זה פרק ממש ארוך ולכן ייתכן שאני לא יעלה הרבה זמן משהו כמו שבוע וחצי אבל אולי פחות רק אם יהיו לי עוד מלאי של 5 פרקים...כרגע יש לי עוד 3......
זה אומר שאני רוצה להגיע למלאי של 8 פרקים בערך...אם לא 10 כי אני לא מספיקה...אני כותבת עוד פאנפיק במקפיל [אהמ~תוםאתפיכישוף~אהמ]
תהנו... הפרק הזה הוא בערך 8 עמודי וורד...
פרק 21-אחרי חודש, המשפחות והחברים מכירים את רון וקלי
חיכיתי שדאגי יחזור מהאולפן כדי שאני אשאל אותו מה עושים סם לא ראתה את הנכדים להם כמו כן לא אחותי או המשפחה שלי, הדלת נפתחה פתאום לרווחה ודאגי נכנס.
"שלום" אמר דאגי ונכנס לחדר של רון וקלי כי הוא לא מצא אותי במטבח.
"היי" אמרתי
"את נשמעת לי מוזר" אמר דאגי "מה מציק לך? "
"מציקה לי השאלה איך מציגים אותם בפני המשפחות שלנו? " שאלתי
"אל תדאגי, עכשיו לכי תנוחי בזמן שהם ישנים ואני פה" אמר דאגי
"אתה בטוח שתסתדר? " אמרתי
"כן" אמר דאגי
"אבל אל תקלח אותם בסדר? " אמרתי
"בסדר, עכשיו את צריכה לנוח" אמר דאגי "לכי תנוחי שעתיים שלוש אם יהיו בעיות אני יעיר אותך"
"בסדר, ואם הם מתעוררים לאכול אז הבקבוקים על השולחן במטבח מוכנים והם בטמפרטורת החדר אז תחמם את הבקבוקים במיקרו למשך- "
"30 שניות אני יודע, לימדת אותי מה לעשות בכול מצב" אמר דאגי
"ואם ש- "
"ואם שניהם מהם מתעוררים אז להעיר אותך" אמר דאגי מחייך "תלכי לישון רגועה"
"בסדר הלכתי" אמרתי
הוא ליווה אותי לחדר שינה ונישק אותי קלות על השפתיים.
ישר כשנשכבתי על המיטה נרדמתי אבל הרגשתי שדאגי ליטף אותי טיפה ונישק קלות את מצחי.
אני לא יודעת אם חלמתי אפילו אבל כשקמתי חשבתי שלא עברה דקה אבל מסתבר שעברו 4 שעות, קמתי מהמיטה והלכתי למטבח לקחת כוס מים אבל אז הרגשתי מוזר היה משהו שונה בבית, היה שקט.
"אני פה" אמר הקול של דאגי
נכנסתי לחדר וראיתי את דאגי מחזיק את רון ומאכיל אותו כשהוא נתנדנד על כיסא הנדנדה. הסתכלתי לשנייה על העריסה של קלי וראיתי שהיא ערה לקחתי אותה לידיים שלי והתיישבתי בכיסא נדנדה השני.
"קלי..." אמרתי "קלי פוינטר..."
"או..." אמר דאגי "צריך לצלם את זה"
"לא כשאתה עדיין מאכיל את רון" אמרתי
"אני יודע" אמר דאגי "האם וביתה איזה מחזה מדהים, אשתי והבת שלי"
"איזה מחזה מדהים האב ובנו, בעלי ובני " אמרתי ושנינו צחקנו
"טוב אני חושב שאנחנו צריכים לקלח אותם" אמר דאגי "אנחנו עוד מעט צריכים ללכת"
"לאן? " שאלתי
"הפתעה" אמר דאגי והרים את רון על כתפו כדי שיוכל לעשות גרפס.
"טוב אני ילך להכין את האמבטיות" אמרתי "ואת הבגדים אני אכין עכשיו"
שמתי את קלי במשחק שלה עם צעצועים מרחפים מעליה והיא יכולה לגעת ולמשוך אותם והלכתי לארון בגדים שלהם והוצאתי להם בגדים.
