בפרקים הקודמים:
"מה אני קשור לתמונה למה רצית שאני יבוא לפה?למה היה חשוב לך למשוך אותי הנה?" שאל נארוטו.
"אלינו להעיף את השועל מדרכינו ולגרום לו לעזור לנו!ומי עם לא סאקורה שתביא אותך לידיים שלנו?כפר החול רוצה להיפטר מקונוהא,ואני רוצה רק נקמה בעליונים..אז אנחנו בצד אחד לא?" הוא נשמע ברור יותר ויותר.
הם נכנסו לכפר החול,והשער נסגר מאחוריהם.
כשנארוטו ואינו נכנסו לכפר החול הם ראו מקום הפוך לביתם שהכירו בקונוהא.
מקום מצמרר,מחריד מראה ווככול הנראה אין בו חיים שלווים כל כך.
הוא לא ראה אנשים בסביבה או כל נפש חיה אחרת,מראה הבתים שנשקף לעינייו היה מזעזע.
בתים הרוסים,ישנים ומצמררים,שמחרידים את העין.
האנשים שאף ראה בחוץ היו חולים,בוכים,עם ילדים על ידיהם.
כולם היו רזים וחלשים,מה שגרם לכל הרואה זאת לשקוע ביגון עמוק.
הם נכנסו לבית אחר,בית שהיה שונה מכל אלה שראה שם.
הבית היחיד שעמד על תילו ושמר על שלמותו.
אחרי הליכה של דקות אחרות,הגיעו לדלת גדול שהובילה לאולם.
"ברוכים הבאים"נשמע קול צוחק ומלגלג בצידו השני של החדר הגדול.
האיש הגס מראה הסתובב ובחן את נארוטו ורק לאחר דקות שבהה בו הבחין באינו שעמדה במרחק מה ממנו.
"תשמרו אליהם טוב טוב!שלא ישתבש כלום בתוכנית"נשמע קולו של סאסקה בפעם הראשונה מאז..
"כן אדוני"אישר האיש הזר,שסימן לסאסקה את הסכמתו בנידון.
"איפה סאקורה!איפה היא?"צעק נארוטו.
"בקרוב מאוד תפגשו,בקרוב מאוד.."אמר האיש בזדון.
לפתע הופיע דמות מוכרת,דמות שהדהימה את נארוטו ואינו.
"גארה!מה אתה עושה פה???אתה איתם?"כעס נארוטו שניהיה מבולבל
"טפל בהם!בשבילנו ובשביל המולדת!"ציווה האיש שהחל לצחוק ולהיתרחק מזוית העין.
"למה?!!!!למה?!!"אמר נארוטו לפני ששותק.
..................בנתיים בקונוהא......................
"טמארי,אני רוצה שתסבירי לי שוב מה קרה שם והפעם אנא ממך הגבירי את קולך"בקשה טסונאדה בפנים מודאגות.
"סאסקה הכין לנו מערב ככול הנראה.."החלה טמארי לדבר,אך טסונאדה קטעה אותה.
"סאסקה?!מה סאסקה רצה?"אמרה טסונאדה בהלם.
"הוא רצה את סאקורה,ניסינו להגן עליה וניכשלנו"אמר טמארי ביגון,מרגישה עדיין אשמה על מה שקרה.
"הוא ככול הנראה רצה את נארוטו,זה מה שהוא ניסה להשיג מההתחלה"אמרה טמארי בעודה מנסה להיזכר בעוד פרטים.
"אני לא כל כך מבינה,למה לו סאקורה?עם הוא יכל לבוא לקחת את נארוטו?"אמרה טסונאדה מבולבלת.
"אני לא יודעת"אמרה טמארי בחוסר אונים.
"אוקיי תודה לך,את יכולה לחזור לנוח"הוראתה טסונאדה לטמארי.
"טסונאדה סמה,את חושבת ש...סאסקה לא רצה לקחת את הסיכון הזה?הסיכון שנארוטו ירפא את עצמו לפני שיגיעו ליעד שרצו?"שאלה בעוזרת של טסונאדה<שכחתי ת'שם שלהXD>
"יתכן,סאסקה זומם משהו,אך האם זה משהו שקשור אלינו..אין לדעת"אמרה טסונאדה כולה במחשבות ודאגות.
......................בחזרה לכפר החול.....................
"סאקורה!תתעוררי"נארה אינו את סאקורה,שקפא לה במקומה.
אחרי דקות ספורות אכן היא פתחה את עינה.
"איפה אני!אינו?מה את עושה פה?.."שאלה סאקורה בבהלה והחלה להיזכר.
"סאאסקה קווןן"אמרה סאקורה ביגון,והחלה לבכות.
"אנחנו ניהיה בסדר..אני מקווה"אמרה אינו שחבקה את סאקורה.
תגובות?
וכה כה..זה הסיום:]
נשארו עוד פרקים ספורים עד הסיום><
וסורי שלא עדכנתי פול זמן..
זה היה טיוטה..אך לא רשום:]
+עיצוב חדש^^
תגובות?????????????????????????
עריכה:
***פרק 7 בקרובP:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
