אז עכשיו 2:51 לפנות בוקר ..
על הT.V והלפטופ ..
חושבת אם יש לי כח לפגוש אותם מחר ולדבר איתו ..
מרגישה את הכאב שלא עוזב ..
חושבת על מה אפשר לעשות ..
חושבת על איך לסיים את כל זה ..
חושבת על למה אני כותבת מכיוון שאף אחד לא נכנס לפה כבר הרבה זמן ..
ואני היחידה אחרי אלפי שנים שנכנסה אל המקום הזה ..
אין עוד מה לומר ..
אולי נחזור לפה שוב ..
להתראות למי שיבוא לפה ..