לוקח לי זמן להעלות פרקים כי המחשב ממש דביל. סליחה על התקלות.
פרק 30
אמילי התעוררה בבוקר עם שלל מצברוח טוב.
היא קמה מהמיטה לאט לאט ונעמדה ליד החלון.
היא פתחה אותו לרווחה, וריח הגשם הטרי החל להציף את חדרה.
עננים כבדים כיסו את השמיים ואפשר היה לראות מעט קרני שמש צוננות, אשר חדרו דרך העננים.
הרוח נשבה קלילות, והעצים נעו מצד לצד בתנועות עדינות.
אמילי חזרה למיטתה החמימה.
הגיע היום שלה. היום בו היא מופיעה.
ההתרגשות שמלאה אותה לא הפסיקה לרגע להאיץ בדפיקות ליבה.
לפתע דלת חדרה נפתחה, ואמה נכנסה לחדרה.
"אמילי חמודה, הבאתי לך את ארוחת הבוקר שלך." אמרה אמה בחינניות והניחה על שולחנה מגש עם ארוחת הבוקר.
אמילי חייכה אך לא נגעה בארוחת הבוקר. ההתרגשות גברה על הרעב.
אמה התיישבה לידה על המיטה וחיבקה אותה.
"הכול יהיה בסדר." אמרה לה אמה בשקט בקול מרגיע.
אורית התארחה בביתו של דור.
הם ישבו ביחד על מיטתו, ושוחחו ביניהם.
"אני לא מבינה איך אלה יכלה לעשות את זה..." אמרה אורית בשקט, במבט מאוכזב.
"תנסי להכנס למצבה. אחרי מה שג'ניה עשה לה... די אפשר להבין אותה..." אמר דור בניסיון איכשהו להצדיק את מעשיה של אלה.
"אבל למה לשקר שהוא חבר שלה? הייתה יכולה פשוט לומר שזה סתם ידיד טוב וזהו אני חושבת שזה היה מספיק!" אמרה אורית בייאוש.
"מה? אז הוא לא באמת חבר שלה?" שאל דור בקול מבולבל.
"לא... נראה לך? אם הוא היה חבר שלה היא הייתה אומרת לי..." אמרה אורית ונשכבה על המיטה.
"וואלה. זה פשוט נראה כלכך אמיתי..." אמר דור ונשכב לידה.
"כן. היא שחקנית ממש טובה." אמרה אורית בציניות.
"אבל זה הוא התחיל, מה נראה לך היא תדפוק לו סצנה מול כל החברים שהוא שקרן וזה? זה יעשה עליה רושם רע..." אמר דור.
"אבל היא הייתה יכולה... טוב. לא יודעת. בוא נשנה נושא." אמרה אורית ומחשבותיה התערבבו.
"אוקיי. שמעת שאמילי מופיעה היום?" שינה דור נושא.
אורית כבר לא ממש הקשיבה למה שהוא אמר.
היא שקעה במחשבות על אלה. אולי הוא צודק? אולי אלה פשוט צריכה תמיכה עכשיו? ואולי היא סתם כועסת עליה עכשיו?
אמילי שכבה במיטתה בניסיון להרגיע את עצמה.
לפתע הפלאפון שלה צלצל.
היא הביטה בצג ושמחה לראות את שמו של אור.
אמילי:"הלו?"
אור:"שלום לילדה הכי יפה בעולם..."
אמילי:"עלק יפה..."
אור:"ששש בשבילי את יפה. נו איך את? מתרגשת?"
אמילי:"כן... ועוד איך... אתה תבוא נכון?"
אור:"אמרתי לך כבר, אני לא הולך לאכזב אותך. אני אהיה שם ואתמוך בך."
אמילי:"דיי, אני אוהבת אותך כלכך!"
אור:"גם אני אוהב אותך מתוקה שלי..."
אלה ישבה בביתה וחשבה על מעשיה.
לפתע נדמה היה לה שהיא התאהבה באותו הג'ניה.
לפתע חשבה שעשתה זאת לא רק כדי לגרום לג'ניה לקנא,
אלא גם בגלל שהיא אוהבת את ג'ניה.
היא הייתה מאוד מבולבלת ולא רצתה לחשוב יותר על כלום.
לפתע הפלאפון שלה צלצל.
על הצג היה רשום שמה של אמילי.
היא ענתה.
אלה:"הלו?"
אמילי:"היי, מה נישמע?"
אלה:"בסדר מה איתך? מתרגשת?"
אמילי:"חח כן מאוד..."
אלה:"יהיה בסדר..."
אמילי:"כן.. שמעי, למה בעצם התקשרתי... יש לי4הזמנות לחלק לחברים שלי, חינם. נתתי כבר לאורית ודור, אז חשבתי לתת גם לך ושמעתי שיש לך חבר אז אולי תרצי לבוא איתו..."
אלה:"אממ... כן... ברור... בכיף..."
אמילי:"אני באה אלייך עוד רבע שעה להביא את ההזמנות, טוב?"
אלה:"סבבה, אין בעיה..."
אמילי:"יאללה בייביי"
אלה:"ביי..."
אלה הייתה דיי מבולבלת.
איך תזמין אותו עכשיו?
היא התחברה לאייסיקיו ושמה לב שגם הוא מחובר.
היא פתחה את החלון ההודעות שלו והתלבטה כמה שניות.
לבסוף החליטה לשלוח הודעה.
אלה:היי.
ג'ניה:היי, איך את מרגישה?
אלה:בסדר... האמת שאני צריכה לשאול אותך משהו.
ג'ניה:בכיף, תשאלי.
אלה:חברה שלי היום מופיעה באירוע ההוא, נו, בטח שמעת עליו כולם מדברים על זה עכשיו... ויש לי 2 הזמנות אז חשבתי להזמין אותך... שתבוא איתי... בא לך?
ג'ניה:וואי, את לא תאמיני וזה אבל יש לי כבר הזמנה, איך קוראים לחברה שלך?
אלה:אמילי...
ג'ניה:וואלה כן, אני כבר בא אז... לא נורא תזמיני מישהו אחר... וניפגש שם כבר :)
אלה:כן...טוב אני צריכה ללכת בייביי 3>
היא התנתקה מהאייסיקיו.
את מי תזמין עכשיו?
לרגע היא חשבה להזמין את ג'ניה, האקס שלה, אבל מהר מאוד הוציאה את המחשבה הזאת מראשה.
"אני לא עד כדי כך טיפשה..." אמרה לעצמה.
המשך יבוא.