קודם כל :

תודה על כל התגובות

אנחנו אוהבות אותכן ;]

היא עלתה על הגג.. התקרבה לקצה, ניקתה את ראשה ממחשבותיה לא חשבה על החברות שלה, לא על בנים, לא על כלום. הראש נהיה חלל שחור גדול, היא החלה מסתחררת מאבדת את עצמה בתוך חלל של סבל. היא עצמה את עיינה מתכוננת לקראת הצעד האחרון שלה, הצעד האחרון. בעוד היא מתמכרת לתחושה של הרוח היא מרימה רגל אחת באוויר עם מחשבה נחושה..לקפוץ.

פרק 11:

דמעות עצרו אותה מלקפוץ, היא ראתה את חייה עוברים לה מול העיניים היא נזכרה בחברותיה, ובידידים שלה ואז בהורים והיא נזכרה איך אביה צעק עליה היום :" זונה אחת את לא תלכי מפה!!!. אם את הולכת אין לך למה לחזור יותר אנחנו לא נכניס אותך לפה, זה יהיה כאילו הבת שלנו מתה! קחי את זה בחשבון חתיכת כלבה"

והדמעות רק התגברו היא זכרה איך הוא היה מכה באימה שלא יכלה לעשות כלום בגלל שאהבה אותו בכל ליבה, ואולי היא לא אהבה אותו אלה פחדה ממנו או שפשוט פחדה להישאר לבד. היא עצמה את עינייה ועוד הפעם סבל רב עטף אותה בחיבוקו הקר היא לא הפסיקה לבכות ואז היא לא חשבה פעמיים ו... קפצה.

^לפי ולריה^

אני:" גליק מה נעשה? היא לא עונה לטלפון" שאלתי מודאגת

גליק:" תראי, זאת לא הפעם הראשונה שהיא "נעדרת" ככה אולי היא עוד הפעם אצל חברה שאנחנו לא מכירות או דודים או משהו... פעם שעברה היא גם לא נמצאה ובסופו של דבר סתם דאגנו..." היא אמרה בהחלטיות

אני:" טוב צודקת, אבל אני בכל זאת דואגת לה !" בקולי נשמעה דאגה

גליק:" גם אני מה את חושבת , אבל יש לי הרגשה שיהיה בסדר !" היא חייכה

אני:" אז כנראה אני נשארת היום לשון כאן ! הריי אני לא יחזור ב2 לפנות בוקר הביתה" צחקקתי .

גליק:" חחח, בטח אין בעיה טוב בואי לשון למה אני עייפה" פיהקה

הלכנו לישון גליק נרדה ישר אך אני לא הצלחתי חשבתי על סברינה וכל מיני שאלות עלו בי "איפה היא ?" "מה עובר עלייה?" "היא בסדר?" "מעניין מה קרה..."  לבסוף מרוב הרהורים נרדמתי.

בבוקר התעוררתי ולא מצאתי את גליק לידי קמתי והלכתי לשירותים, צחצחתי שיניים במברשת הקבועה שלי אצלה שטפתי פנים הסתרקתי וחייכתי לעצמי למראה . יצאתי מהאמבטיה והסתכלתי על השעון והשעה הייתה אחד עשרה וחצי לא הבנתי למה גליק לא העירה אותי לבית ספר ירדתי למטבח ועל המקרר היה פתק : " ולר,  אני בבית ספר לא הערתי אותך כי שמתי לב שלא כ"כ הצלחת להירדם אתמול :] אני יגיד למורה שאת לא מרגישה טוב . אוהבת גליק" חייכתי לעצמי ופתחתי את המקרר הוצאתי חלב ומהארון קורנפלקס והכנתי לעצמי בקערה קטנה, התיישבתי לאכול. אחרי כמה דקות סיימתי נהיה לי משעמם אז הלכתי לטלוויזיה חיפשתי מה לראות בסופו של דבר נעצרתי על איזה ערוץ עם סרט התחלתי לראות ולאט לאט שקעתי בסרט.

^לפי גליק^

התעוררתי בבוקר השעה הייתה כבר שבע נזכרתי איך ולר לא נרדמה כל הלילה והסתובבה מצד לצד, החלטתי לא להעיר אותה .

הלכתי למקלחת צחצחתי שיניים שטפתי פנים הסתרקתי עשיתי קוקו התאפרתי, יצאתי לכיוון הארון חיפשתי מה  ללבוש לבסוף החלטתי על ג'ינס סקיני בהיר גופיה אדומה נעלי ספורט שחורות וכמה צמידים, התלבשתי וירדתי למטה.

