לתחנת יעד שלנו. "בואי כבר!" אמרתי
וגררתי את גס'יקה מחוץ לאוטובוס.
הגענו למקום ההופעה. היה תור די ארוך של מעריצות שמחכות להיכנס.
"אויי איזה תור!" אמרתי ועמדנו שם. "הסיידליפ שלי בסדר? אוף שכחתי להחליף עגיל בגבה!"
אמרתי והתעצבנתי מעט. "מה את מתעצבנת מכל הפירסינגים שלך? אנחנו סוף סוף הולכות לראות אותם!"
צעקה לי גס'יקה. מכל מקום מעריצות דיברו עליהם, הסתכלו על תמונות ושמעו שירים.
"יאוו! זה חלום שמתגשם. סוף סוף נראה את הקילרפילצה! אני כבר מתה לראות את יו!"צעקתי בהיסטריה.
שעות ארוכות עברו. שרנו שירים והרמנו שלטים כמו במפגשים. הגיע השעה 17:00.
שעת הכניסה להופעה, או לפחות לעבור את השארים. "יש!!" כל המעריצות צעקו.
פתחו את השערים וכולם דחפו ודחפו. ניכנסו לבפנים והמקום היה ענק. "גס'יקה לכי למצוא מקום,
אני צריכה ללכת לשירותים" אמרתי והלכתי לשירותים.
היו שם כמה בנות. סידרתי קצת את האיפור. מישהי באה ודחפה אותי ונשכתי את עצמי.
"איה!" אמרתי והסתכלתי לראות שלא קרה כלום לפירסינג הטרי שלי בלשון.
"סליחה," היא אמרה והמשיכה ללכת.
יצאתי והלכתי לכיוון השומרים. ניסיתי לעבור אבל לא הייתה דרך. "מה אכפת לי, לפחות יש לי
את הכרטיסים למאחורי הקלעים," חשבתי לעצמי.
ואז זה היה מתי שהתנגשתי בו...

להמשיך?...

הייי (:

שמי ליז

ואני בת 15 מירושלים

אוקיי אז פתחתי בלוג סיפורים

על אחת הלהקות האהובות עליי

הקילרפילצה 3>

ועוד היום יהיה פרק.

מקווה שתאהבו.