פרנויה זמנית

בעודה משפשפת את גרם המדרגות בנמרצות חשבה קטי על חייה, איפה הייתה, איפה היא היום ומה צופן לה העתיד הפרוש בפנייה.

קטי נולדה לזוג הורים מאושר בחלקו, אביה נגר משופם, מזוקן ובעודו מכה בקרש נמרצות אף מיוזע, ואימה עקרת בית חרוצה. הזוג נישא אחד לשני כדת והלכה בשלהי שנות ה-80 אך עם הזמן הזיקה לדת נשחקה, האמונה התמוגגה וכיום אף את המזוזה פורח מזיכרונם לנשק.

הזוג חי את חייהם בצניעות, אושר ללא עושר, ולאחר 5 שנות נישואין החליטו להביא לעולם ילד, וכך נולדה לה קטי.

קטי נולדה בבית חולים לפשוטי העם וכל המשפחה רעשה וגאשה, עם יציאתה לעולם נפעמו כולם וטענו לדימיון מחשיד לאביה השמנמן, אך שום דבר שמעבר לכך שכן קטי נראתה לצאצא קונבנציונאלי למדי, התפתחותה לא איחרה לבוא וכבר בתום 3 שנים קטי התרוצצה לה ברחבי הצריף בה התגוררה המשפחה המאושרת.

קטי גדלה להיות נערה שופעת בחן ומלאת חיים ובגיל 16 שמה פעמייה לבית-הספר תיכון להתחיל לשקוד על לימודיה.

כולם קיוו שבדומה לשנותיה בחטיבה קטי תשתלב חברתית ותמצא את מעגל חבריה, אך ביש מזל עם הגיעה לתיכון החל מזלה של קטי להתערער.

שלא כמו כל נערה מתבגרת, התפתחותה של קטי היה שונה מחברותיה ובנוסף להתבשלות המינית אליה הגיעה קטי רק בגיל 16 וחצי, במקום לגבוהה קטי נמכה, ירכיה השמנמנות מילאו חלק נכבד מרמח איבריה ועם השינויים קטי גידלה כרס לא קטנה, יש לאמר שבשלהי כיתה יוד קטי שלנו נהפכה לגוץ.

תווי פניה של קטי התעגלו גם כן, שינייה התקטנו, קטי גידלה במרכז כירסה את שביל הזהב וחרף ניסיונותיה של קטי לשמור על היגיינה, המזל לא האיר פנים.

ובנוסף, כמו שכל המשפחה טענה בשעת לידתה, גם הדימיון בינה לבין אביה התבלט לעין, קטי שלנו גידלה זקן, שפם והחיבור לדת והבילבול המיני הביא את קטי לגדל זוג פיאות בצידי פנייה.

את שנות התיכון עברה קטי בעיקר בשקידה על לימודיה, קטי חוותה קשיים בפן החברתי וכאשר זוגות זוגות יצאו חברותיה בערבי הקיץ נשארה קטי עם החטיפים וקלטות חוזרות של 'צעירים חסרי מנוח' בצריף שבפאתי קריית-מלאכי. עם הבדידות, כל שמחת החיים שאפיינה את קטי ירדה לטימיון.

גם בקרב הוריה המצב לא היה מזהיר, אביה ירד מנכסיו לאחר שהחליט על הסבת מקצוע ולפתוח עסק - מכולת, וכתוצאה מכך החליט לשים קץ לחייו. אימה של קטי בעודה מקרצפת את הצריף החליקה המסכנה והפכה לנכה, לכן את מעט הזמן שנשאר לקטי מבין הלימודים ללימודים נאלצה קטי לבלות בטיפול אחר אימה הסובלת.

אך עם כל זאת, קטי ילדה חזקה שלא נכנעה, את התיכון סיימה בהצלחה והתגייסה לצבא, אך גם בצבא את קטי טחנו. בזמן שכל התותחנים וכל הצנחנים על קטי ירקו, קטי עמדה איתן ואת המשימה ביצעה כהלכה - בתור מנקה.

עם יציאתה לאזרחות, חסרת אונים, בודדה ומבולבלת, החליטה קטי למצוא מקצוע זמני, עד שמצבה הכלכלי יתייצב, ובכן, התפוח לא נופל רחוק מהעץ וקטי החליטה להיות מנקה.

נמוכה, שמנמנה, שעירה, שפופה ומיוזעת עברה קטי מבין לקוחותיה ולא נחה לרגע, שיפשפה וקירצפה כל פיסת שיש בבית הלקוח.

כך חלפו עברו להם השנים, וכהרף עין בלי משם קטי כבר בת 30, עדיין נמוכה להפליא, שמנמנה ושעירה, עדיין שפופה ומיוזעת ועדיין מנקה. המזל לא האיר לקטי פנים ולא הצליחה להשתלב בקצב המסחרר של הכלכלה, וכך קטי סיימה את חייה, כמו אימה, שרוע על רצפת השיש הרטובה, חסרת אונים, בודדה, עוד אחת שהמזל לא האיר לה פנים.

סוג-של פרץ רוע וחוסר מוסר, כן, אבל לא יכלתי להתעלם מההשראה שהנערה הביאה, אפילו אם אני לא מרוצה מהתוצאה, ומעבר לכך, אתם שקוראים כאן, הכול מבחירה, אם לא נאה - שלום. ונאמר סליחה וברוך הבא.