"דאגי תשמור עליהם ותיזהר על קלי" אמרתי
"אל תדאגי אני לא זז לשום מקום עד שהקטנצ'יק הזה יעשה- " דאגי נקטע על ידי גרפס
"מה אמרת על הקטנצ'יק הזה? " שאלתי וצחקתי
"לא משנה" אמר דאגי וצחק גם הוא
הלכתי למקלחת להכין את שתי האמבטיות הקטנות בשביל רון וקלי מלאתי את האמבטיות מים פושרים ואז יצאתי מהאמבטיה
"דאגי, בוא ותכניס את רון לאמבטיה" אמרתי והלכתי לקחת את קלי.
אחרי שדאגי ואני יצאנו מהאמבטיה ספוגים מים והילדים נקיים ומחותלים כשלקחנו אותם לחדר שלהם הלבשנו אותם בבגדים חגיגיים ושמנו אותם על הבטן בעריסה שלהם כדי שדאגי ואני נוכל להתארגן.
"תכנסי את להתקלח קודם בינתיים אני אשגיח על הקטנים" אמר דאגי
"אין שום בעיה" אמרתי והלכתי לחדר שלנו לקחת בגדים
"דרך אגב תתלבשי חגיגי" אמר דאגי
"טוב" אמרתי לו והתבוננתי בארון וחשבתי מה לקחת "דאגי קר בחוץ? "
"כן, קריר" אמר דאגי
החזרתי מבט שוב בבגדים שלי ,לא שהיו לי הרבה אבל לא ידעתי מה לבחור. ובסוף החלטתי לקחת את השמלה השחורה שלי.
"טוב, נכנסתי למקלחת" אמרתי ונכנסתי למקלחת.
תוך 5 דקות יצאתי החוצה לבושה ומאורגנת והלכתי לחדר שלי ושל דאגי להתאפר וגם זה לקח לי רק 5 דקות.
"אתה יכול להתארגן אתה אני מוכנה" אמרתי
"אוקי" אמר דאגי וכנס להתקלח.
דאגי גם התקלח מהר, כשהוא יצא מהמקלחת כבר התחלתי להכין את שני התיקים בשביל רון וקלי בגדים, חיתולים, מוצצים, ועוד דברים שבטוח אנחנו נצטרך.
"מוכנה? " שאל דאגי
"כן, אני חושבת" אמרתי ושמתי את רון וקלי ובסלקלים לקחתי את התיקים ויצאתי החוצה לשים אותם במכונית.
"אני אדאג לזה" אמר דאגי
"אחד מאחורי המושב שלך ואחת מאחורי המושב השני, אני אשב ביניהם" אמרתי
"אין בעיה" אמר דאגי
נכנסתי שוב לבית לקחתי את התיקים שלהם וגם את העגלה שלהם שמתפרקת לשתי עגלות נפרדות קיפלתי אותן והכנסתי למכונית מאחור.
"רגע" אמרתי "תן לי להיכנס לפני שאתה שם את קלי"
"תכנסי גברתי" אמר דאגי בקול מוזר
"תודה" אמרתי וצחקתי.
נכנסתי לתוך המכונית ודאגי חגר את בסלקל של קלי למושב לידי.
"את ניראת טוב מאוד אשתי" אמר דאגי
"תודה לך, גם אתה ניראה לא בכלל היום" אמרתי ושנינו צחקנו.
דאגי סגר את הדלת והלך למושב הנהג, הוא נהג לאן שהוא ועדיין הוא לא היה מוכן לספר לי לאן אנחנו נוסעים ופתאום קלי החלה לבכות, הוצאתי אותה מהסלקל והחזקתי אותה בידיים שלי והיא נרגעה לאט.
"ששש... קלי" אמרתי מנענעת אותה טיפה ושמה לה חזרה את המוצץ.
כשקלי נרגעה לגמרי החזרתי אותה לסלקל ובדיוק כשסיימתי לחגור אותה בסלקל דאגי עצר את המכונית.
"הגענו" הוא הכריז בחיוך
"לאן? " שאלתי
"לאולם" אמר דאגי
"אולם? איזה? " שאלתי "יש אירוע של מישהו? "
"אולם אירועים והוא מושכר בשבילינו ובשביל המשפחות שלנו וכמובן החברים שלנו" אמר דאגי "הרי רצינו להראות אותם להם"
"אתה יודע שאני שונאת שאתה עושה את זה בלי לומר לי " אמרתי
"אני יודע " אמר דאגי
"טוב תוציא את העגלה מהמכונית" אמרתי
"אבל לא הבאתי אותה" אמר דאגי
"אבל אני כן" אמרתי
"אוקי" אמר דאגי ויצא מהרכב כדי להוציא את העגלה בינתיים אני שחררתי את החגורות מהסלקלים דאגי פתח את הדלת מהצד של רון ושם אותו בעגלה.
