"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."

יש את המציאות. ויש בה רגעים שהם יותר טובים, ורגעים שהם פחות טובים.
אבל זה לא משנה.
מה שמשנה הוא אני, והמחשבות שלי.
אני מתפללת לה' שיעזור לי להיות שמחה. אבל אולי אני לא עושה את זה מספיק.. צריך יותר. אני מוכנה לעשות את זה יותר.
ברור לי שזו הדרך היחידה. כי יש רגע נתון, שאותו אפשר לראות בצורה נפלאה, ואפשר לראות בצורה מדכאת. ויותר מדי פעמים אני נופלת לקטגוריה השניה.
ואני לא מוכנה לזה יותר. אני יוצאת למלחמה.
ה', תעזור לי, תן לי כוח לראות אך ורק את הטוב בכל דבר, לדון כל אדם, כל רגע לכף זכות.
אתמול היה לי רגע כזה, מין נפילה כזאת וקראתי לה': "למה כל כך קשה לי להיות שמחה?"
ואז- הצלחתי! וזה היה כל כך נפלא, הסתובבתי חצי שעה עם חיוך מתפלא על הפרצוף. וזה הגיע פתאום, כמו הארה, והרים אותי גבוה.
זו היתה טעימה קטנה שקיבלתי במתנה, ועכשיו אני מוכנה לעבוד קשה כדי להגיע, אולי, יום אחד, למצב תמידי של שמחה וראיית הטוב.
בעזרת השם.

מה עוד?
הוזמנו שני כרטיסים למופע של יעקב שוואקי בקיסריה! לי ואח שלי. אומנם זה יוצא ששה ימים לפני החתונה שלי, אבל מצד שני זה הכי זמן שצריך לשרוף! השבוע שבו היקר שלי ואני לא מתראים, וכדי לא להיכנס ליותר מדי מחשבות ובלבולים.. אני כל כך רואה את זה קורה. שה' יתן לי הרבה כוח..
היום אני נוסעת עם אבא שלו לישוב המיועד לבדוק בית להשכרה, ואח"כ בע"ה יהיה לנו הרבה זמן איכות ביחד :) [וגם אם לא- לפחות הקשר הזה מלמד אותי הרבה על גמישות לשינויים, איחורים וכדומה. הנה עשיתי את זה שוב!] וביום חמישי המשפחות שלנו נפגשות לעל האש אצלו, מעשה די נדיר להורים שלי שלא ממש אוהבים לצאת מהבית לאירועים חברתיים. יהיה כיף.
וגם- אולי ההזמנות תהיינה מוכנות עד סוף השבוע! [כנראה שלא, אבל למה לא להיות אופטימיים?]
וזהו. תקופה קצת מבולבלת ולחוצה שצריך לעבור בזהירות, ועם נסיון כלשהו להצליח במבחנים הלא קלים שמתקרבים [האחרון- שבוע לפני החתונה..]. הלוואי שתעבור כבר ותעבור בטוב ובכיף.
אבל הכי חשוב מהכל- הלב שלי מלא באהבה. אליו, אל ה', אל העתיד שלנו. בעזרת השם.

צום מועיל!