פרק 22 –הידיעה
ישבתי על כיסא הנדנדה בחדר של רון וקלי, והחזקתי את קלי שעדיין לא נרדמה.
לעומת זאת רון כבר היה ישן מאז ששמתי אותו על העגלה והזזתי את העגלה קדימה ואחורה עם הרגל, אבל לקלי לקח יותר זמן, אבל לא התייאשתי ובסוף קלי נרדמה אחרי 15 דקות.
"תודה לאל" אמרתי לעצמי כשיצאתי מהחדר "חשבתי שהיא בחיים לא תירדם היום"
דלת הבית נפתחה בשקט.
"היי" אמר קולו המוכר של דאגי
"ששש..." השתקתי את דאגי "אתה רוצה להעיר לי את קלי לקח לי היום מלא זמן להשכיב אותה לישון"
"אה, אני נכנס רגע לראות אותם" אמר דאגי
"שלא תעיז ל- " אמרתי ואז שמעתי את קלי בוכה. ונאנחתי.
"אני אלך" אמר דאגי
עקבתי אחרי דאגי לתוך החדר של רון וקלי, הוא החזיק את קלי בידיים והיא ישר נרגעה.
שמתי לב שלאט, לאט היא נרדמה לו בידיים. 'או...כמה חמוד' חשבתי לעצמי. אחרי כמה דקות דאגי החזיר את קלי לעריסה שלה ושנינו יצאנו מהחדר.
"תודה" אמרתי ונישקתי את דאגי
"על לא דבר" הוא אמר ונישק אותי חזרה
"אני צריך להגיד לך משהו" אמר דאגי
"רגע, לפני זה" אמרתי "אתה רעב? התקלחת? "
"לא, אני בסדר, בואי לסלון" אמר דאגי
"אוקי, שנייה" אמרתי
נכנסתי שוב לחדר של רון וקלי ולקחתי את הבקבוקים של הדייסה ולקחתי אותם למטבח והתחלתי לשטוף אותם.
"הלהקה שוב יורדת לאוסטרליה בחודש הבא" אמר דאגי לפתע.
"כול כך מהר עברה השנה? " שאלתי את דאגי
"כן" אמר דאגי "ואני רוצה שתבואו איתי"
"דאגי הם רק בני חודש, אני לא רוצה לצאת איתם כשהם כול כך קטנים" אמרתי "אני לא יודעת, אני חושבת שלא אבוא, ובמיוחד לא איתם"
"את בטוחה? " שאל דאגי "זאת החלטה שלך..."
"כן" אמרתי "אני מצטערת, הם לא מוכנים לדעתי לטיסה עדיין"
"קיוויתי שאולי תגידי כן" אמר דאגי
"מצטערת" אמרתי
"אבל אולי תוכלי לבוא לבד למשך שבועיים או חודש ותשאירי את הקטנטנים שלנו אצל אמא שלי" אמר דאגי
"ניראה לך? " שאלתי "לא, אני לא אשרוד יום בלעדיהם"
"אז מה נעשה? גם אני לא אשרוד חודשיים בלעדיכם" אמר דאגי
"אני ואתה יכולים לדבר בטלפון זה לא אסון, ואפשר גם באינטרנט" אמרתי
"אבל לרוב לא יהיה לך זמן, אבל מה שכן אפשר יהיה לדבר בשיחת מצלמה בטלפון וככה תוכלי להראות לי אותם" אמר דאגי
"אז זה מה שנעשה? " שאלתי
"כן" אמר דאגי
"יופי, עכשיו תביא לי נשיקה" אמרתי וצחקתי.
דאגי התקרב אלי ונישק אותי ארוכות על השפתיים ולאט לאט הלכנו לכיוון החדר שלנו.
"הם עוד שעתיים צריכים להתעורר" אמרתי לדאגי
"שעתיים זה מספיק זמן" אמר דאגי
"אוקי" אמרתי והמשכנו להתנשק תוך כדי שדאגי משכיב אותי על המיטה.
~הצצה לפרק 23~
1. "רגע" אמרתי כשיצאתי מהחדר של רון וקלי והלכתי לכיוון הדלת. "מי זה? "
"ילד מהעתיד" אמר הקול
2. "אבל אתה חייב לשתוק כי אם לא אני לא יודעת מה אני יעשה לך כשתחזור" אמרתי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