"אני אקח את קלי" אמרתי לדאגי לפני שלקח את קלי.
"אוקי, את הסלקלים אני משאיר פה אם נצטרך אותם נביא אותם" אמר דאגי
"אוקי, אז בתור מארגן האירוע מתי האורחים צריכים להתחיל לבוא? " שאלתי
"עוד 10 דקות כתבתי שמתחיל קבלת הפנים" אמר דאגי
"אוח... איתך! " אמרתי וחייכתי
"דיי, את ניראת בסדר" אמר דאגי
"איך ידעת שזה מה שעיצבן אותי? " שאלתי
"אני מכיר אותך" אמר דאגי "בואי קריר ואני לא רוצה שהם יחלו לנו"
"קח את העגלה אני אקח את התיקים ואת קלי" אמרתי ויצאתי מהמכונית שמה את שני התיקים על הכתפיים ומרימה את קלי
"לעזור לך? " שאל דאגי
"לא, תודה לאל אני כבר לא בהריון, אז אני יכולה להסתדר מעולה" אמרתי
"אוקי" הוא אמר ושנינו נכנסנו לאולם, הוא היה ענק
"ואו" אמרתי
"כן זה ענק, ולא התקמצנתי" אמר דאגי "הזמנתי כמה מהמנחים שאת אוהבת כמו סם ומארק, פארן ,אנט ודק "
"למה? " שאלתי
"כי אני יודע שאת אוהבת אותם וחוץ מזה" אמר דאגי "הרשתי להם להביא צלם כדי שהם כולם יסקרו את המסיבה הזאת "
"אתה מטורף" אמרתי
"אני יודע" אמר דאגי "אוי תראי משהו מגיע"
"אתה מזהה מי זה? " שאלתי
"כן" אמר דאגי
"מי זה? " שאלתי
"תכף תראי" אמר דאגי
המכונית שהגיעה חנתה ומתוכה יצאו ארבע דמויות, וככל שהם התקרבו החיוך שעל הפנים שלי נפרש יותר ויותר.
"סם" אמרתי
"הדר, דאגי " אמרה סם בהתרגשות "איפה הנכדים שלי, אני רוצה לראות אותם"
"ליד דאגי, הם בעגלה" אמרתי "סם,פול,ג'אזי, סם תכירו אלה רון וקלי, רון נולד ראשון"
"ברכות" אמר פול
"תודה רבה" אמרתי וחיבקתי אותו
"זה האחיינים שלי? " שאלה ג'אזי
"כן" אמרתי
"הם בטח יישארו יפים כמוך וחכמים כמוך ולא כמו הטמבל שעכשיו הוא אבא?! " ג'אזי אמרה לא מאמינה למה שיצא לה כרגע מהפה
"כן, עכשיו הוא אבא" אמרתי והמשכנו לצחקק.
"סמנתה, מה שלומך? את יודעת שאנחנו עדיין חייבות לצאת ביחד, מצטערת שלא יצאנו אז פשוט האח החורג שלך לא נתן לי לצאת מטר" אמרתי ושנינו צחקנו
"זה בסדר, הוא רק דאג לך, אבל בקרוב, נעשה ערב בנות ושני תינוקות לבד! " אמרה סמנתה וכולנו צחקנו.
"אבל אל תשכחי אותנו" אמרו כמה קולות מאחוריי, לרגע לא הבנתי מה קורה הסתכלתי על דאגי שצחק הסתובבתי לאט אחורה וראיתי את הבלתי יאמן, ראיתי את אמא שלי ואבא שלי וכמובן טל עם הארי.
"מה אתם עושים פה? " שאלתי כשחיבקתי אותם
"אני באתי לראות את הנכדים שלי" אמרה אמי
"גם אני, וכמובן שאת ביתי הקטנה" אמר אבי
"אני באתי לראות את אחייניי ואת אחותי " אמרה טל
התקרבתי אליה וחיבקתי אותה ופתאום ראיתי דמות מוכרת באה,
"דאגי" אמרתי "זה רק אני? או שזה... "
"כן, הזמנתי אותו, אני יודע שאתם צריכים לדבר, ויש לכם חדר כדי שתוכלו לדבר בפרטיות" אמר דאגי
"תודה" אמרתי והלכתי לחבק אותו.
