לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ידידים זו לא רק מילה.


הסיפור הקיטשי ממשיך להתפרסם :) קיטשי וטיפשי לגמרי, אבל אנשים אוהבים את זה :O

Avatarכינוי: 

בת: 29

ICQ: 400884089 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

פרק 10


פרק 10.

אלה ואורית קבעו לצאת לטייל.

הן התארגנו ויצאו לפארק נחמד הקרוב לביתן, שהוא היה המקום הקבוע שלהן לחפש בנים חתיכים להתחיל איתם.

הן החליטו ששתיהן צריכות להיות עם מישהו, לא משנה מי.

הן התיישבו על ספסל והתחילו לסרוק את השטח.

"תראי את ההוא שם, בחולצה השחורה והג'ינס... איך הוא?" שאלה אלה והצביעה על אחד הבנים.

"לא בטעם שלי... אולי זה שלידו בחולצה הכתומה?" שאלה אורית והצביעה על עוד אחד.

"השתגעת!? הוא גיי!" אמרה אלה ושתיהן פרצו בצחוק.

"אוווריתוש'?!?!?!?!?!?" נשמע לפתע קול מאחוריהן.

הן הסתובבו וראו את ג'ניה ודור.

שניהם באו לאותו פארק לחפש בנות.

 

נוי ומעיין חזרו לאולם.

נוי התיישבה ליד אור, שכבר סיים ללטף את שיערה של אמילי.

נוי הפילה את הליפגלוס שלה בכוונה מתחת למושבו של אור.

היא התכופפה להרים אותו, ועשתה כאילו לא מגיעה.

"אור, מאמי תעזור לי להרים את הליפגלוס..." אמרה בקול תמים.

אור התכופף ולפתע נוי הדביקה לו נשיקה בלחי.

הוא שם את ידו על הלחי המנושקת.

"נוי? מה זה היה?!" הוא שאל וניגב מלחיו את הליפגלוס הורדרד.

"אופס...בטעות..." אמרה בקול תמים ביותר ותחבה את הליפגלוס לכיסה.

אמילי הביטה בנוי בזעם.

אור שלה, לא של נוי.

עמוק בתוך ליבה פחדה, שנוי, תשיג את אור במקומה.

אבל לא רצתה אפילו לחשוב על זה.

 

"דור? ג'ניה? מה אתם עושים פה?" שאלה אורית בתדהמה ונשקה על לחייהם של הבנים.

"עינייני בנים..."ענה דור וקרץ לג'ניה.

"ואתן?" שאל ג'ניה.

"עינייני בנות!" ענתה להם אלה והם צחקו.

הם התיישבו לידן ודיברו.

"אז רגע... לא סיפרתם לנו במה נגמר הסיפור כשג'ניה הסיע את אלה הבייתה!" אמרה לפתע אורית.

ג'ניה ואלה החלו להסמיק.

"מה אתם מסמיקים!? תגידו שהיה ס=ק=ס!!!!!!!" צרח לפתע דור וכמה מהאנשים שעברו ליד בהו בו.

"לא היה סקס דור, תירגע..." אמר ג'ניה בשקט.

"אז מה היה? מזמוזים???"שאל דור ואלה הסתכלה על אורית במבט שאומר שהיא צריכה להשתיק אותו.

"דור... עזוב אותם..." אמרה אורית.

"מה עזוב אותם!? אני רוצה....לא לא, אני ד=ו=ר=ש! לדעת מה היה!!!" צעק דור ונעמד על רגליו.

 

הסרט נגמר וכולם יצאו מהאולם בעודם מחליפים חוויות מהסרט.

"כן נכון? וכשהוא קפץ היה מה זה מצחיק!" אמרה נוי בזמן שיצאו מהאולם.

"כן זה היה אחלה סרט!" אמר אור.

"בואו נאכל איזה פיצה או משו...." אמרה נוי לפתע.

"בואו..." אמרו כולם והלכו לפיצה.

