בפרק הקודם:
"יש לנו עוד חודש תחרות שירה וריקודים ארצית בית סיפרנו משתתף
בתחרות מכיוון שכל בת רוקדת עם בן אני יחליט על הזוגות," והתחיל לקרוא את השמות,
בבקשה שזה לא רן,בבקשה , חשבתי בתוכי,
"נועה" אמר המורה,
"כן" אמרתי לחוצה,
הוא הסתכל לכל הכיוונים ובסוף אמר..
פרק 5 XD
"אליאור"
'אליאור' נאנחתי הרגשתי כאילו ירדה לי אבן מהלב ,
ראיתי שהוא באה ונעמד לידי
יאו זה, זה שפתחתי בטעות את הדלת שחשבתי שזאת דלת היציאה ,אני לא מאמינה שזה הוא ,חשבתי מופתעת אבל מיד שמתי לב
שהוא מביט בי בחיוך ,חייכתי גם אני.
ניגשתי לרן להתחיל את הנקמה ,
"אז מה ,מותק חבל שאנחנו לא ביחד ,אה?" אמרתי בעקיצה והדגשתי את המילה מותק.
הוא לא ענה,שמתי את ידי על הפנים שלו ,ולאט לאט הורדתי אותה ומיד הלכתי ,ידעתי שזה שיגע אותו לחלוטין,
הנקמה רק מתחילה, חשבתי.
אליאור ניגש אלי והתחיל לדבר,
"רוצה לעשות היום חזרות" שאל אותי אליאור,
"בכיף" אמרתי בשמחה.
כל כך שמחתי שאני איתו ככה אני גם יוכל להתגרות ברן .
התחלנו בחזרות הינו לבד בחדר כמובן עם המורה ,
התחלנו לרקוד את מה שלמדנו היום ,
הרגשתי שאני בעננים מרחפת לי אי שם בגן עדן ,
בדיוק הגיע הקטע שהוא היה אמור להרים אותי אבל הייתי שקועה במחשבות כתוצאה מכך שהוא ניסה להרים אותי עשיתי בטעות תנועה אחרת ,
"תעצרו" אמרה המורה למוזיקה בקול המפחיד שלה,
'אוקי זה לא יהיה טוב' מלמלתי לעצמי , חששתי מהתגובה,
"נועה,למה עשית תנועה אחרת שכחת?" כעסה המורה
"אה..כן סליחה" אמרתי בשקט במבוכה ,
"תתחילו שב" אמרה המורה ,
עשינו כמה פעמים עד שיחסית יצא טוב ,
"טוב מספיק להיום אתם יכולים ללכת" אמרה המורה ,
יצאתי מהחדר ולפתע ראיתי את רן,
הוא בטח ראה את החרות ,חשבתי לעצמי ,
"רן" אמרתי בחיוך מזיוף,
"מה אתה עושה פה" אמרתי כאילו שמחה,
"סתם עברתי באזור" אמר,כן בטח חשבתי,
"למה את שמחה" שאל רן,וידו נגע בידי,
"זהו שאני לא שמחה ותוריד את הידיים שלך ממני" אמרתי ושיניתי את סגנון הדיבור לכעוס.
הלכתי לחדר שלי ואחרי כמה שניות נשמע דפיקה ,
פתחתי וראיתי שזה רן ,
חסמתי את הכניסה עם היד ,
"תגיד משעמם לך בחיים שאתה כל הזמן מציק לי" אמרתי ,
"תקשיבי נועה ברצינות אני צריך שנדבר" אמר רציני ,
"רן מאמי" אמרתי ברכות ,
"יא תינוק מסריח מה אתה לא מבין אין לי מה לדבר איתך תעזוב אותי וזהו קשה להפנים" אמרתי כועסת ,
ומיד סגרתי את הדלת ,יש סיכוי שעל הפרצוף שלו אבל לא שזה כזה עניין אותי באותו רגע .
