האמת היא שאני לא ממש יודעת למה נכנסתי לפה, על מה כבר יש לי לכתוב? ביום כיפור לא עשיתי הרבה. מסז' לכמה אנשים והרבה מאוד תלונות על כך שאני רעבה, משחקי מונופול מרתקים (ואני לא צינית!) ופרק בספר שאני צריכה לקרוא באנגלית, מעבר לכך, כלום!
בסוכות, כמו בכל סוכות, בנינו סוג של סוכה מתחת לגפן בחצר: ניקינו את הרצפה, תלינו קישוטים (אחרי שהסתבכנו שעות עם הסולם) וישבנו לאכול ארוחת ערב שמבחינתי כללה הרבה אבוקדו וסיפורי עבר משפחתי.
בזמן האחרון אנשים נעלמים מהבית ומפסיקים והיות כוללים בעולם שלי, מה שגורם לי להיות מדוכדכת ולהתגעגע. ואני אומרת, חבר'ה! כמה זמן אפשר להיות באיטליה? מה כבר יש לעשות שם 8 ימים?! ואז אני חושבת על העובדה שאני באמת סופרת את הימים, כמה ילדותי ומפגר מצידי!
בעוד יומיים אני יוצאת לטיול סוכות עם כל הבוגרת שלי וגיליתי שמאז שנה שעברה התכווצנו בצורה משמעותית. אני לא מבינה לאן חברי הקבוצה שלי נעלמו, התנועה כבר לא מספיק טובה בשבילם? אבל בכל מקרה, אני מקווה להנות למרות הכל!
ההדרכה, שתפסה המון מחיי גם בשנה שעברה, כשעוד לא הייתי מדריכה, וגם בתחילת השנה נראית פחות ופחות משמעותית בשבילי. ילדים, שכבר בביתם (או בבית ספרם, או בכל מקום אחר!) חונכו לדבר בחוצפה לאנשים מבוגרים מהם, ולהרביץ לאחרים וכבר למדו קללות שאני בגילם לא ידעתי מה הן אומרות, או שלא שמעתי את המילים האלו! ושימו לב שהפרש הגילאים בין חניכי לגילי לא גדול במיוחד, 6 שנים! שימו לב מה יכול להשתנות ב-6 שנים! אני זוכרת שבכיתה ה' גם אנחנו לא היינו חניכים מושלמים, הפרענו בפעולות, כמעט ולא נתנו למדריכים שלנו לדבר אבל מעולם לא קיללנו אותם! מעולם לא הרבצנו להם!
שימו לב כמה הילדים של היום מודעים למצב הכלכלי. ולא! אני לא מדברת על המשבר הכלכלי! אני מדברת על זה שכאשר מבקשים מהם לשלם 480 שקל לשנת פעילות שלמה(!!!) הם אומרים שזה יותר מידי כסף ושואלים למה הסכום עלה. למה? מה אכפת לכם? תראו את זה להורים שלכם ונראה מה הם יגידו! אתם ילדים בכיתה ה'! תהנו מזה שזה עדיין לא התפקיד שלכם!
ובקיצור, החניכים שלי הם התגלמות הדברים הנוראיים שאפשר להגיד על הנוער של ימינו. אני כבר רואה את מספר הילדים שבעוד כשנה שנתיים יתחילו לעשן נרגילות או סיגריות, יתחילו לשתות ואולי בכיתה י"ב (למרות שאצלינו ב"היישוב" סף השימוש בסמים ירד לכיתה ט') יתחילו להשתמש בסמים.
ב-22 לחודש יש מפגש נוע"ל! אני מקווה לראות שם את כל החברים שלי, ואולי לפגוש כמה חברים חדשים! (כמו מה שקרה במפגש הקודם) אני לא בטוח באה, זה תלוי במספר החניכים (שכנראה לא יעלה על 1) שיצאו לטיול צעירה. חבל, הכנתי דברים יפים לחניכים שלי, חבל שהם לא באים... אבל אני אסתכל על הצד החיובי ואגיד "אם הם לא באים, לפחות אני זוכה לסוע לת"א!"
Noa Dude שמאחלת לכם חג שמח!