פרנויה זמנית

אני מדוכא.

אני לא יודע למה אני מדוכא, אבל אני יודע שאני מדוכא. אני חושבש אני מדוכא כי אני חושב שאף אחד לא רוהב אותי בעולם הזה, אני בן אדם משעמם ובודד. אבל אני רק חושב ככה.

אולי זה באמת ככה, אבל לא מראים לי את זה, אז אני לא אמור לחשוב ככה.

אני רוצה ללכת מחר למסיבה ואף אחד לא רוצה לבוא איתי, זונות.

אני הולך להטביע את יגוני באלכוהול וברחמים עצמיים, באמת.