ארגמן.

אני מקבלת טירוניות חדשות לידיים.

ההתרגשות עצומה והמתח עוד יותר.

לא יודע אם אהיה מכית או סמלת מחלקה. מקווה להיות מכית.

נראה מה יהיה.

העיקר שיהיה לנו המון בהצלחה ושלא נתאכזב.

בנוגע לעניין אחר,

טל כבר מזמן עברה את כל הקטע של המוזרות.

הקשר שלנו נהיה הזוי מרגע לרגע.

כל יום שיחת טלפון, כל הזמן הודעות.

אני כל כך מתגעגעת אליה.

וכל פעם שהיא מתקשרת אני מרחפת באויר.

מה יהיה? עכשיו גם בה אני אתאהב?

אני כל כך לא רוצה להפגע. לא עכשיו.

יכאב לי יותר מדיי.

היא מקסימה. ואני כל כך אוהבת אותה.

אני אבחן את זה יותר לעומק במשך השבוע הקרב.

ונראה מה יהיה.

המילים שלה נשמעות כל כך אמיתיות, אבל היום, כבר

אי אפשר לדעת.

מקווה לטוב, לא להתאכזב גם מזה.

מחזיקה אצבעות חזק כמו שלא החזקתי מימיי.

לילהטוב וחלומות פז.

נשתמע בעוד שבועיים.

"תמיד אהבתי את האמת בתשוקה כל כך גדולה, עד שלעיתים נעזרתי בשקרים

 כדי להחזיר אותה במוחות שלא ידעו על קסמיה.."  (קזנובה)