כשהייתי במטבח החלטתי לרשום לולר פתק, למקרה שהיא תתעורר מוקדם שלא תיבהל שאני לא בבית ! " ולר,  אני בבית ספר לא הערתי אותך כי שמתי לב שלא כ"כ הצלחת להירדם אתמול :] אני יגיד למורה שאת לא מרגישה טוב . אוהבת גליק"

חייכתי הייתי מרוצה מעצמי או יותר נכון מהאחריות שלי, פתחתי את המקרר ואז נזכרתי –פאק לא הערתי את רפאל !-  ישר רצתי למעלה נכנסתי לחדר שלו וראיתי שהשעה כבר שבע וארבעים דקות, כבר תכננתי את על כל הצרחות שהוא הולך להביא לי... אז החלטתי להעיר אותו וכמה שיותר מהר, "רפאל , רפאל קום !" אמרתי בדאגה "לא אמא עוד חמש דקות בבקשה " צחקקתי וזרקתי עליו כרית  "רפאל? אני לא אמא שלך ! קום מהר אתה מאחר השעה כבר שבע וארבעים !" אמרתי כמאט בצעקה, "מה ?????????" הוא התעורר ואני רצתי למטה. נכנסתי למטבח פתחתי את המקרר הוצאתי לי יוגורט והתיישבתי בנחת על הכיסא.

^לפי רפאל^

חלמתי חלום כ"כ טוב ואז שמעתי "רפאל, רפאל קום " כ"כ לא רציתי לקום החלום היה כ"כ יפה אז התחננתי לעוד כמה דקות "לא אמא עוד חמש דקות בבקשה"  כנראה שזה לא עזר הרגשתי בום חזק בראש הבנתי שזרקו עליי כרית "רפאל? אני לא אמא שלך ! קום מהר אתה מאחר השעה כבר שבע וארבעים !" הבנתי שזאת גליק לקח לי כמה שניות לקלוט מה שהיא אמרה ואז הבנתי אני עוד הפעם מאחר "מה ????????????" צעקתי וראיתי שהיא כבר ברחה .

קמתי באי חשק  נכנסתי לשירותים צחצחתי שיניים סידרתי את השיער התלבשתי הכי מהר שיכולתי וירדתי למטה בדרך למטה בדקתי מה השעה ולהפתעתי התארגנתי רק 10 דקות שיא חדש...

^לפי גליק^

חיכיתי לרפאל ולהפתעתי לקח לו בדיוק  עשר דקות להתארגן מפני שבדרך כלל לוקח לו חצי שעה רק להסתרק  חייכתי עליו אך הוא לא החזיר לי חיוך.

רפאל:" מה את מפגרת ?!"

אני:" מה עשיתי?" שאלתי כתמימה

רפאל:" מה את מעירה אותי רבע שעה לפני שאנחנו צריכים לצאת ?!"

אני:" סליחה..."

רפאל:" אבל למה ?" לאט , לאט הטונים שלו ירדו לדיבור רגיל

אני:" סברינה נעלמה לנו אתמול ואני וולר ממש דאגנו לה קיצר ולר לא הצליחה להירדם וכל שנייה היא זזה מצד לצד ואיך אני יירדם ככה ?! אז קמתי היום כולי הפוכה ואותה השארתי לישון שאני יגיד למורה שהיא לא מרגישה טוב, כי עם לא נבוא שתינו המורה תחשוד ורק זה חסר לי שאמא תהיה מבואסת ממני ומההברזות שלי..."

רפאל:" אה אוקי... אבל שזה לא יקרה עוד הפעם !"

אני:" חח אוקי, אתה בא?"

רפאל:" כן... אמא"

צחקנו על הבדיחה ויצאנו מהבית הדרך עברה די בשקט אני חשבתי על סברינה ציפיתי לראות אותה בכיתה לדבר איתה לשאול אותה מה קרה אך את מחשבותיי קטע צלצול הפלאפון חייכתי חשבתי שזאת סברינה אך חיוכי ירד כאשר ראיתי על המסך "אמא" עניתי באי חשק:

אני:" הלו..."

אמא:" היי חמודה התעוררתם ?"

אני:" כן..."

אמא:" אה אוקי, אני יחזור היום מאוחר אז תזמינו פיצה אוקי ?"

