לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מכתבים לפִּינַאט


מכתבים לעובר הגדל ברחם של אישתי. פלטפורמה בה אני חווה אמהות ומשתפת אתכם בנקודת ההשקפה שלי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פופיקים


 

היי פינאט!

 

אתמול אמא פיניאטה ואני דיברנו על פופיקים. הפופיק של אמא פיניאטה רחב ושטוח וכבר מתחיל לבצבץ לו החוצה מתוך הבטן.

הפופיק שלי הוא פופיק מערה! אמא פיניאטה אומרת שזה פופיק קידוח נפט אפילו, כי הוא מאד עמוק וצר... אני אוהבת יותר את הכינוי פופיק מערה...

 

בימים אלו את כבר מסוגלת להקשיב לנו מדברות ומתחילה להיות רגישה לאור חזק- אנחנו מבטיחות לא לסנוור אותך ולדבר חלש כדי לא להפריע לך להתערסל בבטן של אמא פיניאטה.

 

התחלנו לחנך את הכלב לרבוץ במקומות מורשים בלבד. הכלב, בואי נכנה אותו תפוצ'יפס, אוהב מאד לרבוץ צמוד לספה קרוב אלינו. החלטנו ליצור בסלון אזור חיץ כמה שיותר ניטרלי עם כמה שפחות תפוצ'יפס בתוכו ומן הסתם האזור כולל את כל השטח לייד הספה. תפוצ'יפס לא מחבב את הרעיון אבל הוא כבר בודק מקומות רביצה קרובים אחרים. מעניין אם הוא יתן לך לרכב עליו, כמו שמותק הכלב של בת דודה שלך מרשה לה...

 

היום אני בוחרת להקדיש לך שיר ישן בביצוע חדש מתוך "עבודה עברית 2" שעדי קנתה לי ליומולדת (המתנה הכי מגניבה ever):

 

ציפור מדבר- בביצוע יהודית רביץ.

להאזנה לשיר לחצו כאן

 

שלך,

 

אימוש

 

ציפור מדבר

 

את קרובה אל קו הגבול שבויה, קסמו של המדבר

את עמוד האש לפני המחנה - בראשית את

מסיתה אל קו המים והאש לא תבער

את הלהבה והלהב

כמו ציפור את חופשיה

רוצה לגעת בשמיים

כמו ציפור את חופשיה

מסיתה אל קו המים

ציפור מדבר

את קרובה אל קו הסוף צמאה, עורפו של המדבר

את מעיין יבש באפיקים צרובים - במדבר את

מסיתה אל קו המים והאש לא תבער

את האהבה והלהב

כמו ציפור את חופשיה

רוצה לגעת בשמיים

כמו ציפור את חופשיה

מסיתה אל קו המים

ציפור מדבר

 

 

 

נכתב על ידי אמא של peanut , 6/7/2008 22:36   בקטגוריות בין אמא וילד, אהבה ויחסים, אופטימי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרהורים על סגנון חיים


 

פינאט יקרה שלי

 

כל מי ששומע על ההריון ועל הבת (הנפלאה, נהדרת, חמודה, אלוהית, קטנה, מתוקה) שעומדת להיוולד לנו רק מברך בשעה טובה וכמה כיף הולך להיות לנו יחד. התגובה השניה היא אם האמהות הצעירות מתכוונות לטפל קצת באחייניות בנות החודשיים כדי להשתפשף באמהות, אבל זה לא כל כך חשוב... (כן, אנחנו מטפלות באחייניות. )

 

בסוף השבוע הזה אנחנו מבקרות בפסטיבל הסרטים ההומו-לסבי-בי-טראנס בתל אביב. אתמול היינו בתחרות הסרט הקצר הישראלי, היום נלך למיקס סרטים קצרים מחו"ל ומחר לסרט דוקומנטרי על שני תאומים. האמת, רציתי לראות יותר סרטים בכל יום וזה מתנגש עם הבייביסיטר שהבטחתי לאחייניות ולארוחת שבת וכמובן מתנגש עם העובדה הפשוטה שאת ואמא פיניאטה לא אוהבות מופעי דראג שיוקרנו היום בערב אבל לא משנה... הסרטים שבחרנו לראות נשמעים טובים, ולראות סרטים קצרים במרתון זה כיף.