"על לא דבר" אמר דאגי
"אריק" אמרתי "אני חושבת שאתה ואני צריכים לדבר"
"כן, " אמר אריק
הלכנו לחדר שדאגי הראה לנו.
"תקשיב, אני יודעת שזה קשה לך ואני מבינה את הכאב שלך, ואתה יודע שאתה תמיד מוזמן אליי ואל דאגי אנחנו מאוד אוהבים אותך ואני בכול זאת רוצה שתהיי דוד של רון וקלי " אמרתי מתאפקת לא לבכות "והעובדה שסיפרו לי את זה כשהייתי יחסית בחודש מתקדם כמעט הרגה אותי וכמובן אותם, אבל הייתי חייבת להיות חזקה, ידעתי שהיא לא תרצה בחיים שאני יחזור לארץ בשביל להיות עם המשפחה שלה, אני יודעת כול מה שהיא חשבה והרגישה, אני יודעת שזה לא קל לך, וגם לי היה ועדיין קשה לעכל את זה, אני זוכרת אפילו את שיחת הטלפון הראשונה שלה אליי כשהיא סיפרה לי שנפגשתם היא אמרה 'הוא לא גדול ממני ולא קטן הוא גם לא גבוה ממני בהרבה והוא גם אמריקאי, אני חושבת שהוא האחד בשבילי' ככה היא פשוט אמרה לי, האחד בשבילה היא אמרה שהיא לא יכלה לבקש משהו יותר טוב בשבילה"
הדמעות שלי ושל אריק יצאו בלי שליטה.
"כול כך קשה לי הדר, את לא מבינה כמה, את לא מבינה כמה ואפילו לא הספקנו להתחתן, אני לא מסוגל לעזוב את טבעת הנישואין שהייתה אמורה להיות שלי שכתוב עליה ' קלרה-מישל-מיכל ' אני כול כך לא מסוגל לזה אני עונד את הטבעת כול הזמן, חושבת עליה כול הזמן " אמר אריק בוכה
"אני יודעת, גם אני " אמרתי מחבקת אותו "אתה תמיד מוזמן אלינו, רק תצטרך להתמודד עם רעש של בכי"
אריק חייך.
"היא הייתה רוצה שתמשיך בחייך, היא הייתה כול כך מאושרת כשהייתה איתך, היא אהבה אותך מאוד" אמרתי מנסה לנחם אותו
"אני אהבתי אותה כול כך, אולי לא אמרתי לה את זה מספיק" אמר אריק
"היא ידעה שאתה אוהב אותה, ואני יודעת שאומנם היא כבר לא איתנו יותר אבל היא הייתה מאושרת, אתה גרמת לה להיות מאושרת" אמרתי אריק המשיך לבכות טיפה וגם אני.
כששנינו נרגענו, מחיתי את הדמעות מעיניי והבאתי לאריק ממחטה והוא ניגב גם את הדמעות.
"את צריכה ללכת האורחים שלך מגיעים" אמר אריק
"אתה תצא יחד איתי" אמרתי
"אחרייך" אמר אריק
יצאנו מהחדר, אני אדומה מבכי כמו אריק. התקרבנו לעגלה של התאומים.
"אריק אלה רון וקלי " אמרתי
"קלי?! " אמר אריק מופתע
"כן, כמו קלרה" אמרתי ושנינו חייכנו אחד אל השני.
פתאום קלי החלה לבכות, עוד פעם, הרמתי אותה על הידיים שלי אבל היא עדיין לא נרגעה.
"תביאי לי אותה, אני אקח אותה" אמר דאגי ולקח את קלי מהידיים שלי ולהפתעתי הרבה היא נרגעה.
רון החליט כשהוא רוצה לידיים ולכן גם הוא התחיל לבכות וכשאני הרמתי אותו ישר הוא נירגע.