"שי....תגיד להם..." אמרה לפתע שרון.

"טוב.... חבר'ה! אני ושרון הולכים הבייתה... יש לנו עיניינים...." אמר שי וקרץ לשרון.

"בייביי....תהנו!" אמרה אמילי וכולם נפרדו מהם.

הם נשארו ארבעה.

אור ואמילי ישבו יחד, ומולם נוי ומעיין.

הם קנו פיצה והחלו לדבר.

השיחה שלהם התגלגלה לנושא הנשיקות.

"יוו אני זוכרת את הנשיקה הראשונה שלי עם אור..." אמרה לפתע נוי במבט חולמני.

אמילי הסתכלה על אור במבט מזועזע.

"זה היה כלכך מקסים.... אבל אם אני לא טועה אור כבר לא מתנשק טוב כמו פעם...." אמרה נוי ושלחה לאור מבט.

"אני!? אני מתנשק מצוין!" אמר אור להגנתו.

"כן בטח..." אמרה נוי וצחקה.

אור:"כן!"

נוי:"כן?"

אור:"כן!!!!"

נוי:"כן!?

אור:"כ=ן!!!!!!!!"

נוי:"תוכיח בייבי..."

אור:"טוב!"

אור קם וצירפת את נוי מול העיניים של כולם.

אמילי ומעיין היו בשוק.

כשהתנתקו מהנשיקה נוי חייכה חיוך מרושע.

"זה היה בסדר.... אבל כשאני ואור היינו חברים.... התנשקנו כל איזה 10 דקות... והנשיקה הראשונה שלנו בים? אורצ'וק אתה זוכר? זה היה כלכך כיף הלוואי לנסות את זה שוב... והנשיקה ההיא בלונה פארק על הגלגל הענק? זה היה כלכך רומנטי!" אמרה נוי במבט חולמני וחייכה.

"מ...מה? את ו.... את ואור הייתם....הייתם.....ח..ב...ר....י...ם...?" גימגמה אמילי.

"כן, מה אורוש' לא סיפר לך? אור... אני חשבתי שלידידות מספרים הכול.... איי.... לא יפה...." אמרה נוי ונמרחה על אור.

אמילי קמה מהשולחן ודמעות החלו למלא את עיניה.

"אמילי.... אני... אני התכוונתי לספר לך...." אמר אור ולקח את ידה.

היא חילצה את ידה מידו של אור ובלי לומר כלום, הלכה משם בהליכה מהירה.

"נוי! למה עשית את זה?! למה!?" צעק עליה אור.

"מאיפה היה לי שלא סיפרת לה?" שאלה נוי בקול מתנשא.

"כוסעעעמקקק" אמר אור, דחף מעצמו את נוי ורץ אחרי אמילי.

"אמילי!!! אמילי!!!" צעק אחריה.

"שלב א' בוצע." אמרה נוי בחיוך זומם. היא שוב הוציאה את הליפגלוס והחלה למרוח אותו על שפתיה בהתנשאות.

 

"לא היה שומדבר מיוחד...." אמרה אלה.

"שומדבר מיוחד....בטח..." מילמל דור.

הם ישבו ככה סתם ודיברו דיי הרבה זמן, ואז הלכו כולם לביתה של אלה.

הם אכלו ודיברו, צחקו והתפגרו עד שדור ואורית החליטו ללכת לביתו של דור.

אלה וג'ניה נשארו ביחד.

הם דיברו זמן מה, וצחקו, הם ממש נהנו ביחד.

"ואי מה זה כיף איתך...אתה כלכך מצחיק!" אמרה לפתע אלה ונשענה עליו.

"מי שמדברת חחח..." אמר והתחיל לדגדג אותה.

היא צחקה וצחקה והתחילה לדגדג אותו בחזרה.

הם דיגדגו אחד את השני עד שהגיעו למצב בו ג'ניה שוכב על גבו ואלה יושבת מעליו.