 

אתמול ישבנו בבית קפה אחרי הסרט ושיתפתי שזו הפעם הראשונה שהרגשתי קצת לא מתחברת לסביבה הקווירית. את מבינה, מאז שהחלטתי שאני לסבית הקפדתי להתלבש בסגנון שאני קוראת לו "דייק"- ג'ינס וטי-שרט. חברות שלי קוראות לזה גם הסגנון המרושל, או סגנון של נערה בתיכון ששכחה להתבגר. נזכרתי בפעם הראשונה שיצאתי לפאב נשים, איך התפעמתי לראות עוד הרבה בנות בלבוש מרושל שכזה סביבי. ובמסיבת הנשים הראשונה פשוט התלהבתי כמו ילדה בכיתה א' כשראיתי עוד בנות לבושות כמוני. אין ספק שסביבה לסבית תמיד גרמה לי להרגיש נוח עם צורת הלבוש שלי, תמיד הרגשתי בבית כשהיו לסביות סביבי. לאחרונה אני ממעטת ללבוש ג'ינס וטי-שרט. הבנתי שיותר מחמיא לי חולצות מעטפת ומכנסי בד. פחות נוח לי עם סנדלי שורש ג'ינס וחולצה של סרטים מצויירים, ואתמול לסרט הלכתי בסגנון הלבוש החדש. פתאום הרגשתי לא שייכת, בוגדת קצת. אני בטוחה שהכל בראש שלי כמובן ובטוח היו שם עוד כמה פאמיות, וחוצמיזה, אני עוד לא רגילה להתלבש ככה... ועוד לא מוכנה להודות שאני אוהבת להתלבש ככה...

 

בעקבות השינוי הסגנוני שאני עוברת, תהינו אמא פיניאטה ואני, אם תגדלי להיות ילדה ורודה חובבת ברביות ובראץ, או תגדלי להיות ילדה חובבת נגרות, לגו מוטורי ואופני הרים...

כשהייתי ילדה היו לי המון שמלות וחצאיות ורודות, שלוש ברביות ומלאן בגדים ורודים לברביות וגם אופנוע ורוד וקרוואן ורוד לברביות... אהבתי לשחק בהן ובכל זאת גדלתי, החרמתי ורוד, חצאיות ושמלות והתקבעתי על הג'ינס וטי-שרט.

אמא פיניאטה גדלה על משחקי הגיון, לגו מוטורי, רובוטים וערכות כימיה ומהחטיבה ועד התיכון היה לה שיער קצר קצר. היום היא עם שיער ארוך ובוחרת בגדים לפי רמת הנוחות ועד כמה הם יפים עליה.

 

בדבר אחד אני בטוחה- יהיו לך המון נעלים. המון המון המון!

 

שלך בגאווה, אימוש.

 

נכתב על ידי אמא של peanut , 27/6/2008 10:29   בקטגוריות בין אמא וילד, אהבה ויחסים, אופטימי  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טה טה טה טאאאאם!


 

 

בת!

 

 

 

 

 

 

פינאט- את בת!

 

 

 

 

 

איזה כיף!

 

 

 

ייייייייייייייייייייייההההההההההההההההההההההוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

 

 

 

היינו בסריקת מערכות היום והרופא התלוצץ וסיפר כל מני בדיחות. רופאים נוטים לשזור בדיחות תוך כדי דיבור את יודעת?

איזה כיף לכתוב בנקבה- סוף סוף אנחנו יודעות שאת בת  אפילו הדוד ג'ינג'י אמר שהוא שמח והוא יטפל בך יפה כמו שהוא מטפל בבנות הדודות שלך. סבתא וסבא מוּ מאד שמחו וסבא י' וסבתא ע' שהיתה איתנו בבדיקה  מאד שמחים. כל הדודים והדודות שלך מוסרים מזל טוב!

 

את יודעת שיש לך:

7 דודים ודודות (כרגע)

4 סבים וסבתות

3 סבתא-רבא

2 אמהות

אחת פייייננננאאאאט!!!!

שבבטן של אמא פיניאטה

 

 

There must be an Angle/ Eurythmics

 

No-one on earth could feel like this.
I'm thrown and overblown with bliss.
There must be an angel
Playing with my heart.
I walk into an empty room
And suddenly my heart goes
"boom"!
It's an orchestra of angels
And they're playing with my heart.

(Must be talking to an angel)

No-one on earth could feel like this.
I'm thrown and overblown with bliss.
There must be an angel
Playing with my heart.
And when I think that I'm alone
It seems there's more of us at home.
It's a multitude of angels
And they're playing with my heart.

Chorus repeats.

I must be hallucinating
Watching angels celebrating.
Could this be reactivating
All my senses dislocating?
This must be a strange deception
By celestial intervention.
Leavin' me the recollection
Of your heavenly connection.

