מוזר מיוחד שכזה

אז אחרי שהצלחתי להתמודד עם היום יום בעבודה בו כל פעם שמישהו רואה אשה "שווה" עוברת ברחוב הוא מספר לכל העובדים על "הנתונים" שלה הגיע ההוא ופרץ את גבול המגעילות. הוא התעקש להשתמש במילה עופות לתיאור נשים ובפועל לאכול עוף לתאר את כל הסקס שהיה לו בסופ"ש.

המחשבות על המקרה הזה ישר תורגמו בראש שלי לסביבה ההומואית שאני בתוכה ופחות על העולם הסטרייטי שפחות מחובר עליו. אבל כאמור כל הזמן שוב הגעתי למסקנה שהעולם ההומואי לא עד כדי כך שונה, פשוט יש שפה שונה ושחקנים בעלי שמות שונים אך המשחק עצמו הוא אותו משחק. כי אפילו אם הדברים נשמעים בוטים בעולם הסטרייטים בו גברים מגעילים כלפי נשים בעולם ההומואי עדיין יש גברים מסויימים שמגעילים לגברים אחרים.

ועל זה אני רוצה לכתוב, על המיניות החולה שמתפתחת כאן. על המיניות שעוסקת בגופות ולא בבני אדם, על מיניות אגואיסטית של לזיין ולדפוק ולא משהו כיפי והדדי. ידיד שלי תיאר זאת שכיום המטרה היא הדבקת שתי גופות אחת עם השנייה וכל מה שלא קשור הוא משני.

ואני אפילו זוכר שפעם אחת זה קרה לי. כן כן, הנה הסיפור של הסקס הכי גרוע שהיה לי. זה היה בוקר של יום מסויים והחלטתי לחפש פרטנר לסקס. נכנסתי לאטרף שהינו אתר היכריות הומואי מרכזי והתחלתי לחפש. כנראה רוח אתגרית מסויימת נכנסה בי והחלטתי להיפגש עם מישהו אפילו שלא עמד בסטנדרטים האינטלגנטים/חברתיים שהצבתי לעצמי. הדבר הכי בולט שהיה בסקס היה הטכניות ומכניות שלו- נפגשנו, התפשטנו, החלפנו נשיקה, מין אוראלי, התחכחות, הוא גמר, אמר שהוא ממהר, התלבשנו. כך מצאתי את עצמי בשנית עובר בדלת הדירה 35 דקות אחרי הכניסה.

אבל אני לא בוכה או מתחרט. הגישה הכללית שלי כלפי סקס שאין כזה סקס מיותר, יש סקס שפחות נהנים ממנו וכך אפשר ללמוד מה מהנה ומה לא ממש...

למדתי שסקס זה משהו טכני בעיקרו שמה שקובע אם הוא יהיה כיפי או מבאס זה לא הנתונים הטכנים אלא בעיקר האישיות של האדם שמולך. למדתי שסקס הוא משהו שמצריך כבוד הדדי, הוא משהו שצריך להיעשות בתחושת ביטחון, והוא צריך להיעשות בצורה נטולת לחצים. רק סביבה כזאת מאפשרת לשני אנשים או יותר לקבל/לקחת אומץ ולבדוק מה עושה להם הכי טוב וללכת לפי זה.

אומרים לנו שיש סקס אחר
טוב שמישהו יודע על זה
אם יש סקס אחר
הביאוהו לכאן
ונדעהו נ
דבר גלויות יש או אין

שכבר אנחנו עייפים מאוד
מנשינו הבתולות
וכל הזמן מראים לנו בתמונות
יש משהו אחר
אנחנו מרגישים
שזה לא סתם
סתם
[...]

( יונה וולך, שיר קדמשנתי)