בלי מילים מיותרות פרק 13!
פרק 13- דאגי חוזר מהסיבוב
'אני לא יכולה לספר לו' אמרתי לעצמי 'אם הוא לא ירצה עכשיו ילדים בגלל האלבום החדש שיצא ההופעות ואולי הוא אפילו לא אוהב ילדים,מה שלא הגיוני כי ג'ורג' והוא צמד חמד וגם - ' צלצול קטע את מחשבותיי.
"הלו" עניתי
"שלום לך" אמר קול מוכר
"מה אתה רוצה עכשיו דאגי? " שאלתי
"האם אני שומע רעשים וקולות מהבית" שאל דאגי וצחק
"לא, הדבר היחיד שאתה שומע זה השמן שקופץ עליי" אמרתי
"אוו... מה את מכינה כבר? " שאל דאגי
"אוכל, מה אתה צריך? או שאני צריכה להגיד מה רצית לוודא? " שאלתי בעוקצנות
"רק בודק שאת לבד ושלא יחכו לי הפתעות בבית" אמר דאגי
"סתום כבר" אמרתי וצחקתי "תבוא מהר הביתה יש לי משהו לספר לך"
"לא...אל תגידי לי ש...- " התחיל דאגי לומר
'לא הוא לא יודע,אני בטוחה במיליון אחוזים שהוא לא יודע שאני בהריון'
"הדר? " שאל דאגי "את שם? "
"סליחה חשבתי על משהו" אמרתי "מה אמרת מקודם? "
"לא משנה, את קצת מוזרה היום, אני אבוא הכי מהר שאני יכול כשאני אצא מהאוטובוס" אמר דאגי
"אוקי" אמרתי
"ביי, אוהב אותך ותזרקי את כול הבנים מהחלון לפני שאני בא" אמר דאגי וצחק
"בסדר, אני אזרוק" אמרתי וצחקתי
המשכתי לבשל אוכל הפעלתי מוזיקה כדי אני לא אשתגע מהמחשבות כשאוכל כבר היה מוכן הלכתי לסלון וחיכיתי שדאגי יחזור ובינתיים שלחתי לטום הודעה.
'טומי, כשאתם מגיעים אני רוצה לספר לך בוא ניפגש בערב' שלחתי לטום
אחרי כמה דקות שבהיתי בקיר צלצול של הודעה קטע את מחשבותיי
'אין בעיה, ודאגי בדרך הביתה'
'או יופי מה עכשיו?, למי אני אספר קודם,שיט ' חשבתי לעצמי. יצאתי החוצה והתיישבתי על כיסא הנדנדה 'אני לא אספר לו, עדיין לא בכול אופן'
"מה את עושה בחוץ" שאל דאגי וצחק
קפצתי לשנייה
"אתה אידיוט הפחדת אותי" אמרתי אפילו לא הייתי כעוסת סתם הייתי עייפה
"אני...הפחדתי...אותך?..." צחק דאגי
"כן" אמרתי
"את הפחדת אותי כהוגן" אמר דאגי "מה עובר עלייך היום? "
"לא יודעת, סתם, עזוב לא משנה" אמרתי
"את מוזרה היום" אמר דאגי
"תודה!? " אמרתי
"זאת לא הייתה מחמאה" אמר דאגי בפנים מודאגות
"אוקי..." אמרתי "בוא לאכול יש לי תחושה שאתה רעב"
"האמת שכבר לא" אמר דאגי "משהו מוזר מאוד עובר עלייך"
"אל תהיה אידיוט, שום דבר לא עובר עליי אני בסדר גמור" אמרתי וחייכתי
"אני יודע שיש משהו לא בסדר אצלך אני מכיר אותך מספיק זמן כדי לקלוט את זה" אמר דאגי "אבל בואי את לאכול את ניראת יותר רעבה ממני"
"טוב" אמרתי והלכתי למטבח לשים לי אוכל
"את מוכנה להגיד לי עכשיו מה עובר עלייך? " שאל דאגי כשהסתכל עליי אוכלת
"כלום, זה רק העיפות" אמרתי
"לא זה לא" אמר דאגי "טוב לפחות תספרי לי את מה שרצית להגיד לי"
"מה רציתי להגיד לך? " שאלתי
"לא יודע את אמרת שאת רוצה להגיד לי משהו" אמר דאגי
"אה, לא חשוב זה במילא לא משנה כול כך עכשיו זה סתם שטו- " נקטעו דברי מצלצל הטלפון.
"הלו" אמרתי
"היי, בוא עכשיו ניפגש" אמר קול מוכר
"אין בעיה איפה? " שאלתי
"בואי אליי" אמר הקול
"מי זה? " שאל דאגי "טום" עניתי "אה אוקי" אמר דאגי
"עכשיו? " שאלתי
"כן זה מה שאמרתי לך בתחילת השיחה"
"טוב נתראה" אמרתי ונתקנו את הטלפון.
"מה הוא רצה? " שאל דאגי
"לא עניינך, טוב יצאתי לזמן מה, אחזור בקרוב" אמרתי ויצאתי מהבית.
~בבית של טום~
דפקתי על הדלת וטום פתח אותה מיד.
"הדרי..... " אמר טום בשמחה
"טומי......" אמרתי וחיבקתי אותו חזק "איך היה הטור? "
"מגניב!!! חבל שלא באת היה קצת משעמם " אמר טום וצחק
"תקשיב, יש לי משהו לספר לך" אמרתי
"אוקי" אמר טום
"בוא נלך למטבח אני חושבת שתזדקק לכמה דברים" אמרתי
"אוקי..." הוא אמר קצת בחשש
"טום תקשיב טום למה שאני אומרת אבל בבקשה אני מתחננת מה שאני אומרת לך לא יגיע לדאגי, לא עכשיו בכול אופן" אמרתי
"אל תגידי לי שבגדת בדאגי" אמר טום "כי אני נשבע לך פיקחנו עליו ב-100 עיניים במועדונים שהינו והוא לא התחיל עם אף אחת במועדון ו..- "
"לא, זה לא זה" אמרתי "זה אפילו לא קשור"
"נו אז מה קרה? " שאל טום לחוץ
"אני...אני... אני בהריון" אמרתי
טום היה המום ולא יכול היה להוציא מילה מהפה
"וזה לא הסוף" המשכתי "אני עוד מעט נכנסת לחודש השלישי ויש לי תאומים"
"את מתכוונת לך ולדאגי" אמר טום
"כן" אמרתי
"נו ו...? " שאל טום
"מה נו ו...? " אמרתי "אני לא יכולה לספר לו, מה אם הוא לא ירצה אותם? "
"הדר,דאגי יהיה ממש מאושר" אמר טום
"אני לא יכולה לספר לו, עדיין לא בכול אופן" אמרתי
"טוב זאת החלטה שלך" אמר טום "אבל את תהיי חייבת לספר כי עוד מעט יתחילו לראות את הבטן"
"אני יודעת" אמרתי