אני:" אוקי"

אמא:" תמסרי ד"ש לרפאל"

אני:" אוקי...ביי "

אמא:" ביי חמדה"

ניתקתי וכצפוי רפאל החליט לתחקר אותי

רפאל:" מי זה היה?"

אני:" אמא "

רפאל:" מה היא רצתה ?!"

אני:" להגיד שהיא חוזרת מאוחר, ושנזמין פיצה"

רפאל:" כמה צפוי..."

אני:" והיא מסרה לך ד"ש "

רפאל:" עוד יותר צפוי"

צחקתי והמשכנו בדרכנו סוף כל סוף הגענו נפרדתי מרפאל והתקדמתי לעבר הכיתה... שם ראיתי את פאביאן הוא חייך עליי חיוך עצוב נתן לי נשיקה בלחי והתקדם איתו לעבר השולחן שלי כנראה ציפה שאני יתחיל את השיחה.

גליק:" היי, מה קרה? למה אתה ככה?"

פאביאן:" אני דואג לג'יין "

גליק:" ^עוד הפעם היא- חשבה^ מה קרה? מה איתה?"

פאביאן:" היא מסרבת ללכת לרופא ! "

גליק:" למה?"

פאביאן:" היא טוענת שהכל אצלה מעולה ! אבל אני יודע שלא, אני מפחד אולי קרה משהו"

גליק:" אתה רוצה שאני ידבר איתה ?"

פאביאן:" לא יודע, אתן לא כזה מכירות וגם לא נראה לי שהיא תקשיב לך עם היא לא הקשיבה לי "

גליק:" אני בת ! אני יעשה איתה שיחת בנות"

פאביאן:" תודה, את כ"כ חמודה תודה לך על הכל, לא מגיעה לי ידידה כמוך"

גליק:" חחח בבקשה, והגזמת"

השיחה שלנו נקטע בגלל הצלצול, אני הלכתי למקום שלי והוא לשלו. השיעורים עברו לאט כאילו שהוא לא רוצה להיגמר זה היה נראה כאילו זה נצח אך בסופו של דבר הגיע ההפסקה, קמתי והלכתי לחפש את ג'יין כפי שהבטחתי לפאביאן... חיפשתי אותה בכל מקום אפשרי נמאס לי אז החלטתי לדחות את הפגישה שלנו להפסקה הבאה, התקדמתי לעבר השירותים נכנסתי שטפתי פנים ושמעתי משהו מקיא עברו שתי דקות וההקאות פסקו נשמתי לרווחה ואז מהשירותים יצאה משהי שבכלל לא ציפיתי- ג'יין.

^לפי ג'יין^

סוף כל סוף השעתיים האלה נגמרו אלכס והחברות שלה לקחו אותי לקפיטריה התיישבנו .

אלכס היא החברה הכי טובה הראשונה שלי בבית ספר היא מאוד יפה, יש לה עיניים שחורות שיער בלונדיני וגוף מ-ה-מ-ם היא ממש רזה:

 והרבה בנים רודפים אחרי בגלל היופי שלה, יש לה הרבה שפוטות אך אני מרגישה שהיא חברה ממש טובה !

אלכס:" אתן לא מאמינות אני וג'ון היום שלושה חודשים ביחד"

אני:" מי זה ג'ון?"

אלכס:" איזה מצחיקה את חחח"

אני:" נו באמת"

אלכס:" חבר שלי" מופתעת

דיברנו עוד קצת ואז כל אחת הזמינה משהו לאכול וכולן הסתכלו עליי...

אני:" אני לא רעבה"

אלכס:" ג'יין את ממש רזית תאכלי בשבילי..."

אני:" אבל אני לא רוצה.."

אלכס:" בבקשה..."

אני:" נו טוב שיהיה..."

לא רציתי אך ראיתי שלא יעזור לי אז הזמנתי כמו כולן טוסט אכלתי אותו לאט ואז הרגשתי איך הכל עולה...

אני:" אני זזה שנייה לשירותים"

אלכס:" אוקי אנחנו נחכה לך כאן"

אני:" טוב"

רצתי לשירותים נכנסתי לתא הכי מרוחקת שמצאתי והתחלתי במהלכה… הקאתי, אחרי שהרגשתי משוחררת יצאתי והופתעתי לראות בשירותים את גליק…

^לפי גליק^

לא האמנתי עליה, היא ניראת ילדה כ"כ שמחה יש לה חבר כ"כ יפה חמוד מתחשב והיא בעצמה ילדה ממש יפה עם גוף מדהים הסתכלתי עליה בבהלה וכך גם היא עלי…

ג'יין:" ה….י" היא גמגמה

אני:" מה זה היה עכשיו, ג'יין תגידי לי שזה לא מה שאני חושבת"

ג'יין:" גליק… בבקשה בואי נעזוב את זה"

אני:"לא, את פוגעת בבריאות שלך ואני לא יתעלם מזה" הופתעתי מהבקשה שלה !