נכתב על ידי אמא של peanut , 22/6/2008 20:34   בקטגוריות בין אמא וילד, אהבה ויחסים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התרגשות של פסגה קטנה בדרך


 

היום זה היום זה היום!

 

השעה, הרגע, האמאמאמא של הקרפה דיאם!

 

בעוד 4 שעות מרגע כתיבת שורות אלו נדע אם פינאט זכר או נקבה.

 

הפיניאטה בכל אופן ממשיכה לתפוח

 

ברור שאעדכן בערב, ברור...

נכתב על ידי אמא של peanut , 22/6/2008 10:36   בקטגוריות בין אמא וילד, אהבה ויחסים, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חדשות מסעירות


 

פינאט פינאט! חדשות מסעירות! התחלת לבצבץ!

 

זה אומר שאמא1 מתחילה להיראות כמו פיניאטה כי הפינאט בתוכה גדל (6 וחצי סנטימטרים כבר אמרנו?) והרחם מתחיל להתרחב ולצאת מהאיזור הפנימי בו היית עד עכשיו והבטן של אמא קיבלה עגלגלות מוצקה כזו- סימן ראשון להריון!

אנחנו מצלמות יומן הריון. עד עכשיו צילמתי את אמא1 פעם בחודש אבל מעכשיו חשוב שנקפיד על צילום פעם בשבוע כדי שתוכל לראות כמה אתה גדל.

 

בכלל החלטנו לקרוא לך פינאט כל עוד אתה בבטן ולא משנה מה מינך- כי הבנו שאמא1 היא הפיניאטה

 

בשבוע שעבר הייתי בכנס של מכון אדלר בנושא הנאה ומוטיבציה. אחת ההרצאות היתה בנושא מוטיבציה של בני נוער בלימודים וחשבתי על כל הדרכים השונות ללמד אותך כשתגדל. אין דבר כזה הדרך הטובה, יש את הדרך שלך.

 

בחתונה של דוד ע. ודודה מ. שוב חשבתי על איך ללמד אותך. הפעם איך ללמד אותך לשתות אלכוהול. אני יודעת, עכשיו כשאתה קורא שורות אלה אתה עוד קטן אבל תזכיר לי אחרי הבר-מצווה לתת לך שיעור באלכוהול. עברתי קורס ברמנים ואני יודעת את היסודות- לא לערבב, לא להגזים ולא לשתות על קיבה ריקה. אחיה הקטן של דודה מ. רצה לשמוח בחתונה ושתה כמות גדולה של אלכוהול. כתוצאה מכך הוא בילה את רוב המסיבה בשינה עמוקה.

חבל, רקדנו מסוף הנאומים המרגשים ועד 3 לפנות בוקר. זו היתה ללא ספק אחת החתונות הטובות.

 

בפעם הבאה שדוד ע. ודודה מ. עושים לך בייביסיטר תבקש לראות את סרט החתונה ואת אלבום התמונות. זו חתונה של שבוע שלם, הם יוכלו לספר לך איך כל המשפחה של מ. באה מאמריקה וערכנו ארוחה חגיגית ערב לפני החתונה כדי להכיר אחד את השני. איך בחתונה רחבת הריקודים היתה מלאה כל הזמן וכל הצעירים רקדו ורקדו; ואיך יום אחרי החתונה התכנסה שוב המשפחה המורחבת במתחם הקלרה בתל אביב משש בערב כדי לחגוג אפטר פארטי מטורף!

 

ומרוב קפיצות והשתוללויות אמא1 קצת הקיאה בשבת ולכן החליטה בצדק לקחת חופש מהעבודה ביום ראשון, וכך אחרי שבוע עמוס פעילויות העמסנו גם הרבה מנוחה ויצא מאוזן

 

שבוע נעים לך פינאט'קה

 

אמא2 מתרגשת.

 

נכתב על ידי אמא של peanut , 15/6/2008 22:05   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, בין אמא וילד  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבועות שמח ושקיפות עורפית


 

פינט'קה שלנו,

 

הקול חזר אלי במלואו, הודות לשבוע חופש שלקחתי מבית הספר. רק עכשיו אני מתחילה להבין ששבוע החופש הפך לשבועיים בגלל חג שבועות שהסתדר היטב על תחילת השבוע, והחתונה של דוד ע. ודודה מ. שסוגרת את יום חמישי. מזל טוב לדודים!

