"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."
צריך שכל אדם ידע ויבין, שבתוכו דולק נר. ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו. /הראי"ה קוק |
 כינוי:
מתחזקת מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
המשבר האחרון כבר מאחורי.. ומה שמוזר הוא שהדבר שהוציא אותי ממנו הוא טוקבק של אדם חכם וכנראה גם דתי לאיזושהי כתבה בYנט [נשמר במועדפים].
הפסיכולוגית שלי חולה כבר שבועיים, אבל עוד לפני שחלתה היא ניסתה רבות לשכנע אותי ללכת לטיפול קבוצתי, בנוסף. בהתחלה סירבתי בתוקף, אבל בסוף הבנתי שככל שאני יותר מתנגדת ומתחלחלת מהרעיון- ככה למעשה הוא יותר טוב בשבילי.
אז נקבעה לי פגישת יעוץ עם מנחי הקבוצה, ואני ציפיתי שזו תהיה סתם החלפת אינפורמציה: שהם יגידו לי מה קורה שם ואני אגיד להם למה אני מצפה וכו', ובמקום זה היה מדובר בעוד טיפול פסיכולוגי קצר מועד- מחדש. וזה ממש עצבן אותי, כל ההפרדת רשויות בקליניקה הזאת. כל פעם אני צריכה לעבור את זה מחדש עם אדם אחר- פעם עם הפסיכולוגית שמקבלת את החדשים, אחר כך עם המאבחנת, אחר כך עם הפסיכולוגית שלי ועכשיו שוב עם החברה' האלה. זה נורא לא כיף לעבור את זה כל פעם מחדש, להתחיל לספר על כל המצוקות, הפחדים, החרדות [וכמובן שכל פעם מתווספים עוד קצת], וכל פעם מחדש הם יבררו מתוך הדברים הפחות קשים וייגעו דוקא בנקודות הכי כואבות, ויחטטו עמוק בפצעים, וכמובן שהם גם צריכים לגרום לי לבכות כי אחרת כל העבודה הזאת לא שווה [אני אומרת את זה בציניות אבל למעשה זו האמת], למרות שבמקרה שלי לא צריך לעבוד יותר מדי קשה, אני מחזיקה מעמד גג חמש דקות מרגע שאני נכנסת לחדר.
ואם יש משהו ממש מעצבן בפסיכולוגים, זה כשהם אומרים: "אני שומע שאת אומרת X, אבל למעשה זה נשמע שאת מתכוונת להגיד בדיוק את ההפך". זה מעצבן נורא, כי אם אני אומרת משהו, אני בדרך כלל מתכוונת אליו!!. למרות שלפעמים זה נכון.
בקיצור נמצאתי מתאימה. הידד.
וכמה מילים על העבודה החדשה:
אני אוהבת אותה! היא כזאת שמחה. באמת שאחד הדברים המשמחים זה למכור לאנשים גלידות ודומייהן. בדרך כלל קניית גלידה היא החלטה ספונטנית [בניגוד לקניית בגדים או צעצועים למשל], וממש רואים איך כל מי שמגיע לקנות הוא במצב רוח טוב, וזה מדביק אותך. אני לא מפסיקה לחייך. גם אין הרבה עבודה, אבל יש מספיק בשביל לא להשתעמם למוות, ושאר המוכרים ממש נחמדים [בדרך כלל בחורף זה אחד במשמרת, אבל כרגע אני מצטרפת לאחרים כדי ללמוד..].
במוצ"ש יצאתי עם ידיד לראות את הסרט 2012, ולהלן התובנות:
#אם לסכם את הסרט ב5 מילים: מדובר ב"כשארמגדון פגש את טיטאניק".
#היה אפשר לקצר את משך הפעלולים ב..רבע שעה בערך. אבל זו רק אני.
#שמתם לב שעם כל התיבות שהיו בסוף- לילד קראו "נוח"?
#מסרים לא סמויים: נשיא ארצות הברית אידיאליסט רחום.
גזענות- האפרואמריקנים הם הלבנים החדשים. בנוסף הרוסים יצאו תככניים לגמרי, לא היתה אפילו דמות רוסית מוסרית אחת!
שוביניזם- שמתם לב שרק הגברים כל הזמן מצאו דרך להציל את המשפחה, בעוד הנשים פשוט.. שמרו על הילדים?
טוב, בזאת סיימתי.
יום נעים!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