היא קירבה את פניה לפניו, הם היו מאוד קרובים אחד לשני ויכלו להרגיש אחד את השניה נושמים.

ואז הדלת נפתחה.

 

המשך יבוא..

 

O:

העיניינים מתחממים ;)

בקרוב ביקורות O:

ומחר אני אעלה כמה פרקים כי יש כאן אנשים שכבר קראו את זה וזה משעמם אותם XD

שלכם,

 

נכתב על ידי , 31/5/2008 18:57  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של 11 = 1 + 1 P ; ב-15/6/2008 20:48
 



פרק 9


פרק 9

"התאהבתי? חחח לא! אמא לא! מה פתאום איך בכלל חשבת על זה?" שאלה אמילי בעודה מחבקת את השמיכה עם חיוך חולמני על שפתיה.

"כן. רואים. ואיך קוראים לו?" שאלה אמה בעודה סורקת את החדר.

"אור..." לחשה אמילי ועצמה עינייה.

היא תיארה את אור,

את פניו היפים,

את חיוכו המושלם.

היא לא יכלה להפסיק לחשוב עליו.

פשוט לא הוציאה אותו מראשה.
 

 

אלה ירדה למטבח לראות איך ג'ניה מסתדר.

הוא טיפל בחביתה שכמעט נשרפה.

אלה חיבקה אותו מאחור.

"אוי, הבהלת אותי!"אמר בעודו מפזר מלח על המחבת.

"אני נראית כמו זומבי מוכה..." אמרה לו אלה ופיהקה.

"חח תיסתכלי עליי קודם!" אמר ושניהם פרצו בצחוק.

הם אכלו את ארוחת הבוקר וג'ניה הסיע אותה לביתה.

"היה נחמד..." אמרה לו בחיוך לפרידה.

"כן..." אמר והשפיל מבטו.

היא הסתובבה ללכת.

"אלה!" אמר לפתע.

היא הסתובבה אליו חזרה באיטיות.

"אבל אנחנו עוד ניפגש...נכון?"שאל.

"כן..." ענתה וחיבקה אותו.

 

"Run away!!! Run away!!!" צלצל הפלאפון של אמילי.

"הלו?" ענתה.

"אמילי? אממ....זה אור...." ענה לה קולו המתוק של אור מעבר לקו.

"היי..." אמרה לו אמילי וסומק עלה על לחייה.

אור:"תקשיבי... לא איכפת לך שנוי תבוא איתנו נכון?"

אמילי התאכזבה. אבל היא לא רצתה לצאת קנאית.

אמילי:"לא,מה פתאום היא הריי ידידה כמו כל הידידות... רגע גם החברה הזאת שלה...? איך שלא קוראים לה?"

אור:"כן מעיין תמיד באה איתה..."

אמילי:"טוב... אז ניפגש עוד.... כמה שעות..."

אור:"כן... טוב...בייביי..."

אמילי:"ביי..."

אמילי לא רצתה שנוי תבוא.

היא חשבה שנוי תהרוס הכול.

אבל לא הייתה לה ברירה.

אם אור רוצה - אז גם היא רוצה.

 

 

אורית ודור התעוררו ביחד.

שניהם זכרו מה היה אתמול.

זכרו איך דור התחיל עם הברמן שהכחיש הייותו גיי,

זכרו איך דור ניסה להפשיט את אורית אבל היא התנגדה,

זכרו איך ישנו ביחד.

"אוריתו'ש?" שאל אותה בקול ישנוני וחיבק אותה.

"מה?" שאלה אותו והסתובבה אליו עם פניה.

"היה כיף!" אמר בקול עילג ומחץ אותה.

"כן...ביותר... טוב אני לא יודעת מה איתך אבל אני קמה..." אמרה והתיישבה.

"מה קמה? בואי נשתעשע קצת!" אמר לה דור ומשך את ידה אליו.