*צלצול*

ג'יין:" טוב… אני חייבת ללכת יש לי שיעור"

אני:"לא את ממש לא הולכת אנחנו מבריזות יושבות בדשא ואת מדברת איתי !"

ג'יין:"אבל…"

^קטעתי אותה^ אני:" בלי אבל"

לקחתי לה את היד וגררתי אותה לדשא התיישבנו עליו הסתכלתי עליה ילדה ממש יפה והשאלה היחידה שעלתה במוחי היא "למה היא עושה את זה ?!".

ג'יין:" גלי'ק… בבקשה אל תספרי לפאביאן"

גליק:" אני ממש לא יודעת… הוא ידיד שלי ואני לא מתכוונת להסתיר ממנו דבר כזה"

ג'יין:" אבל הוא ייפרד ממני !"

גליק:" לא הוא לא ! הוא אוהב אותך… הוא לא ייפרד ממך בגלל מ..חל..ה "

ג'יין:" אני לא חולה " היא מלמלה

גלי'ק:" אה את לא ?! אז למה בדיוק את מקיאה ?!"

ג'יין:" כי אני שמנה !" היא כמאט צעקה

גליק:" את ?! את ממש לא שמנה את רזה"

ג'יין:" תראי" היא תפסה בחתיכת העור האחרונה שנשארה על גופה הרזה

*צלצול*

גלי'ק:" טוב אני הולכת עכשיו לשיעור הרביעי ואז בהפסקה אני עוד יראה אותך !"

ג'יין:" אל תספרי לפאביאן בבקשה"

גליק:" אני ממש לא יודעת מה לעשות ! על זה אני יחשוב בשיעור "

ג'יין:" אני מתחננת !" היא כמאט בכתה

גלי'ק:" הבריאות שלך הרבה יותר חשובה לי, ביי"

ג'יין:"ביי... מלמלה"

^לפי ג'יין^

אחרי שגליק הלכה התחלתי לבכות, לא ידעתי מה לעשות כ"כ לא רציתי שפאביאן יגלה על ההקאות, הוא ישנא אותי. לבסוף אספתי כוחות והלכתי לכיתה דפקתי..

המורה:" כנס"

נכנסתי לכיתה עם ראש מושפל לרצפה  בגלל העיניים האדומות מהבכי,

המורה:" כן גברת ג'יין, שבוע ראשון שלך פה ואת כבר מאחרת ב עשרים דקות לשיעור ?!"

אני:" אני ממש מצטערת "

המורה:" תסתכלי עלי כשאנחנו מדברות !"

לאט לאט הרמתי את הראש וכל הכיתה הסתכלה עליי ושמעתי התלחשויות הרגשתי לא נעים

המורה:" ג'יין יקירה מה קרה לך ?" שמעתי בקולה דאגה

אני:" סתם לא הרגשתי טוב הייתי בשירותים"

המורה:" שבי בבקשה במקומך !"

התקדמתי לעבר המקום הקבוע שלי ליד אלכס... לא דיברנו, אני בכלל לא הייתי מרוכזת בשיעור הייתי תקוע בבועה שלי עד שהרגשתי את המרפק של אלכס על ידי הרמתי את עייני וראיתי פתק: "איפה היית? מה קרה לך? חיכינו לך מלא ! לא באת חפשנו אותך גם בשירותים.. ג'יין מה עובר עלייך?"  מסכנה היא דאגה לי  החזרתי לה: לא הרגשתי טוב הלכתי לשירותים לשטוף פנים ואז הייתי בדשא ואז היה בא לי להקיא אז הקאתי בשירותים" החזרתי לה... "פיו חשבתי כבר קרה לך משהו ! איך את עכשיו?" שאלה  "בסדר" וכך ההתכתבות שלנו הסתיימה.

^לפי גלי'ק^

נכנסתי לשיעור והתיישבתי ליד פאביאן הוא שלח לעברי מבטים ואני סימנתי לו עם היד אחר כך ! השיעור עבר די מהר וישר הגיע ההפסקה... פאביאן החליט לפתוח בשיחה

פאביאן:" איפה היית ?!"

