שונה זה יחודי

המחשב מראה לי את השעה בארץ אבל אני לא יודעת למה כי אצלי עכשיו כמעט 12 טובב.....

הגעתי לניו יורק והכי טוב דודה שלי גרה איזה שני בתים מהבית של ניק (חיחיחיחי) אז אניחנו נלמד באותו בצפר וגם נגור קרוב!!!

יום ראשון זה חופש עדיין אז ישבתי בבית של דודה שלי והתחלתי לפרוק את המזוודות ואז אבא שלי בא (הוא הלך לרשום אותי לבצפר וכל מיני כאלה) אז הוא בא ואמר שאני וניק נהיה באותה כיתה ושביום שני (שבו זה יענו תחילת השבוע אצלם) אנחנו יוצאים לטיול שנתי!!!

חחח לא הבני מה אני הולכת לעשות... זה בצפר חדש מקום חדש וביום הראשון שלי שם אני נוסעת לטיול שנתי גאאאד!!!

אז הלכתי לניק (כמובן) ושאלתי אותו כל מיני שאלות כי אחרי הכל הוא נולד וגדל במנהטן אז הוא הסביר לי שזה כמו בארץ שום דבר מיוחד ואז הייתי חייבת לשאול "זה כמו בכל הקטעים האלה בארצות הברית אם המקובלים והמעודדות הזונות?" אז הוא התפקע מצחוק ואמר שלא אבל יש מעודדות וכל הקטע הזה אם המקובלים אבל לא כמו שמספרים בסרטים וכאלה (בתכלס אני ידעתי את זה אבל עדיין אני לא יודעת כלום על המקום אז שאלתי בלי לחשוב חחחח...)

אז ביום שני בבוקר הגענו לבצפר אם המזוודות מהטיסה כי בעצם זה מה שהיה לנו כל שאר הרהיטים מגיעים בספינה עוד איזה 3 ימים.

אז חזרה לטיול לא היה לי מושג לאן אנחנו נוסעים היינו בחצר של הבצפר ואז מורה אחת ניגשה אלינו ולאלה אותנו אם אנחנו החדשים אז ענינו שכן אז היא הובילה אותנו לחנייה מאחורה ושם היו 6 אוטובוסים לכל השכבה שלנו שאלתי אותה לאן נוסעים והיא ענתה שנוסעים בכללי לצפון ליד הגבול אם קנדה אבל נכון לעכשיו לניאגרה אני הייתי בשוק כי זה מאוד רחוק לפי כל מיני מפות זה איזה יום יומיים נסיעה אז שאלתי מה  ניסע באוטובוס אז היא ענתה שלא שאנחנו הלוך ברכבת וחזור במטוס חחח כיףףףף לבצפר הזה יש תקציב!!!!

אז שעלית לאוטובוס ישבתי ליד הבנאדם היחיד שאני מכירה מהבצפר הזה וזה ניק (חולה עלייך כפרה!!!) ואז באה איזו פאקצה בלונדה עניים כחולות ושאלה אותי אם אני ה"חדשה" אז עניתי לה שכן אז היא אמרה שקוראים לה ג'נט והלכה לשבת אם עוד כמה פאקצולת מאחורה!!! 

לא הבנתי מה היא רוצה מהחיים שלי אבל לא משנה כי גם ככה היא לא עניינה אותי...

נסענו לתחתנת רכבת וכל הדרך דירתי אם ניק ואז באו שני ילדים שנראו כמו איזה רפרים מהצ'כונה והם כזה התחילו לצעוק באוטובוס:

"דיי לא נכון זה הוא , אחי מה אתה עושה פה" ועוד מלא דברים בסגנון אחרי שנייה הבנתי שהם מדברים עם ניק והם התחילו לחפור ארבעתם איזה חמישים שנה של חפירות שנייה ליפני התחנה ניק נזכר להציג אותי ואני הרגשתי כמו מטמטצת לא שייכת אבל אז דיברנו והכל היה בסדר לאחד מהם קוראים ג'ק ולשני בריין אחרי שהגענו לתחנה המורה חילקה אותנו לפי קבוצות של 4 שישבו באותו תא ברכבת זה נסיעה ארוכה...

טוב אניר ג'ק בריין ומישהו שלא הכרתי אבל ניק כן שקוראים לו ג'סטין היו בתא מספר 1 בקרון מספר 5 אותי שיבצו אם ילדות בשם ליסה, ג'סמין, נועה (היא ברור שהיא מישראל) וג'נט... בתא מ'ס 8 בקרון 5 שמחתי שאני באותו קרון אם אנשים שאני מכירה סך הכל כל השכבה שלנו תפסה 5 קרונות שזה לא הרבה כי לרכבת עצמה יש 15 קרונות ובכל קרון 10 תאים.

טוב אז בנסיעה לא היה שום דבר מיוחד התחברתי לכל הבנות שהיו איתי בתא נועה סיפרה לי שהיא והמשפחה שלה עלו לארצות הברית שהיא הייתה בת 6 כל הבנות סיפרו לי על הבצפר והכל. מסתבר שהן לומדות איתי באותה כיתה...

אחרי יומיים נסיעה הגענו לניאגרה וזה מקום מרשים.... הנה תמונה שלי ושל ליסה שמה...

היה צריך לשים דברים כאלה כי אם לא מטרטבים לגמרי

אני לבדי...

טוב שאר הטיול לא היה מעניין במיוחד חזרנו בטיסה אחרי מסלולים ארוכים...

אחרי שבועה הגיעו כל החפצים שלנו אז טיילתי קצת בעיר שבה אני נמצאת והנה כמה תמונות.

אין לי עוד כרגע על המחשב אז אני יעלה עוד תמונות בהמשך אז תגיבו בבקשה!!!