התור משהו לתחילת שנה, הינה פרק 24, תהנו... [יש לי מחר 11 שעות!!!!! גאד!! ]
פרק 24 – באוסטרליה
"סוף, סוף " אמרתי לג'יימס "חשבתי שאנחנו לא ננחת לעולם"
"כן זאת טיסה ארוכה" אמר ג'יימס "תארי לך שאני סובל מזה כבר כמה שנים ארוכות בגללם! "
ג'יימס ואני צחקנו, ג'יימס עזר לי לפתוח את העגלה ושמתי את רון וקלי.
"שכחת דבר אחד" אמר ג'יימס
"מה? " שאלתי
"עוד מעט נצטרף לקפל שוב את העגלה" אמר ג'יימס
"בסדר, עד למונית יש זמן" אמרתי ושנינו צחקנו
לקח הרבה זמן עד שיצאנו שדה התעופה במונית לכיוון הבית שהבנים היו בו. התרגשתי כול כך סוף, סוף אני אראה את דאגי אחרי שבועיים! והוא יזכה שב לראות את הילדים שלו, למרות שאמרתי שאני לא אוציא אותם מהבית עד שהם יהיו לפחות בני שלושה חודשים.
"הדר, הגענו" אמר קולו של ג'יימס מעיר אותי ממחשבותיי.
"זה לא היה קצר מידי? " שאלתי
"לא נסענו כבר במשך 20 דקות" אמר ג'יימס וצחק
כשירדנו מהמונית ג'יימס, המסכן, פתח בשבילי את העגלה שוב ושמתי את רון וקלי בעגלה לקחתי את התיקים שלהם ועזרתי לג'יימס לסחוב קצת מזוודות לכניסה של הבית והעגלה הייתה בצל כשרון וקלי משחקים עם המשחקים שהיו תלויים על העגלה.
אחרי שכול המזוודות היו מוכנות ליד הדלת צלצלתי בפעמון.
"תראה איזה קטע קומי הולך להיות פה" אמרתי וג'יימס צחק.
"רגע" נשמע קול רדום מהדלת, ישר זיהיתי שזה הקול של דאגי ולאחר כמה רגעים הדלת נפתחה ונסגרה שוב.
"אמרתי לך, עכשיו תראה 1...2...3" ספרתי והדלת נפתחה שוב
"אני חושב שאני הוזה" אמר הקול של דאגי וסגר שוב את הדלת ואז נשמע קול צעקה "טום!!!!!!! "
"אתה רואה, הם פשוט בדיחה" אמרתי לג'יימס שלא הפסיק לצחוק מהפעם הראשונה שדאגי פתח את הדלת.
"את מספרת לי? הייתי תקוע עם טום ודני חודש שלם בבית מלון" אמר ג'יימס "זה היה בדיחה"
"חדר בקומה השלישית זה לא מה שביקשתם אה..." אמרתי צוחקת
"אכן כן" אמר ג'יימס
הדלת נפתחה שוב וטום יצא וסגר תוך שנייה.
"טוב נו מה נהיה? " שאלתי את ג'יימס שכבר בכה מרוב צחוק.
ושוב הדלת נפתחה ודאגי יצא שוב הפעם שמתי את הרגל כדי שהדלת לא תיסגר. ודאגי שוב בא לסגור את הדלת אבל נתקע ברגל שלי.
"אתה לא חולם" אמרתי "עכשיו אתה מוכן להפסיק לפתוח ולסגור את הדלת זה מתחיל להימאס עליי"
"רק בשביל להוכיח לך שאני אכן פה" אמרתי ונשקתי אותו קצרות "אבל בו תראה מי מחכה לך שם ובערניות מיוחדת"
דאגי ואני נגשנו לעגלה, לראות את רון וקלי.
"אני לא מאמין, תצבטי אותי, אני בטוח שזה חלום" אמר דאגי
"אוקי" אמרתי וצבטתי אותו.
"אוץ' " אמר דאגי "זה כאב"
"סגרנו את זה שאתה לא חולם? " שאלתי
"מזמן" אמר דאגי מסתכל על היד שלו, ואז הוא לקח את רון והחזיק אותו דאגי החל לנשק אותו בעדינות, ובינתיים הרמתי את קלי והעברתי אותה לדאגי והוא נישק אותה גם והחזיק אותה גם קרוב אליו.
"אל תחנוק לי אותם" אמרתי
"בסדר " אמר דאגי "אבל חשבתי ש..."
"חשבת, טום התקשר ואמר שאתה בוכה לו ושאתה מתגעגע אלינו אז באנו, ואם הם יהיו חולים אני לא יודעת מה אני יעשה לך" אמרתי מחייכת
"לא יקרה להם כלום" אמר דאגי
"מעולה" אמרתי
דאגי שם חזרה את רון וקלי ועגלה וניגש ישר לחבק אותי חזק.
"התגעגעתי אלייך" הוא לחש והעביר את ידו בגבי מה שגרם לי לרעוד מעט
"גם אני אליך" לחשתי לו.
דאגי סובב את ראשו אליי ונישק אותי נשיקה ארוכה,עמדנו על המרפסת מתנשקים.
"חברים, מצטער להפריע לכם, אתם מוכנים להיכנס? " שאל קול מצחקק מאחורינו
"עוד מעט טום" אמר דאגי והמשיך לנשק אותי
"הילדים שלכם..." הזכיר טום
"הוא צודק" אמרתי מפסיקה את הנשיקה עם דאגי
"אני שונא שזה קורה" מלמל דאגי והכניס את המזוודות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