לא הייתי ילדה כזאת ובטח לא ככה מקללת את הבנים בשכבה שלי ,
הייתי יותר סוג של עדינה ,אבל רן נורא הכעיס אותי שלא יכולתי ,הוצאתי עליו הכול ,פשוט את כל הנשמה שלי.
היום עבר והגיע הבוקר ,
התחלנו לעשות חזרות למופע,
לפתע ילדה אחת מהחזרות אומרת לי "את לא עושה את הקטע הזה טוב" והראתה לי איך לעשות אותו,
"תודה" אמרתי בחיוך,
"עין על מה",
"נעים להכיר ,דניאלה" אמרה ,
"תודה גם אותך , נועה" אמרתי,
"לידור" אמרה לי דניאלה שהכירה לי את החברות שלה,
"רותם"
עשינו הכרות והן באמת חמודות,
הלכתי במסדרון לארוחת הבוקר,
"נועה" צעק אליאור,
הסתובבתי וראיתי את אליאור רץ אליי ,
"הי" אמרתי בחיוך ,
"תקשיבי,רוצה לאכול ביחד ארוחת בוקר?" שאל,
"בטח" אמרתי בשמחה,אני לא יודעת למה נמשכתי עליו ,רציתי להיות בקרבתו,
הלכתי לחדר האוכל עם אליאור ,
לקחתי חביתה וקולה .
והלכנו לשבת, הייתה שתיקה מביכה , ככה ישבנו לנו בלי לדבר, בלי להוציא מילה מהפה , ככה עבר הזמן וסיימנו לאכול ,
"בואי אני רוצה להגיד לך משהו" אמר לי אליאור,
הלכתי אחריו ונכנסו לחדר שלו ,
הוא יתיישב במיטה והוראה לי גם , הלכתי ישבתי לידו ,
"נועה..אני חושב שאני מתחיל לאוהב אותך" אמר אליאור ,
והמשיך" באותו רגע שפתחת את הדלת שלי בחדר שחשבת שהיא הדלת היציאה ,באותו רגע כישפת אותי ,באותו רגע נמשכתי עלייך רציתי אותך ,רציתי להיות איתך לידך כשרע לך וכשטוב לך, אני לא יודע לתאר במילים ואני גם לא כל כך טוב בזה,
לזה קוראים אהבה במבט ראשון ,כשרקדתי איתך הרגשתי כל כך שמח לא רציתי שזה יגמר , רציתי שנישאר ככה לעד שאת כל כך קרובה עליי ואני עלייך " אמר ,
לא ידעתי מה להגיד המילים שלו חדרו לי עמוק ,כל כך עמוק, מצד ראשון אני כן נמשכת עליו
אבל ..אני לא יודעת אם זאת אהבה ,אני לא יודעת. מה אני אמורה להגיד ? מה אני אמורה לעשות, יש גם את רן בתוך התמונה הנקמה שאני רוצה לעשות לו ,מה יהיה איתה? אני אמורה להניח אותה בצד? כל כך הרבה שאלות היו לי בתוך הראש ,
"אז.." שאל אליאור אחרי שתיקה רבה ,
"אני לא יודעת" אמרתי בשקט והמשכתי ,
"אני לא יודעת מה להגיד" הרגשתי את הדמעות על סף יציאה ומיד רצתי משם כשהדמעות זולגות,אליאור לא רץ אחריי הוא רצה להניח לי לחשוב.
לפתע עצר אותי מישהו ,
"סליחה קוראים לך נועה" שאל הנער,
"כן" הייתי מופתעת מי זה? ואיך הוא יודע איך קוראים לי? ,
"מה למה את בוכה" שאל בדאגה ,
"סתם..עזוב לא חשוב" אמרתי וניגבתי ישר את הדמעות ,
לפתע ראיתי את רן מתקרב ונעמד פתאום כאילו ראה רוח רפאים ,הוא לא זז , הוא לא עשה כלום,לא הבנתי את פשר התגובה שלו ,מה יש לו ,חשבתי.
"מה, מה אתה עושה פה ועוד איתה " צעק רן בחשש .
מקווה שיש מספיק במתח D;
זהוו מקווה שאהבתתתם D;
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