 

ביום רביעי עשינו בדיקת שקיפות עורפית אצל רופאה נחמדה ומצחיקה. מכשיר האולטראסאונד שלה משוכלל מאד וממש יכולנו לראות אותך בפרטי פרטים, גם את מה שבתוך הגוף שלך.

הדבר הראשון שעשית היה לנפנף לנו לשלום ולשבת ישיבה מזרחית. הקשבנו ללב שלך בפעם הראשונה וזה היה מאד מרגש, עמדו לי דמעות בעינים כשניפנפנו לך בחזרה.

אתה בריא- יש לך שתי עינים, שתי אזנים, אף, פה, רגלים וידיים. רק המין שלך לא ברור עדיין...

זה מרגש לא לדעת אם אתה פינאט או פיניאטה, כבר אין לי סבלנות לחכות שבועיים ולגלות... אם תהיה פינאט, דוד ל. ישמח מאד. אם תהיה פיניאטה, תשבור את שיא מין היילוד מהזרעה לדעת המומחים (זאת אומרת לדעת דודה ל. שילדה שלוש בנות מהזרעה ועוד חברה שלה שילדה בת)... כך או אחרת תהיה הכי מיוחד בעולם!

 

ברור, אתה שלנו אולי?

 

בסוף השבוע לקחנו אותך לצימר במושב ארבל ובילינו המון זמן בבריכה הטיפולית. דיברנו דיבורים, החלטנו החלטות, שקלנו שוב שמות ופינטזנו איך תגדל ולמי תהיה דומה יותר, לי או לאמא1...

אמא שלך חנונית, אני יותר מגניבה. החלטנו שתהיה חנון מאגניב, כזה שאוהב כימיה אבל מתכנן תחבולות לעשות שמייח בבית הספר... חשבנו על כל המשחקים המגניבים שנקנה לך, וכמה נרצה לשחק בהכל, אולי לפעמים יותר ממך.. אני בטוחה שנקנה לך את המשחקים שתאהב הכי בעולם, גם אם המשחק הוא ברביות ולא לגו מוטורי.

 

זהו להפעם פינאט פיניאטה.

מקווה שתעשה איתנו חיים בחתונה, אנחנו מתכוונות להשתולל עד מאוחר!

 

אמא'לה

 

נכתב על ידי אמא של peanut , 9/6/2008 22:09   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כך איבדתי את קולי


 

פינאט יקר,

 

האמהות שלך חוגגות הרבה דברים בחודשים האחרונים ומרוב חגיגות איבדתי את קולי.

הכל התחיל בחתונה על צלע הכרמל. חופה שנמשכה שעה וחצי וריקודים עוד שעתיים ואני אמא2 רגישה שכמותי פיתחתי כאב גרון כאילו שהחורף לא עבר אותנו זה מכבר. בבית הספר (סיפרתי לך כבר שעשיתי ניסוי והייתי מורה לשנה פעם?) התלמידים חגגו סוף שנה ואיבדו את הריכוז כך שהייתי צריכה לדבר אליהם הרבה וכך קולי נעלם...

 

אני חווה את העולם כמוך קצת- מקשיבה כל הזמן ולא מדברת. אני מניחה שגם אחרי שתבוא לעולם נעבור איתך שנה שלמה ואולי שנה וקצת לפני שתתחיל לדבר איתנו. מעניין איך תתקשר איתנו. אני מנסה קצת שפת גוף והמחשה עם הידיים, כל הזמן נעזרת בתנועות של "כן" או "לא" וכמובן מצביעה וכאילו אומרת "את זה"...

 

קיבלתי שבוע מחלה להשיב את קולי ואני מצפה לו בכליון עיניים, בעיקר מפני שבסופו מחכה לנו האמהות שלך סוף שבוע נפלא בצימר. מה יש? גם אנחנו רוצות חופש לפני החופש הגדול, גם המבוגרים אוהבים לנוח ולהירגע, ללכת לבריכה ולקרוא ספרים באווירה נינוחה ובמקום שאינו ביתם הרגיל.

אתה בטח יודע שאנחנו אוהבות להתפנק בבית- בטח חינכנו אותך להתפנק איתנו.

אנחנו עושות לך יום כיף עם אמא במקום ללכת לגן ולוקחות אותך לים וסתם לטייל, נכון?

 

אם לא תזכיר לנו שקראת כאן... לא יפה.

 

שלך אמא2

נכתב על ידי אמא של peanut , 29/5/2008 17:25   בקטגוריות אופטימי, אהבה ויחסים  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי:  אמא של peanut

בת: 48

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , גאווה , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של peanut אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של peanut ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)