"איזה חמודים ויפים הם " אמר קולו המוכר של טום
"אנחנו יודעים" אמר דאגי
"תסלחו לי שנייה" אמרתי והלכתי לכיוון אריק "אריק"
"כן" הוא אמר
"רצתי להציע לך משהו" אמרתי "אתה רוצה להיות הסנדק של קלי? "
"זה יהיה כבוד בשבילי אבל מה עם אחותך? או אחות של דאגי? " שאל אריק
"אתה תהיי הסנדק של שניהם ככה לא תהיה בעיה " אמרתי
"מה סנדק צריך לעשות בעצם? " שאל אריק
"את האמת שאני אפילו לא יודעת אבל אני חושבת זה להיות כמו דוד" אמרתי
"את בטוחה שזה בסדר מבחינתך ומבחינת דאגי? " שאל אריק
"קודם כול אני לא שואלת את דאגי, כמו שהוא לא שאל אותי על המסיבה ודבר שני אני יודעת שזה בסדר" אמרתי
"אוקי" אמר אריק
"ועכשיו תהיי סנדק נחמד ותיקח ממני את רון קצת" אמרתי ושנינו חייכנו.
אריק לקח את רון על הידיים, ובינתיים אני עזבתי אותו והלכתי לכיוון דאגי.
"הדר, תכיני לה בקבוק היא ניראה לי עוד כמה דקות תתעורר ותרצה לאכול" אמר דאגי
"אוקי" אמרתי "אני אכין אחד נוסף לרון"
הלכתי לחדר הצדדי שישבתי עם אריק בו, והתחלתי להכין את האוכל של קלי שמתי את האבקה ואת המים החמימים ניערתי את הבקבוק כדי לבדוק שזה לא חם מידי ובדיוק אז הדלת נפתחה ודאגי נכנס עם קלי לחדר כשהיא צורחת מבכי.
"אמרתי לך כמה דקות" דאגי אמר וחייך
לקחתי את השמיכה ושמתי אותה על הכתף שלי, דאגי נתן לי את קלי ונתתי לה את הבקבוק. תוך כדי שאני מאכילה את קלי נכנס אריק.
"אני חושב שהוא גם צריך לאכול " אמר אריק כשראה אותי מאכילה את קלי.
"בבקשה הבקבוק על העגלה" אמרתי
"טוב אני אלך לקבל את שאר האורחים" אמר דאגי
"אתה יכול להגיד להם שיכנסו לחדר" אמרתי "זה לא מפריע"
"טוב, ביי בינתיים" אמר דאגי
"ביי" אמרתי
"שב מה אתה עומד" אמרתי
"זה מלחיץ אותי קצת" אמר אריק "ולחשוב שלי לא יהיו ילדים"
"אריק תשתוק! מה שקרה למיכל לא קרה באשמתך, ואמרתי לך היא הייתה רוצה שתמשיך הלאה תמצא אהבה חדשה" אמרתי
"אבל אני בחיים לא אוהב כמו שאהבתי את מיכל " אמר אריק
"נכון אבל תמיד יש הזדמנות שנייה" אמרתי
כשסיימתי להאכיל את קלי שמתי את ראשה על כתפי כדי שהיא תעשה גרפס או שפשוט תפלוט. ואכן היא עשתה גרפס, אריק עשה כמוני כאשר רון סיים לאכול אבל הוא פלט המזל שלאריק היה את השמיכה על הכתף.
"טוב, אני יוצאת לאורחים רוצה לבוא? " שאלתי וצחקתי
"ברור" אמר אריק וצחק.
בדיוק כשיצאנו דני בא לאולם.
"איזה מתוקים!!! " אמר דני "איך קוראים לקטנטנים האלה? "
"רון, זה שאצל אריק" אמרת "וקלי זאת שאצלי, עכשיו תהיי נחמד ותיקח אותה לדאגי"
"אוקי" אמר דני
ואני הושטתי את קלי אליו והוא הלך לדאגי שמעתי אותו אומר לו "דאגי תראה גם לי יש תינוקת"
אני ואריק התחלנו לצחוק
"טוב דני, עכשיו אתה מוכן להביא לי את הבת הקטנה והיפה שלי לפני שאתה הורג לי אותה? " אמר דאגי
אני ואריק כבר היינו על הרצפה מרוב צחוק.
"להזכירך זאת הילדה שלך גם" שמעתי את דאגי אומר לי
"בסדר, תשים אותה בעגלה" אמרתי חזרה.
"אני אלך לשים את רון" אמר אריק והלך לכיוון של דאגי ושל העגלה.
הזמן עבר כולם הגיעו מהמשפחות ועד לעיתונאים,צחקנו נתנו לכולם להרים את רון וקלי אני ודאגי הינו קצת בשלנו דיברנו צחקנו אבל מה, לא השתכרנו בכול זאת אנחנו עכשיו הורים ובינתיים לא צריך למעוד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
