אל החום המוכר, מעוד יום מנוכר.

                                            "השלכת את הכל, לא יכולת עוד ליפול. כי היית כבר למטה."

היי, מה נשמע?

אצלי הכל הסתדר, בערך.
השלמתי איתה. הייתה לי ברירה?
אני רק מחפשת, שוב, רק שקט.
והמון שקט.
ואת האמת? כרגע, איך שאני רואה את זה,
במשקפיים הורודים שלי, אני בדרך לשם.
הקנאה של החברות שלי אחת כלפיי השנייה בקשר אליי,

קצת נרגעה. אני מרגישה טוב עם זה. הדבר האחרון שאני
רוצה זה לגרום לריבים.

בקשר לל"ג בעומר, היה ממש כייף!
בהתחלה הכיתה רצתה לעשות ביחד והכל, והבנים אמרו
שהם עושים בנפרד. יצא שהם עשו לידנו. עכשיו, המנגל
שלנו לא עבד, והיה בקושי אוכל. אז אחר"כ הלכנו להתנחל אצלהם.
ובעיקר היינו איתם, והיה ממש ממש ממש ממש נחמד.
היום, הלכתי עם כמה חברות לקניון. היינו בסופר-פארם ושמתי מלא בושם.
קניתי גם בסופר-פארם שפתון קטן קטן נגד יבוש. מזה מתוק!
היינו בקליפס, ראיתי בגדים ממש יפים שאני רוצה לקנות. היינו גם בעוד חנות,
שהיה שם תיק לבית-ספר מזה מדהים. אבל מזה יקר. 200 שקל.
אני צריכה עבודה, למישהו יש עצות? בגיל אני לא כ"כ גדולה אז לא יקבלו אותי לכל מקום.
רק עכשיו שמתי לב שנשרפתי קצת.

אז זהו, 
         עד כאן-מיכל האופטימית.