אני:" עם חברה שלך !"

פאביאן:" תספרי הכל..."

אני:" תראה אני חיפשתי אותה, ולא מצאתי אז התייאשתי ורציתי לחפש אותה בהפסקה הזאת ואז הלכתי לשירותים פתאום אני שומעת משהו מקיא, אחרי שתי דקות ההקאות מפסיקות ! ומי יוצא מהתא ?! נכון ג'יין ! כל השיעור השלישי ישבנו בדשא ודיברנו !!! התברר שחברה שלך בולמית היא הקיאה ! היא חושבת שהיא שמנה ! היא התחננה ממני לא לספר לך כי היא חושבת שאתה תזרוק אותה בגלל זה..."

פאביאן:" מה ?!?!?! זה לא יכול ג'יין שלי בסדר היא לא בולמית"

אני:" זה מה שאתה חושב ! אבל זה לא ככה, פאב אתה צריך להיות לצידה עכשיו !"

פאביאן:" תודה..."

ראיתי אותו מתקשר עלייה ואחרי שתי שניות הוא ניתק שאלתי אותו על מה הם דיברו והוא הסביר לי שהיא הבטיחה לו לדבר על הכל מחר בבית ספר !

וככה עברו להם עוד כמה שיעורים והגידה הצלצול האחרון... שמתי את כל הדברים בלוקר ויצאתי בדרך הביתה מקס קרא לי.

מקס:"יודניקית חכי לי..."

אני:" חחח היי"

מקס:" היי... למה אני לא טופס אותכן היום !?"

אני:" עזוב יש לי היום יום הזוי וולר בבית !"

מקס:" אה טוב ביי"

אני:" ביי"

הוא פנה לבית שלו ואחרי חמש דקות אני כבר הייתי בבית שלי דפקתי וולר פתחה לי.

^לפי ולריה^

ראיתי איזושהי תכנית בערוץ 22 ושמעתי דפיקה בדלת רצתי לפתוח פתחתי וראיתי את גליק נתתי לה נשיקה וחזרתי לראות את התוכנית..

גלי'ק:" מה את רואה ?!"

אני:" סתם סידרה !!"

גליק:" אוקי אני יראה גם חחח"

אני:" איך היה היום בבית ספר משהו חדש?"

גלי'ק:" את לא מבינה כמה פספסת !!!"

אני:" שפכי"

גליק ספרה לי הכל ופשוט הייתי בשוק לא האמנתי כ"כ הרבה דברים ביום אחד דיברנו על זה עוד קצת וחזרנו לתכנית עד שאת התכנית קטעו החדשות...

[תפעילו] http://www.youtube.com/watch?v=Hbm4G_7rGzQ

Nobody's Home

Avril lavigne

I couldn't tell you why she felt that way, She felt it everyday. And I couldn't help her, I just watched her make the same mistakes again. What's wrong, what's wrong now? Too many, too many problems. Don't know where she belongs, where she belongs. She wants to go home, but nobody's home. It's where she lies, broken inside. With no place to go, no place to go to dry her eyes. Broken inside. Open your eyes and look outside, find the reasons why. You've been rejected, and now you can't find what you left behind. Be strong, be strong now. Too many, too many problems. Don't know where she belongs, where she belongs. She wants to go home, but nobody's home. It's where she lies, broken inside. With no place to go, no place to go to dry her eyes. Broken inside. Her feelings she hides. Her dreams she can't find. She's losing her mind. She's fallen behind. She can't find her place. She's losing her faith. She's fallen from grace. She's all over the place. Yeah,oh She wants to go home, but nobody's home. It's where she lies, broken inside. With no place to go, no place to go to dry her eyes. Broken inside. She's lost inside, lost inside...oh oh She's lost inside, lost inside...oh oh yeah

"שלום אני רמי ואני הצטרך להפסיק את התכנית "*********" בגלל מבזק חדשות מאוד חשוב! התכנית תחזור לאחר מבזקה החדשות"

אני וגלי'ק החלטנו לראות את החדשות כדי לא לפספס את ההמשך של התכנית....

"נמצא שמה של הילדה שכביכול התאבד וקפצה מהגג... שמה הוא " סברינה גלר" לכל המכירים אותה נא להתקשר למספר 0547586356  תודה והנה התכנית חוזרת !"

התכנית המשיכה... ואצלנו ?! הכל קפא

המשך אחרי 40 תגובות XD

  אהאהאהאה שחר הסקס עשתה את זה :]

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=548736