"לא....לא דור.... לא עכשיו..." אמרה בעודו נושק לצווארה בתשוקה.

"למה מאמי? את הריי אוהבת אותי..." לחש לה בסקסיות וליטף את שיערה.

"דור... אתה לא אוהב אותי! בוא נקום ונישכח מזה!" אמרה וניסתה להתשחרר מאחיזתו.

"אני אוהב אותך נו בואי..." אמר לה וקירב אותה אליו.

"בנים לא אוהבים...הם סתם חרמנים...." היא ידעה שלא תוכל להתנגד לו, אבל רצתה לפחות לנסות.

"אבל גם את חרמנית..." אמר לה דור והשכיב אותה עליו.

"דור...תפסיק. לא עכשיו. בפעם אחרת, טוב?" אמרה לו וקמה ממנו.

 

הם קנו כרטיסים, פופקורן וקולה, והלכו לשבת באולם.

שרון ושי ישבו ביחד, אמילי ואור ליד, מצידו השני של אור ישבה נוי ובסוף מעיין.

הם צפו בסרט, ואמילי כל הזמן החליפה מבטים עם אור.

שי ושרון ממזמן התנשקו בלהט, כל עוד הפופקורן שלהם עומד על הריצפה מתחת למושב, ביחד עם הקולה.

לפתע הגיע בסרט קטע רומנטי.

נוי הסתכלה על אור במבט רומז.

הוא לא הבין למה היא רומזת והמשיך ללעוס את הפופקורן בפה פתוח.

נוי הניחה בעדינות את ידה על ידו של אור.

אור נבהל מעט, אבל לא הוזיז את ידו.

לפתע אמילי נשענה על כתפו.

הוא היה תקוע בין שתי בנות שרוצות אותו.

הוא היה צריך להחליט.

לפתע הוא הוזיז את ידו מזו של נוי,

והחל ללטף לאמילי את שיערה.

נוי קלטה את הרמז.

"אנחנו הולכות רגע לשירותים..." אמרה נוי ולקחה את מעיין אחריה.

"מה?! אבל נוי! אני רוצה לראות את הסרט!" צווחה מעיין.

"שששש!!!!!!!" צעק לה מישהו מאחורה וזרק עליה פופקורן.

"בסדר בסדר..." מלמלה מעיין וקמה אחרי נוי.

~בשירותי בנות~

"אין. הוא כל הזמן עם השרלילה הזאת..." אמרה נוי בעודה מסדרת את שיערה מול המראה.

"נוי...אולי תעזבי אותם? אור האקס שלך... אתם נחמדים כידידים... למה לסכסך?" שאלה מעיין בקול שקט.

"מה את חולה בראש?!" שאלה נוי ומעיין נפגעה מעט.

אומנם הייתה רגילה.

"לא מאמי, אני לא אעזוב אותה!

השרמוטה הזאת תעוף מאורצ'וק שלי חפיף חפיף!" אמרה נוי והוציאה ליפגלוס ורוד נוצף מכיס הסקיני ג'ינס שלה.

למעיין לא היה מה לומר. היה לה ממש חבל על אמילי.

היא ידעה שנוי תשיג את אור.

היא ידעה שאמילי תפגע.

"ומה את מתכננת?" שאלה מעיין בחשש.

"אני חושבת, שבשביל התחלה יספיק גם איזה צירפות קטן..." אמרה נוי במבט זומם והניפה את הליפגלוס באוויר לאות ניצחון.

 

המשך יבוא...

 

אנשים אתם לא קוראים! XD

מה, הסיפור משעמם? O:

כדאי לי להפסיק לכתוב? O:

תגיבו >_<

עד הפעם הבאה,

                    שלכם,

              

נכתב על ידי , 29/5/2008 18:42  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ידידים זו לא רק מילה. P: ב-1/6/2008 07:08
 



לדף הבא
דפים:  

2,919
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלה | ידידים זו לא רק מילה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלה | ידידים זו לא רק מילה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)